חברות השקעה מובילות בעולם הפסיקו להשקיע בקרנות בישראל עקב המיסוי

מאת עודד חרמוני

יותר מעשרה משקיעים מוסדיים גדולים וחברות השקעות מארה"ב ומאירופה, הודיעו בחודשים האחרונים לקרנות הון סיכון ישראליות כי הם מסרבים להשקיע בהן כל עוד לא ניתן להם פטור מלא ממיסוי - כך עולה מבדיקת "הארץ". היקף הביטולים וההפסדים לתעשיית ההון סיכון הישראלית מוערך במיליארדי דולרים, הון שיועד להשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות וזרות.

רוב החברות והמשקיעים הזרים מתכוונים להמשיך במדיניות האי השקעה בישראל, חרף הצהרת שר האוצר, סילבן שלום, בשבוע שעבר, כי המס שישלמו על רווחי השקעותיהם בקרנות, יהיה זהה למס החל עליהם במדינתם. ההחלטה סיפקה פתרון רק למשקיעים זרים מגרמניה, שווייץ, הולנד ובלגיה, שבהן פטור ממיסוי על רווחי הון.

ההחלטה לא תפתור את הבעיה בארה"ב - מקור ההון המרכזי של תעשיית ההון סיכון הישראלית. קיים חשש כי המשקיעים האמריקאים ייפגעו ממיסוי כפול.

בין הגופים שהודיעו על ביטול השקעותיהם העתידיות מצויה קרן ההשקעות הבריטית-אמריקאית הורסלי-ברידג' (Horsley Bridge partners), שהיא קרן מסוג Fund of funds. הורסלי-ברידג' השקיעה עד היום עשרות מיליוני דולרים בכמה קרנות ישראליות, בהן JVP (כ-30 מיליון דולר) וישראל סיד.

בחודשים האחרונים, מנהלת הורסלי-ברידג' מגעים עם נציבות מס הכנסה הישראלית למתן פטור ממס. הקרן הודיעה לאנשי הנציבות, כמו לקרנות הון סיכון ישראליות אחרות, כי אין בכוונתה להשקיע עוד בישראל עד לפתרון הבעייה. היקף ההשקעות שביטלה הקרן מוערך בעשרות מיליוני דולרים. ההערכות בתעשייה הן כי איומיה של הורסלי ברידג' היו מהגורמים שהאיצו את נציבות מס הכנסה להמליץ לשר האוצר על שינוי המיסוי.

גוף בולט אחר שהודיע לאחרונה כי אינו יכול להשקיע בישראל עד לפתרון בעיית המיסוי הוא בנק ההשקעות האמריקאי בר סטרנס (Bear Stearns). נציג הבנק בישראל, ג'רלד סיגל, אמר כי עד היום השקיע הבנק בשתי קרנות הון סיכון, ג'מיני וסטאר, ואולם באחרונה החליט כי אינו יכול להשקיע בקרנות ישראליות בגלל בעיות המיסוי. "בגלל מדיניות המיסוי הישראלית אנחנו מפנים את ההון לקרנות במדינות אחרות. הצהרת שר האוצר לא פותרת את בעיות המשקיעים האמריקאים", אמר סיגל.

משקיעים גדולים נוספים שיחדלו להשקיע בקרנות ישראליות בגלל סוגיית המס: בנק ההשקעות האמריקאי המוביל מריל לינץ', שהתכוון להשקיע בכמה קרנות ישראליות אך חזר בו; בנק ההשקעות גולדמן סאקס שצימצם השקעותיו בקרנות הישראליות ל-40 מיליון דולר; חברת הביטוח הבריטית אקוויטבל לייף אינשורנס; קרן ההשקעות בקרנות הבריטית פנתיאון (Pantheon), אחת הקרנות הגדולות מסוגה בעולם, המשקיעה בקרנות דרך שווייץ כמקלט מס.

על פי הערכות, למרות הצהרות שלום, פנתיאון לא תשקיע בישראל, מאחר שהמשקיעים בה אינם שווייצים ואינם פטורים ממס. גם קרן הפנסיה של המורים האמריקאים, Teachers, שבגלל הסדר עם הקונגרס אינה פטורה ממס בארה"ב כגוף מוסדי, הודיעה לקרנות כי לא תשקיע עוד בישראל.

בתעשייה אומרים כי חלק מהמשקיעים שהודיעו בעבר כי לא ישקיעו בישראל, כמו חברת הביטוח הגרמנית אליאנס - עשויים לשנות את החלטתם בעקבות הצהרת שר האוצר. ואולם לדבריהם מדובר בסכומים זניחים ביחס להפסדים.

יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי, יגאל ארליך, אמר כי רשימת המשקיעים שהפסיקו להשקיע בישראל ארוכה בהרבה. "הצהרת שר האוצר שפורסמה בעיתונות הזרה יצרה תחושה לא נכונה בקרב המשקיעים הזרים כי המס עליהם יבוטל - והגילוי שלא כך פני הדברים צפוי לגרום נזק גדול יותר", אמר ארליך. "השר הגיע להחלטה לא נכונה, שהיא רק בבחינת טיפול קטן בבעיה חמורה מאוד של תעשיית ההיי-טק הישראלית", הוסיף.

לדברי חנוך ברקת מקרן איפקס, שר האוצר לא התמודד עם הבעיות האמיתיות של התעשייה. לדבריו, ההצהרה הנוכחית לא תשפיע על בריחת ההון הזר מישראל.