בית המשפט העליון דחה אתמול את ערעורו של איש העסקים שלמה חבר לפרוע ערבויות בסכום של 11.5 מיליון שקל שהעמידה לרשותו קבוצת נגה שקרסה בתמורה להלוואות בסך 3 מיליון דולר שהעניק לה. השופטים אישרו בכך את פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי וקבעו כי חבר לכל הפחות עצם את עיניו נוכח העובדה שמנהלי נגה נטלו את כספי הערבויות לכיסם תוך הטעיית הבנקים לחשוב שמדובר בערבויות ביצוע ולא בערבות פיננסית. לכן נקבע כי הוא אינו יכול לפרוע את הערבויות. חבר חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 40 אלף שקל.
לפני שנתיים קיבלה השופטת ורדה אלשיך את בקשת נאמן נגה, עו"ד צוריאל לביא, להורות לשלושה בנקים, איגוד, פועלים והמזרחי, להימנע מלפרוע את הערבויות של חבר. אז קבעה השופטת כי חומר הראיות הקים תשתית מוצקה לכך שכספי הערבויות הוצאו מהבנקים על ידי מנהלי נגה תוך הטעייתם. קביעתה שחבר עצם עיניו נוכח כך התבססה על אי התאמות מהותיות שנמצאו בכתבי הערבויות.
בעקבות החלטת ביהמ"ש המחוזי הגיש אלי אוזן, המנכ"ל ובעל השליטה בעבר בנגה ביחד עם יצחק גולדנברג, ערעור נגד האמירות של השופטת כנגדו, שניתנו במסגרת הליך בתיק הפירוק ומבלי שהוא צד להן. בקשה זו נדחתה על הסף בנימוק שלאוזן לא קנויה זכות ערעור על ההחלטה.
מדובר בהלוואות שהעניק חבר, איש עסקים תושב מקסיקו, וחברת JEL בבעלותו לחברות שונות מקבוצת נגה בשתי עסקאות. סכום ההלוואות עמד על 3 מיליון שקל, כאשר 2 מיליון דולר מסכום זה נועד להקמת מרכז מסחרי בדימונה, ומיליון דולר נועדו להקמת מבנים מסחריים בבאר שבע. להבטחת החזר ההלוואות המציאה נגה לחבר ול-JEL 5 ערבויות בנקאיות אוטונומיות בסכום כולל של 11.5 מיליון שקל, כאשר הבנקים הערבים היו בנק המזרחי, בנק הפועלים ובנק איגוד.
לאחר שהתברר כי נגה קרסה פנה חבר לבנקים בדרישה לפירעון הערבויות הבנקאיות אך הנאמן, התנגד. הוא טען שהערבויות הוצאו מהבנק בטענה כוזבת לפיה מדובר בערבויות ביצוע - ערבויות שנועדו להבטיח את ביצוע הפרויקטים נשוא עסקת היסוד - בעוד שבפועל היה מדובר בערבויות פיננסיות אשר נועדו להבטיח את החזר ההלוואה. כן נטען שקיימות אי התאמות מהותיות בין כתבי הערבות לבין הבקשות בפרטים שונים שנכתבו בהן.
השופטים יהונתן עדיאל, אילה פרוקצ'יה ועדנה ארבל כתבו בהחלטתם כי קיימת אי התאמה מהותית בין כתב הערבות ובין הפרטים שנמסרו לבנקים לצורך מימוש הערבות. "לא הרי 'שלמה חבר' כ'שלמה חבר בע"מ'", קבעו השופטים וציינו שהמילה "בע"מ", המופיעה בכתב הערבות, משנה לחלוטין את זהותו של המוטב. "הוא הדין לעניין חברת JEL. אין התאמה בין חברה בשם ג'י.אי.אל בע"מ, שמקום מושבה בתל אביב, כמפורט בכתבי הערבות, ובין חברה בשם זהה שמקום מושבה באיי הבתולה, אשר מבקשת את מימוש הערבות לטובתה".
השופטים קבעו כי אין בידם לקבל את הטענה כאילו היה מדובר בטעויות סופר בהוצאת כתבי הערבות. לדבריהם הבנקים מקפידים על כך שבערבויות ביצוע המוטב יהיה תושב ישראל ואילו היו יודעים שהמוטבים הם תושבי חוץ או חברה זרה הם היו נמנים מלהוציא את הערבויות.
לעניין הטענה בדבר התרשלות הבנקים בפריעת הערבויות קיבלו השופטים את קביעת ביהמ"ש המחוזי לפיה, ייתכן מאוד שידם של הבנקים היתה קלה מידי על ברז הערבויות וטוב היה לו ביררו פרטים נוספים ולא הסתפקו ביחסי אמון.
עם זאת, הם קבעו כי גם אם יניחו שהבנקים התרשלו באי גילוי הטעות, התנהגותו של חבר, שכפי שנקבע בבית המשפט המחוזי עלתה לפחות כדי עצימת עיניים, הייתה חמורה הרבה יותר.
בנק המזרחי יוצג באמצעות עו"ד מרים זפט; בנק איגוד יוצג באמצעות עו"ד אורי גאון; בנק הפועלים יוצג באמצעות עו"ד יואב לוינסון; חבר יוצג באמצעות עו"ד שלמה כרוב (ע"א 7168/03).
העליון מאשר: מנהלי נגה אלקטרוניקה נטלו כספי ערבויות לכיסם תוך הטעייה
ענת רואה
27.9.2005 / 8:50