ה-VoIP הורס את מודל התמחור של תעשיית הטלקום

ניקלאס זנסטרום ויאנוס פריס, מייסדי סקייפ - החברה המפיצה תוכנה המאפשרת למשתמשיה להתקשר זה לזה בחינם מכל מקום בעולם דרך המחשב - ממעטים להגיע לארה"ב. סביר להניח שמבחינה חוקית הם יכולים להיכנס לארה"ב, אולם הם משתדלים להתחמק מתחום השיפוט הזה בגלל תוכנה אחרת שפיתחו - KaZaA. קאזה היא תוכנה שבאמצעותה יכולים משתמשים להחליף ביניהם קבצים באופן ישיר (P2P), ממחשב למחשב. רבים משתמשים בתוכנה זו להעברת תכנים המוגנים על ידי זכויות יוצרים, כך שכניסה לארה"ב עשויה להיות כרוכה בצרות משפטיות. ובכל זאת, החשש אינו מונע מהם להשתתף בכנסים בעמק הסיליקון, שם נחשבת סקייפ - המבוססת על רעיון דומה לזה של קאזה אך מיישמת אותו בטלקום - הלהיט הבא.



כך, בחודש יולי הופיע זנסטרום על מסך באודיטוריום עמוס באוניברסיטת סטנפורד, באמצעות שיחת וידיאו של סקייפ. זנסטרום שהה באותה עת באסטוניה, ולצדו ישב טים דרייפר, מנהל קרן הון סיכון שהשקיע 10 מיליון דולר בסקייפ. דרייפר הוא האמריקאי הקולני הטיפוסי, בעוד שזנסטרום הוא שוודי עגמומי. "הוא כבר הפיל תעשיה אחת ועכשיו הוא בדרך להפיל את השנייה", רעם דרייפר, בהתייחסו לאולפני הסרטים ולחברות הטלקום. זנסטרום החל לנוע בחוסר שקט על מושבו. "בחיים לא אמכור את האחזקות שלי עד שיגיעו למאות מיליארדים", צעק דרייפר, ופצח בשירה ובריקוד. זנסטרום המובך נאלם דום.



מובן שדרייפר עשה הצגות. הדבר התבהר ב-12 בספטמבר, כשסקייפ הודיעה כי תירכש על ידי eBay - אתר המסחר המקוון הגדול בעולם. דרייפר והמשקיעים האחרים אמנם לא יקבלו 100 מיליארד דולר, אבל אי-ביי משלמת סכום מכובד - 2.6 מיליארד דולר במזומן ובמניות, ואולי אף יותר במקרה שיתקיימו תנאים מסוימים.



הזיווג בין סקייפ לאי-ביי הפתיע לא מעטים. היו שמועות שיאהו, גוגל, מיקרוסופט וחברות טכנולוגיה אחרות גילו עניין ברכישת סקייפ. כל אחת מהן נראית כרוכשת מתאימה יותר משום שיש להן תוכנות מסרים (מסנג'ר) שבאמצעותן ניתן לבצע שיחות קוליות (מלבד שיחות טקסט) בין מחשבים. גוגל, מפעילת מנוע החיפוש באינטרנט הפופולרי בעולם, השיקה תוכנת שיחות קול משלה באוגוסט. שבוע לאחר מכן, מיקרוסופט רכשה את טלאו, חברה מסן פרנסיסקו המאפשרת לאנשים להתקשר לטלפונים רגילים מהמחשב שלהם (כמו השירות שמציעה סקייפ, תמורת 0.02 דולר בדקה). יאהו כבר רכשה ביוני את דיאלפאד (Dialpad) - חברה נוספת דמוית סקייפ. ל-AOL, לאפל ולאחרות יש מוצרים דומים.



כפי שמנסחים זאת זנסטרום ומג וויטמן, מנכ"ל אי-ביי, שילוב של אי-ביי וסקייפ אינו מוזר. מנקודת מבטה של אי-ביי, שתילת לחצני סקייפ חמודים בדפי הרשת שבהם גולשים סוחרים במכוניות משומשות ובמוצרים אחרים הדורשים משא ומתן מילולי תקל על הצדדים, לדברי וויטמן. הקונים יוכלו פשוט להקליק על הלחצן ולדבר עם המוכרים. רעיון נוסף הוא פרסום המבוסס על שיטת "תשלום עבור שיחה" (pay-per-call), שיטה שבה המפרסמים יציבו קישורים של קול (כלומר, לחצני סקייפ) בדפים מסוימים, ממש כפי שעכשיו הם מציבים לינקים של טקסט לצד תוצאות החיפוש של גוגל.



מנקודת מבטה של סקייפ, העסקה מחזקת את יחסיה הקיימים עם פיי פאל (PayPal), הבנק המקוון של אי-ביי, שבו היא משתמשת על מנת לגבות תשלום עבור שירותים כגון שיחות ממחשבים לטלפונים קוויים רגילים (שירות המכונה סקייפ-אאוט) או מטלפונים רגילים לסקייפ (סקייפ-אין).



עבור סקייפ, עם זאת, מקור המשיכה העיקרי של אי-ביי, ביחס למחזרות פוטנציאליות אחרות, הוא שהיא מתכוונת לעזוב אותה לנפשה, הן כמותג והן כעסק. "כשחברות כגון יאהו ומיקרוסופט קונות חברות, הן נוהגות לפרק אותן", אמר זנסטרום. החזון שלו עבור סקייפ, בניגוד לכך, הוא להופכה לפלטפורמה הגדולה והטובה ביותר לכל סוגי התקשורת - טקסט, קול או וידאו - מכל מכשיר המחובר לאינטרנט, יהיה זה מחשב או טלפון סלולרי.



זהו חזון חצוף, ללא ספק. זנסטרום הוא בחור צנוע בדרך כלל. סקייפ רק בת 3, כפי הנראה תרשום השנה הכנסות של 60 מיליון דולר בלבד, וללא כל ספק לא תרשום רווח. לכן, העובדה שהחזון הזה אינו מגוחך כלל וכלל צריכה לגרום לחברות הטלקום באשר הן להתחיל להזיע.



זאת משום שסקייפ יכולה להוסיף 150 אלף משתמשים ביום (קצב ההצטרפות הנוכחי שלה), מבלי להשקיע כסף על ציוד חדש (המשתמשים "מביאים" אתם את המחשבים שלהם ואת חיבורי האינטרנט שלהם) או על שיווק (המשתמשים מזמינים את החברים שלהם להצטרף לשירות). ללא עלויות שוליים, סקייפ יכולה להרשות לעצמה למקסם את מספר המשתמשים שלה, בידיעה שהיא תעשה כסף גם אם רק כמה מהם ירכשו את השירותים בתשלום - כגון סקייפ-אאוט, סקייפ-אין ושירות דואר קולי. זוהי תוכנית עסקית לא שגרתית בכלל.



"אנו רוצים לעשות כמה שפחות כסף על כל משתמש", אמר זנסטרום, משום "שאין לנו הוצאות על משתמשים, אבל אנחנו רוצים הרבה משתמשים". זוהי תמונת מראה של המודל העסקי המסורתי בתעשיית הטקלום, המבוסס על מקסימיזציה של ההכנסה הממוצעת למשתמש, ה-ARPU. ההשלכות של עובדה זו הנן בלתי נמנעות. לפי ריץ' טראני, מסייד "אינטרנט טלפוני", מגזין המוקדש לנושא הטלקום והאינטרנט, סקייפ ודומותיה מובילות לעתיד שבו כל התקשורת הקולית - מקרוב או מרחוק - תהיה בחינם.



המונח הטכני המאגד בתוכו את כל סוגי התקשורת הקולית דרך אינטרנט הוא Voice over Internet Protocol) VoIP) - קול על גבי פרוטוקול אינטרנט. המונח כולל שיחות פשוטות בין מחשב למחשב וגם מצבי ביניים שונים, כגון משתמש סקייפ המתקשר לרשת טלפוניה מסורתית, או אפילו שני אנשים המשוחחים במה שנראה כמו טלפונים רגילים, אשר מחוברים - מאחורי הקלעים - דרך האינטרנט. הוא כולל גם ספקית VoIP כגון וונאג' (Vonage), המובילה בשוק האמריקאי, שלה יותר ממיליון משתמשים בתשלום. וונאג' מספקת ללקוחותיה מתאמים המאפשרים להם לחבר מכשירי טלפון רגילים לחיבורי הפס הרחב שלהם ללא צורך במחשב.



סנדוויין (Sandvine), חברת ציוד טלקום, מעריכה כי ישנן 1,100 ספקיות VoIP באמריקה לבדה. אולם המגמה היא עולמית. IDC, ח