בית הדין הארצי לעבודה הכיר בתאונה שארעה במסגרת יום כיף כתאונת עבודה

ביה"ד הארצי לעבודה הפך פסק דינו של בית הדין האזורי להכיר בתאונה שארעה במסגרת יום כיף כפגיעה שארעה במסגרת העבודה. ביה"ד, בראשותה של השופטת אלישבע ברק-אוסוסקין, קיבל את ערעורה של תקווה חזן, שיוצגה ע"י עו"ד אלכסנדר ספינרד.



חזן, עובדת עיריית ראשון לציון, נפגעה במארס 99' באירוע שערכה העירייה לעובדותיה לרגל יום האישה. האירוע, הנערך מדי שנה, נחשב ליום עבודה, מי שלא השתתפה נדרשה להגיע לעבודה אחרת נוכה יום זה משכרה. כמו כן, סיבסדה העירייה, בשיתוף ועד העובדים, את האירוע ודאגה להסעות לעובדות לאירוע וממנו.



בית הדין האזורי קבע כי המעסיק לא היה מעורב בארגון האירוע, באחריות לו ובמימונו ולכן קבע כי לא ניתן להכיר בפגיעה כתאונת עבודה.



ביה"ד הארצי מתייחס בהחלטתו לשינויים שחלו במערכת יחסי העבודה, כתוצאה מהפיכת העבודה לחלק יותר מרכזי בחיים. השופטת ציינה כי כיום למעסיק יש אינטרס ברור בקיומן של פעילויות שונות שאינן "עבודה טהורה" אלא פעילויות רווחה שונות שנועדו לעורר הזדהות העובדים ולגבשם.



ביה"ד מציין כי הולכת ומתעצמת המודעות בקרב מעסיקים כי מקום העבודה צריך שיהיה מקום נוח לכל המעורבים בו.



על רקע שינויים אלו, קובע ביה"ד יש להכיר באירועים חברתים שמטרתם גיבוש העובדים כ"פעולה נלווית" לעבודה. על פרשנות חוק הביטוח הלאומי להתאים עצמה לשינויים אלו. בעבר השתתפות בהשתלמות נחשבה כעבודה לצורך הכרה בתאונה. אך החלקה במקלחת או בסיור בסביבת מקום ההשתלמות בתקופת ההשתלמות לא נחשבה לפעולה תוך כדי עבודה.



ביה"ד הארצי קבע, כאמור, כי הפעילות במסגרתה נפצה חזן היא פעילות במסגרת העבודה, וקיבל את ערעורה. ביה"ד הוסיף כי כעת על ביטוח לאומי לבדוק האם מדובר בפגיעה עקב עבודה. עוד פסק ביה"ד כי על הביטוח הלאומי לשלם למערערת 5,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.