בביטוח מפחיתים סיכונים

מאת שלומי שפר

באפריל בוטלו ההגבלות על הרכב ההשקעות של כספי חברות הביטוח, אך עדיין אין נהירה של כספים להשקעה במניות בחו"ל. חברות הביטוח מברכות על התקנות החדשות, ובענף יש הסכמה גורפת כי בטווח הארוך יוזרמו כספים רבים לחו"ל

ברבעון הראשון של 2001 היתה ירידה של כ-60% בממוצע בהכנסות מהשקעות של חברות הביטוח לעומת הרבעון המקביל ב-2000. עד אפריל 2001 השקיעו החברות כספים בתוך מגבלות רבות, כך שתיקי ההשקעות היו סולידיים יחסית (אג"ח ייעודיות ונכסים הנסחרים בבורסה בתל אביב). מאפריל יכולות חברות הביטוח להשקיע כמעט ללא מגבלה. עם זאת, עדיין אין נהירה של כספים להשקעה במניות של מיקרוסופט או אינטל . המשבר לדעת חברות הביטוח עוד לא נגמר, והן נמצאות כעת בשלב של למידת השווקים.

חברות הביטוח משקיעות שני סוגי כספים: כספי הנוסטרו, שהם עתודות ביטוח החיים והביטוח האלמנטרי, והון החברה (עודפים); וכספי הפוליסות המשתתפות ברווחים. ומהן הפוליסות המשתתפות ברווחים? בעל פוליסת ביטוח חיים מפריש בכל חודש חלק מהמשכורת לחברת הביטוח, והיא צוברת בעבורו את הכסף, עד פרישתו לגמלאות. כדי שהכסף לא יאבד את ערכו, חשוב להשקיע אותו בצורה

חברות הביטוח הגדולות - הכנסות מהשקעות נבונה כדי שיישא תשואה, ולכל הפחות ישמור על ערכו. חברות הביטוח מינו לשם כך מנהלי השקעות, שתפקידם לבחון מהם מסלולי ההשקעה הטובים ביותר בעבור לקוחותיהם.

חברות הביטוח נהנות אף הן מהרווחים של הפוליסות האלו, משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שהן גובות דמי ניהול שנתיים של 0.6% ועמלה של 15% מהרווחים הריאליים של הפוליסות האלו. הסיבה השנייה היא האפשרות להתחרות בחברות הביטוח האחרות, שכן מבוטח שיבקש לעשות ביטוח חיים ירצה לראות איזו תשואה השיגה חברת הביטוח על הכספים שהיא מנהלת.

המדינה הגבילה את חברות הביטוח

מדינת ישראל, בחששה לכספי המבוטחים ויציבות חברות הביטוח, הגבילה את יכולת ההשקעה שלהן עד אפריל 2001. המדינה חששה כי חברות הביטוח ייקחו סיכונים רבים מדי בכספי המבוטחים ובכספי הנוסטרו, וכי השקעות של כספים אלו בחו"ל יביאו לבריחת הון מהמדינה. כך למשל, עד אפריל אישר משרד האוצר לחברות הביטוח להשקיע רק בנכסים הנסחרים בבורסה בתל אביב. התקנות חייבו את החברות לבנות תיק השקעות סולידי, ולהשקיע לפחות 40% באג"ח של המדינה ומקסימום %25 במניות. המדינה אף הגבילה את אחוזי ההשקעה בנדל"ן ובפיקדונות.

הגבלות אלו לא היו אפקטיוויות במיוחד. אמנם בתחילת 2000 נשאו הפוליסות תשואות גבוהות, אך מנתוני משרד האוצר עולה כי בשנה זו השיגו חברות הביטוח תשואה ברוטו משוקללת של 4.4%, ובניכוי דמי הניהול והעמלות הושגה תשואה ריאלית של %3.2 בלבד. שלושת החודשים הראשונים ב-2000 היו חודשי שיא בבורסה בתל אביב, אך במארס 2000 החל המשבר בענף ההיי-טק, והבועה הפיננסית בבורסות בעולם החלה להתכווץ והשפיעה באופן עקיף גם על תל אביב. כך קרה ש-45% מסך ההכנסות של חברות הביטוח מהשקעות ב-2000 הושגו ברבעון הראשון.

מנהל השקעות של אחת מחברות הביטוח מספר כי מכיוון שמנהלי ההשקעות לא יכלו להשקיע במניות בחו"ל, הם השקיעו בקרנות שפעלו בישראל והתמחו במניות. "השקענו בעיקר בקרנות המתמחות בחברות ישראליות המונפקות בנאסד"ק, אך גם בקרנות שהשקיעו במניות זרות", אומר מנהל ההשקעות. לצערנו, הקריסה של ענף ההיי-טק פגעה בצורה הקשה ביותר בנאסד"ק ובשווקים החדשים באירופה, וקודם כל במניות הישראליות שנסחרו שם. מכיוון שלא יכולנו להשקיע באופן ישיר במניות ובאחוזים מוגבלים, הפגיעה לא היתה כה קשה וקופות הגמל של הבנקים נפגעו יותר", הוסיף מנהל ההשקעות.

הפגיעה הנוספת נגרמה לדבריו בשל אפקט הדומינו. הבורסה בתל אביב, שבה היה מושקע רוב הכסף של חברות הביטוח, הושפעה מהנפילות בנאסד"ק. היתה פגיעה בחברות הסאטרט-אפ, התקשורת והטכנולוגיה. כך למשל, חברות ביטוח רבות השקיעו בפרטנר וסלקום, שנפגעו אף הן כתוצאה משרשרת הנפילות, וההשקעה בהן הביאה להפסדים לכל חברות הביטוח בישראל.

משרד האוצר מתיר את הרסן

כאמור, באפריל 2001 ביטלה מדינת ישראל את ההגבלות על הרכב ההשקעות של כספי חברות הביטוח. למעשה, חוץ ממגבלה של הפיקוח על המט"ח בבנק ישראל, המתיר להשקיע בחו"ל עד 5% מסך הנכסים של החברה, אין למעשה מגבלה מהותית על אופי ההשקעות. ההשקעה מותרת במטבעות שונים, פיקדונות, נדל"ן, ניירות ערך שמונפקים או נסחרים במדינה בדירוג A ומעלה, וכן בקרנות הון סיכון.

על כספי הנוסטרו הטילה המדינה שלוש מגבלות נוספות: על ההשקעות להיות צמודות לאופי ההתחייבויות, יש משך חיים ממוצע לכל סוג השקעה, ונקבע גם מדד פיזור סיכון לכל השקעה.

האם זה אומר שחברות הביטוח ייטלו את כספי המבוטחים ויתחילו להשקיע בחברות היי-טק וסטארט-אפ ללא הבחנה? מי ישמור על כספי המבוטחים שהפרישו כל חייהם כסף כדי לפרוש לגמלאות בכבוד?

איתן לוי, מנהל ההשקעות בהדר חברה לביטוח (חברה בת של הפניקס הישראלית), אומר כי לדעתו היה תיקון חשוב בשוק המניות, אך הוא עדיין לא נגמר ולא הגענו ליציבות. לדבריו, הנתונים מלמדים כי הצמיחה בארה"ב אינה קטנה, ומכאן שהמשבר עוד לא הגיע לפעילות היומיומית של הציבור.

לדעתו של לוי, ההשקעה בחו"ל תהיה טובה לשוק הביטוח הישראלי בשל היכולת לפזר סיכונים, אך אין הוא רואה את החברות רצות להשקיע בחברות טכנולוגיה כל כך מהר. "אנחנו נשקיע בענפים בעלי רמת סיכון נמוכה, כגון מזון, בריאות וכימיה, וזאת מכיוון שאלו הם מוצרים הנמכרים תמיד".

לדבריו, בבורסה בתל אביב נסחרות רק 40-30 מניות אטרקטיוויות, ובענפים רבים יש 3-2 מניות גדולות בלבד שאפשר להשקיע בהן. ההשקעה היא מסוכנת יחסית, וחברות הביטוח המחזיקות תיקי השקעות בסדרי גודל של מיליארדי שקלים עלולות לזעזע את השוק בכל פעולה פיננסית שיעשו.

מנהל ההשקעות בחברת הראל השקעות בביטוח, אמיר הסל, מגדיר את התקנות החדשות של משרד האוצר "מהפכה".

"מכיוון שבעבר לא יכולנו להשקיע ישירות במניות בחו"ל, לא יכלו המבוטחים ליהנות מהתשואו