תחרות - YES; רגולטור - NO

מאת פיני שמואלי ניסן ואודי סביצקי

במאמרו "להיכן נעלמו הרווחים" טוען סטיבן לוי כי אחת הסיבות לכך שלהוציא את בזק וסלקום, כל ספקיות התקשורת מפסידות, נעוצה במבוי הסתום הקיים ברגולציה הישראלית. הטענה העיקרית שלנו נוגעת בפרשנות של לוי לנזק שנגרם כתוצאה מהתסבוכת הרגולטורית.

תחילה, ברצוננו לחזק את דבריו כי אכן הרגולציה הישראלית נמצאת במבוי סתום, ועובדה זו יש בה כדי לפגוע בשוק התקשורת, בהווה ובעתיד. עם זאת, אין כל קשר בין העובדה שספקיות התקשורת צפויות להציג הפסדים בשנת 2001 לתסבוכת הרגולטורית. אם ניתן להאשים את הרגולטור בהפסדי החברות - אזי דבר זה נובע מהעובדה שהוא פתח את השוק לתחרות, ובעניין זה, אנו משוכנעים, לא מתכוון לוי להאשימו.

לא ברור לנו הקשר בין העובדה שחברות הכבלים צפויות להציג הפסדים בשנת 2001 לבין העובדה שהן לא יתמזגו או שלא ניתן להן אישור להתחרות בבזק בתחום התקשורת הנייחת. הרי ברור שאם חברות הכבלים היו מתחרות בבזק - היקף ההפסדים שלהן בטווח הקצר היה גדול יותר. ברור גם שלצורך שידורי הטלוויזיה הרב ערוצית בלבד השפעת המיזוג על החברות אפסית. ולכן, מן הסתם, לא קיים קשר בין ההפסדים הנוכחיים של חברות הכבלים לתסבוכת הרגולטורית.

אין קשר בין ההפסדים לתסבוכת הרגולטורית

לא ברור לנו גם מה הקשר בין העובדה שברק מציגה הפסדים כבדים לקבלת הזיכיון או אי קבלת הזיכיון להפעלת תדרים של LMDS, שהרי ברור כי כניסת ברק לתחרות בשוק המקומי תגרור אותה להפסדים גדולים פי כמה.

אם כך, אין כל קשר בין ההפסדים עליהם דיווחו ספקי הטלקומוניקציה בישראל לתסבוכת הרגולטורית. תסבוכת זו אומנם קיימת ופוגעת בשוק התקשורת - אך היא אינה קשורה להפסדי החברות בשנת 2001.

הפסדי החברות נובעים מסיבה פשוטה אחת והיא פתיחת שוקי התקשורת לתחרות. בכל העולם וגם בישראל מקובל שכאשר נכנס מתחרה לשוק תשתיתי (ושוק התקשורת הינו שוק תשתיות), הוא צפוי למספר שנים של הפסדים. במידה שהחדירה נעשית בצורה אגרסיווית, במטרה לכבוש נתחי שוק, הוא גם צפוי לגרור מתחרים ותיקים להפסדים. מצב בלתי יציב זה עשוי להימשך מספר שנים עד להתייצבות נתחי השוק, ואז צפוי השוק להתכנס לשיווי משקל יציב של תחרות בין מעטים, בו כל החברות צפויות להציג רווחים.

שוק הטלוויזיה הרב ערוצית מתנהג בדיוק בצורה הזו. כניסתה של YES גררה את חברות הכבלים להשקעות אדירות בתכנים ומכאן להפסדים גבוהים. חשוב לזכור כי מדובר בשנה הראשונה להפעלת הטלוויזיה בלוויין, ולכן זה טבעי שהחברות בענף יציגו הפסדים. חשוב לזכור את רמת הרווחיות הגבוהה שאיפיינה את הענף טרם כניסת YES, ולכן ברור כי ההפסדים בענף נובעים אך ורק מפתיחת שוק הטלוויזיה הרב ערוצית לתחרות. ניתן לטעון כי צורת פתיחת השוק לתחרות היתה בלתי נכונה ותרמה להפסדים הגבוהים בענף, אך דיון זה אינו קשור לתסבוכת הרגולטורית שעליה מדבר סטיבן לוי.

בין הסיבות להפסדים - טעויות ניהוליות

השוק הסלולרי סובל מאותה בעיה, אם כי הוא נמצא ברמת בשלות גבוהה יותר מבחינת התחרות. פרטנר נמצאת בשלב בו היא מנסה (עדיין) להגדיל את נתח השוק שלה. הניסיון להגדיל את נתח השוק מחייב השקעות גדולות שחלקן בא לידי ביטוי גם ברמת הרווח. פלאפון, שסבלה ממשבר חמור כתוצאה ממספר טעויות אסטרטגיות אותן ביצעה בעבר, לצד התחרות הקשה שכפתה עליה פרטנר, נאלצת מזה תקופה להציג הפסדים.

למרות האמור לעיל, נראה כי השוק הסלולרי נמצא בשלב בשל יחסית והוא עתיד, כבר לקראת סוף השנה הנוכחית, להציג רווחיות. חשוב לזכור כי בשוק הסלולרי ההתערבות הממשלתית הינה נמוכה ביותר ולכן לא ניתן לתלות את הסיבה להפסדי החברות ברגולטור. הפסדי החברות בשוק זה הם פועל יוצא של התחרות ושל טעויות ניהוליות שביצעו חלק מן השחקנים.

מקטינות את הבסיס הלגיטימי לטענות הצודקות

שוק האינטרנט הינו שוק לא בשל בו המודל העסקי אינו ברור עדיין, וכמו רוב ספקיות האינטרנט בעולם, גם החברות בארץ מציגות הפסדים. ההפסדים צפויים להימשך (גם בארץ וגם בעולם) עד להתבהרות המודל העסקי (כניסת הפס הרחב, התפתחות שירותים באמצעות האינטרנט והתפתחות התוכן האינטרנטי). בכל מקרה, בשוק זה אין מעורבות ממשלתית כלל, ובוודאי שלא ניתן להאשים את הרגולטור בהפסדי החברות.

בשוק התקשורת הנייחת קיים שחקן יחיד, ששמו, למי שעוד לא יודע, הוא בזק. השוק טרם נפתח לתחרות ברמה המעשית ומחירי בזק נמצאים תחת פיקוח. מכאן ברור כי כל עוד אין תחרות בשוק, בזק תמשיך להיות רווחית.

הבעיה העיקרית שיש לנו עם דבריו של סטיבן לוי היא חוסר ההבחנה שלו בין הטווח הקצר לבין הטווח הארוך. שכן דווקא פיתרון של התסבוכת הרגולטורית והתפתחות תנאים רגולטוריים המקובלים על לוי עשויים להוביל את רוב החברות בענף (כולל סלקום ובזק) להציג הפסדים גדולים יותר מרמת ההפסד הנוכחית. וזאת מן הטעם הפשוט שתחרות בתקשורת גוררת רמה גבוהה של הפסדים בטווח הקצר. אם הקריטריון לרגולציה נכונה הוא רווחיות החברות בטווח הקצר - אזי ייתכן כי כדאי לחזור לימי המונופול של בזק בשנות ה-80. באותה תקופה בזק היתה רווחית בכל התחומים.

התסבוכת הרגולטורית הקיימת גורמת לשוק הישראלי נזק בלתי מבוטל, המתבטא בין היתר בהיעדר תחרות בשוק הנייח, היעדר תמריץ בהפצת טכנולוגיות חדשות (אינטרנט בפס רחב, Voip וכדומה) ועוד. חלק מן ההאשמות נגד הרגולציה הנוכחית הן מוצדקות, וכדי לשמור על אמינותן כדאי להימנע מהוספת האשמות חסרות שחר, מהן נובע כאילו כל התחלואים והצרות של המשק הישראלי נובעים מרגולציה כושלת. טענות אלה מקטינות את הבסיס הלגיטימי לטענות הצודקות כנגד הרגולציה הנוכחית.

הכותבים הם שותפים בחברת Vaga Technology Research, העוסקת במחקר וייעוץ לחברות טכנולוגיה.