בכירים בוועדת בכר מודים: "אם רק חברות הביטוח יקנו את הקרנות וקופות הגמל זו תהיה אכזבה"

בכירים בוועדת בכר מודים כי העובדה שעד כה רק חברות ביטוח התעניינו ברכישת קופות הגמל וקרנות הנאמנות של הבנקים, וכי לא דווח עדיין על התעניינות של משקיעים זרים, מהווה אכזבה. לדבריהם, תהיה בכך החמצה של אחת המטרות החשובות של הרפורמה בשוק ההון: להכניס לשוק ההון הישראלי שחקנים בינלאומיים חדשים.



במסגרת הדיונים של צוות ועדת בכר, לפני פרסום דו"ח הוועדה שהוביל לרפורמה בשוק ההון, התגלעה מחלוקת בין חברי הצוות על ההטבות שיינתנו למשקיעים פיננסיים זרים. חלק מחברי הצוות סברו שיש להעניק למשקיעים הזרים הטבות ניכרות, כדי למשוך אותם להיכנס לפעילות בשוק ההון הישראלי, באמצעות רכישת קרנות הנאמנות וקופות הגמל של הבנקים.



לדברי אותם חברים בצוות, הכניסה של בנק השקעות זר לתחום של ניהול כספי החיסכון של הישראלים אינה פחותה בחשיבותה מהקמתו של מפעל זר באחד מאזורי הפריפריה בישראל.



אותם חברי ועדה הציעו, לכן, לתת למשקיעים פיננסיים הטבות מס הזהות לאלו שמקבלים משקיעים זרים במסגרת חוק עידוד השקעות הון - עד כדי פטור כמעט מלא מתשלום מס חברות.



עמדה זו לא התקבלה, ובסופו של דבר המליץ צוות בכר על פטור ממס רווחי הון בלבד למשקיעים זרים.



מכאן שמשקיע זר שיחל לנהל קרנות נאמנות בישראל יהיה פטור ממס על הרווח שינבע לו כאשר ימכור את הקרנות (ייצא מישראל).



מכיוון שהשקעה בקרנות נאמנות או בקופות גמל היא השקעה לטווח ארוך, הרי שמדובר למעשה בדחייה של הפטור ממס עבור המשקיעים הזרים לשנים ארוכות.



החשש הוא כי בפטור הזה אין די כדי למשוך את בנקי ההשקעות הבינלאומיים להתעניינות ברכישת קרנות נאמנות וקופות גמל בשוק ההון הקטן יחסית של ישראל. אם אכן זהו המצב, זו עלולה להיות החמצה היסטורית - משום שמכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות של הבנקים פתחה לראשונה את הדלת לכניסתם של גופים גדולים לניהול השקעות צרכני בישראל. עד כה היה ענף זה נתון בשליטה מוחלטת של הבנקים, ללא אפשרות להתחרות בהם.



כניסתם של משקיעים זרים לשוק ההון הישראלי יכולה היתה לתרום לעלייה באיכות ניהול ההשקעות בישראל - בנקי ההשקעות הבינלאומיים הם גופים ברמה מקצועית גבוהה מאוד - וגם משום שהיא היתה מביאה לביזור ניכר של הריכוזיות הפיננסית בישראל.



ערב החלת הרפורמה בשוק ההון ניהלו הבנקים נכסי ציבור בכ-900 מיליארד שקל, כשעיקר הניהול רוכז בבנק הפועלים ובנק לאומי, וחמש חברות הביטוח הגדולות ניהלו 200 מיליארד שקל. בעקבות הרפורמה יצטרכו הבנקים למכור נכסי ציבור בהיקף של כ-270 מיליארד שקל. אם חברות הביטוח ירכשו את כל הנכסים שמוכרים הבנקים, הרי שבסוף התהליך ינהלו חמש חברות הביטוח הגדולות כ-470 מיליארד שקל, והבנקים ינהלו כ-630 מיליארד שקל. בכך יהיה שיפור משמעותי לעומת הריכוזיות הפיננסית שהיתה קיימת עד כה בישראל. עם זאת, כניסתם של שחקנים נוספים, שירכשו את נכסי הקופות והקרנות, עשויה היתה לשפר את הריכוזיות עוד יותר, ולהביא להיווצרותם של שלושה מוקדי כוח בשוק ההון הישראלי - במקום חלוקה מחדש של העוגה בין שני השחקנים הקיימים כיום.