האשראי למגזר העסקי גדל במחצית הראשונה של 2005 ב-10.1%; רוב הגידול ממקורות חוץ בנקאיים

מנתונים שפירסם אתמול תחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל עולה כי האשראי למגזר העסקי גדל במחצית הראשונה של 2005 ב-10.1% במונחים שנתיים. ב-2003 ו-2004 גדל האשראי למגזר זה "רק" בכ-6% בשנה. האצת הגידול באשראי במחצית הראשונה של 2005 התאפשרה עקב האטת הגידול לאשראי לממשלה. האטה זו פינתה מקורות למגזר העסקי ותרמה לחיזוק היציבות הפיננסית. היא משקפת חזרה למסלול יורד של החוב הממשלתי יחסית לתוצר.



הגידול באשראי למגזר העסקי ב-2005-2002 סופק על ידי מקורות חוץ-בנקאיים, בעיקר משקיעים מוסדיים. בה בשעה האשראי הבנקאי למגזר העסקי המשיך לקטון. לדברי בנק ישראל, מגמה זו תורמת להגברת היציבות הפיננסית, בעיקר בעקבות פיזור החשיפה לסיכוני אשראי במשק. עם זאת, היא מציבה אתגר גדול בפני המשקיעים המוסדיים והפיקוח עליהם בכל הקשור לטיפול בסיכוני האשראי.







סך האשראי במשק, כולל לממשלה, למזגר העסקי ולמשקי הבית היה בסוף יוני האחרון 1,296 מיליארד שקל. קצב הגידול של האשראי במחצית הראשונה של 2005 וב-2004-2001 היה 5% בשנה. הגידול באשראי ב-2005 התרכז במגזר העסקי: עלייה של 25 מיליארד שקל, לעומת עלייה של 34 מיליארד בסך האשראי במשק. ב-2003 ו-2004 העלייה באשראי במשק התמקדה בממשלה. הירידה ב-2005 בחלקה של הממשלה בשוק האשראי משקפת חזרה למצב נורמלי ויציב יותר של פינוי מקורות למגזר הפרטי. הסיבה לשינוי היא ירידה בגירעון בתקציב המדינה וחזרה למסול יורד של חוב ממשלתי יחסית לתוצר.



העלייה באשראי למגזר העסקי במחצית הראשונה של השנה, 10.1%, גבוהה במידה ניכרת מקצב הגידול באשראי זה ב-3 השנים הקודמות (ב-3%-1%), וגבוהה גם משיעור צמיחת התוצר העסקי במחצית הראשונה של 6.1% ,2005 במונחים שנתיים. לדעת בנק ישראל, הגידול באשראי זה אינו עולה בקנה אחד עם שמירת היציבות הפיננסית.



הגידול באשראי למגזר העסקי בא ממקורות חוץ-בנקאיים. במחצית הראשונה של 2005 הסתכם הגידול באשראי החוץ-בנקאי למגזר העסקי מכל המקורות - מישראל ומחו"ל, הסחיר והלא סחיר - ב-30 מיליארד שקל. האשראי הבנקאי פחת באותה תקופה ב-5 מיליארד שקל. משקל הבנקים באשראי למגזר העסקי היה בסוף יוני האחרון 65%, לעומת כ-80% בסוף 2000. תוספת המקורות החוץ-בנקאיים של אשראי למגזר העסקי הגיעה בשנים אלו בעיקר מהמשקיעים המוסדיים, קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל.



האשראי הישיר מתושבי חוץ ומשקי בית תרם לגידול מעט. כתוצאה מכך השתווה משקל המשקיעים המוסדיים ביתרת האשראי למגזר העסקי למשקלם של תושבי חוץ, כ-16%. הגידול באשראי למגזר העסקי היה ברובו בערוץ הסחיר. לדעת כלכלני תחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל, הגידול המואץ באשראי החוץ-בנקאי מסמן את היווצרותו של שוק אשראי משוכלל ותחרותי יותר. יישום המלצות ועדת בכר יאיץ בשנים הקרובות את פיתוחו של שוק האשראי; תהליך התורם ליציבות הפיננסית במשק.