כפיר ינווט, כפיר יטרפד

למרות הודעתו של יו"ר ועדת הכלכלה, אברהם פורז, כי הוא תומך בחיובה של בזק , על פי חוק, להחכיר קווי טלפון למתחרים החדשים, בענף יודעים שהמילה האחרונה שייכת דווקא לשלמה כפיר, יו"ר ארגון העובדים של בזק

מאת הדר חורש

אחת לכמה שבועות מודיעים על פריצת דרך בהפרטת בזק, ומסלקים עננה קטנה שנראית כאילו היא, ורק היא, מעיבה על הסיכוי למכירה מהירה של גרעין השליטה בחברה. פעם צריך רק להסדיר פרטים אחרונים בהסכם הפרישה המוקדמת של העובדים, ופעם זו התעקשות קטנה של השותף הזוטר, גד זאבי, על תנאי גיוס ההון.

רק לפני שבועיים הוסדר בטירחה רבה סעיף שולי שמבקש שירות הביטחון הכללי לשנות בתקנון החברה, תיקון שבעקבותיו הודיעה ועדת השרים לענייני הפרטה, בראשות ראש הממשלה, על כוונתה להשלים את מכירת השליטה בחברה עד פברואר 2001.

תאריך היעד נראה לכאורה רחוק, ואולם למעשה מדובר בלוח זמנים צפוף מאוד. זאת, אם מביאים בחשבון את המיתון בפעילות העסקית הבינלאומית בחודשי הקיץ, בתקופת החגים בספטמבר-אוקטובר ובתקופת החגים הנוצריים בדצמבר. בינתיים, מתברר שהעוסקים בהפרטה רחוקים מפתרון הבעיות העקרוניות שבדרך.

המוקש הבא מונח ככל הנראה בכנסת, שם דנה ועדת הכלכלה בתיקון חוק המכונה "תיקון 24 לחוק הבזק". התיקון מיועד בעיקר להקנות לשר התקשורת סמכות לחתום על הענקת רשיונות קבע לשידורי טלוויזיה ומתן שירותי תקשורת לחברות הכבלים. בפועל, זהו תיקון מקיף בחוקי התקשורת בישראל, המיועד להניח תשתית לפתיחת שוק התקשורת לתחרות.

אחד הסעיפים בחוק המוצע מתיר לשר התקשורת להורות לבזק להעמיד לרשות מתחריה את התשתית שברשותה, תמורת תשלום. פעולת החכרת התשתיות מכונה Unbundling, ובתרגומו של משרד התקשורת: "פירוק תשתיות".

ההצעה היא חיקוי מסוים של הדרך שבה נפתח שוק התקשורת האמריקאי לתחרות. בארה"ב חויבו חברות התקשורת הגדולות להעמיד תשתיות לרשות המתחרים החדשים, וחקיקה זו פתחה את הדרך להקמת מאות מתחרים לחברות התקשורת הוותיקות. גם באירופה, ובעיקר בבריטניה, נחקקו חוקים הקובעים הסדרים שונים להחכרת תשתיות.

ואולם תיקון החוק בעניין החכרת התשתית בישראל מעורר מחלוקת קשה. החברות המבקשות להתחרות בבזק, דוגמת ברק, אופק, סלקום וקווי זהב, דורשות כי הסדרי ההחכרה יהיו מעוגנים בחוק, ולא יימסרו, כפי שנכתב בהצעת התיקון, לשיקולו הבלעדי והפרגמטי של שר התקשורת. נציגיהן טענו בדיונים כי יש לקבוע כללים ברורים, שעל פיהם יוכלו החברות לתכנן את מהלכיהן העסקיים.

מהעבר השני נשמעה בבזק התנגדות נחרצת להחכרת תשתיות בכל הסדר שהוא. קל להבין את התנגדותה של בזק לכל מהלך שיתרום לפתיחת שוק התקשורת לתחרות, אך לא מדובר רק בניסיון לשמור על מונופול.

בזק היא אחת מחברות התקשורת היעילות בעולם, ולקוחותיה נהנים ממחירים נמוכים יחסית של שיחות טלפון פנים ארציות. המפעילים החדשים מודים כי לא יוכלו לספק למנוייהם שירות טלפוני זול וטוב יותר, במחיר נמוך מהמחיר שגובה בזק. הם יוכלו לשווק את שירותיהם רק אם יוכלו לחכור מבזק את הקווים במחיר נמוך מאוד ולהציע את השירותים למנויים במחיר דומה למחיר של בזק, או נמוך ממנו.

היעד העיקרי של המתחרים החדשים לא יהיה הצרכן הפרטי אלא הלקוח העסקי, ושירותי תקשורת נתונים ללקוחות אלה. שיעור הרווח של בזק מאספקת שירותים ללקוחות העסקיים גבוה בהרבה משיעור הרווח על שירותים.

למעשה, מספקת פעילות זו את עיקר הרווח של בזק. אם היא תישחק כתוצאה מכניסת מתחרים, תתקשה החברה להציג רווחים משמעותיים בשנים הקרובות, ולא מן הנמנע שתיקלע להפסדים. אם לא תאפשר בזק למתחרים להשתמש בתשתיות שלה להספקת שירותי תקשורת נתונים ללקוחות עסקיים, הם יוכלו להשתמש בתדרי הגישה האלחוטית, שירכשו מהמדינה בחודשים הקרובים. הניסיון מלמד שהגישה האלחוטית יכולה לשמש רק פתרון זמני, הנופל באיכותו מהתקשורת הקווית שמספקת בזק. לבזק אין סיבה להסכים להסדר שייאלצה להתחלק בהכנסותיה עם המתחרים החדשים, שייהנו מהכנסה מבלי שיצטרכו להשקיע דבר, למעט שכנוע המנוי לקבל את שירותיהם.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אברהם פורז, הודיע כבר כי הוא תומך בחיובה של בזק על פי חוק להחכיר קווי טלפון למתחרים החדשים. בזק תשגר ככל הנראה את יו"ר הדירקטוריון שלה, עידו דיסנצ'יק, לשאת בוועדה נאום תקיף נגד ההצעה. אבל פורז אינו מתרשם מההתנגדות המובנת מאליה.

יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, דורית ענבר, הגדירה בשבוע שעבר את פורז כאיש הכי חשוב בעולם התקשורת. אבל פורז הוא רק חבר כנסת. יש מישהו אחר שמנהל את שוק התקשורת בישראל. קוראים לו שלמה כפיר והוא יו"ר ארגון העובדים של בזק. אם הצליח דיסנצ'יק לשכנע את כפיר שסעיף מסוים בהצעת החוק אינו מיטיב עם בזק, לא חשוב כיצד יצביע פורז במליאת הכנסת, ולא חשוב מהו לוח הזמנים שקבעה ועדת השרים לענייני הפרטה, בראשות ראש הממשלה עצמו, למכירת השליטה בבזק.

שכן, כשמישהו מחליט להרגיז את כפיר, מכריזים עובדי בזק על עיצומים. והעיצומים גורמים מיד לניתוק הטלפונים במשרד ראש הממשלה, משרד האוצר, ואם צריך אז גם בכנסת, בבורסה או במשרד התקשורת. הכל לפי העניין וחומרת הבעיה. עד כה הצליח כפיר לכופף את "קובעי המדיניות" לכל כיוון שעלה על דעתו. אין סיבה שמשהו ישתבש דווקא עכשיו.