הפסד לאיש העסקים אלי עזור. עזור, שביקש מבית המשפט המחוזי בירושלים לדון בתביעה שהגיש נגד חברת קנווסט הקנדית, שבה ביקש להצהיר על בעלותו ב"ג'רוזלם פוסט", ייאלץ לטוס לניו יורק, שם תתברר הטענה אצל בורר שידון בה לפי דיני מדינת ניו יורק - כך קבע בשבוע שעבר השופט משה רביד, שקיבל את טענותיה של קנווסט. החברה הקנדית טוענת כי מחצית ממניות העיתון שייכות לה, וכי בין הצדדים קיימת תניית בוררות מוסכמת שתקפה למדינת ניו יורק בלבד.
השופט כתב בהחלטתו כי לכאורה נראה שהעברת המניות של קבוצת הפוסט לעזור נעשתה כדי למנוע התדיינות בניו יורק, ופסל המצאה של כתבי הטענות לידי אחותו של מנכ"ל קנווסט בעת ביקורה בישראל. עזור חויב בתשלום הוצאות משפט לקנווסט בסך 30 אלף שקל.
תחילת הפרשה ביוני 2004, כאשר עזור, בעל השליטה בחברת מרקעי תקשורת, חתם על הסכם עם קנווסט שנועד להסדיר את כוונת הצדדים לפעול במשותף לרכישת קבוצת הפוסט, המוציאה לאור של העיתון "ג'רוזלם פוסט", מידי חברת הולינג'ר. קנווסט מחזיקה באמצעי תקשורת שונים בכמה מדינות, לרבות עיתונים יומיים היוצאים לאור במרבית עריה הראשיות של קנדה.
כחצי שנה לאחר מכן נחתם הסכם נוסף שבו נקבע כי הרכישה תיעשה על ידי מרקעי תקשורת וכי לאחר מכן ינהלו הצדדים משא ומתן על מנת לגבש הסכם סופי להעברת נכסי העיתון לישות משפטית בבעלות משותפת שווה של הצדדים. זמן קצר לאחר מכן קיבלה הולינג'ר את הצעת מרקעי תקשורת למכור לה את העיתון. עוד באותו יום מכרה מרקעי תקשורת את מניותיה בקבוצת הפוסט לעזור.
לאור זאת פתחה קנווסט בהליך בוררות בניו יורק שבו ביקשה לקבל 50% ממניות העיתון ועתרה שם לצו מניעה שימנע מעזור לנקוט בפעולות שונות ביחס לעיתון. לטענתה, העברת מניות קבוצת הפוסט מרקעי תקשורת אל עזור אישית, נעשתה בחשאי, בלא ידיעתה ובמטרה להימנע מניהול הבוררות בניו יורק.
הדבר נעשה, לטענתה, בין השאר מאחר שמרקעי תקשורת שילמה להולינג'ר תמורת רכישת מניות הקבוצה 13.2 מיליון דולר, ואילו עזור רכש את מניות "פלשתיין פוסט" תמורת 999 דולר בלבד, ואת מניות "ג'רוסלם פוסט" תמורת 1,000 שקל.
עזור מצידו לא הסכים לשתף פעולה עם הליכי הבוררות במדינת ניו יורק והגיש תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד קנווסט, שבה ביקש הצהרה כי הוא הבעלים החוקי של העיתון. לטענתו, קנווסט סירבה להשתתף במימון העסקה, ולכן בסופו של דבר הוא נאלץ לשלם את כל סכום הרכישה.
קנווסט בתגובה הגישה בקשה - באמצעות עוה"ד יעקב וינרוט, ירון פירדי וגרשון גונטובניק - לעצור את ההתדיינות בישראל וטענה כי המצאת מסמכי התביעה לא נעשתה כדין. מסמכי התביעה הוגשו בפועל לאחותו של מנכ"ל קנווסט, גייל אספר, בעת ביקורה בישראל. שליח הביא את המסמכים למלון בירושלים בו שהתה אספר ודאג כי אלה יועלו לחדרה במלון - על אף שהיא סירבה לקבלם.
לטענת קנווסט, לפני ביקורה של אספר בישראל היא התפטרה מכל המשרות והתפקידים שהיו לה בקנווסט וכי בעת שקיבלה את ההזמנה לדין היא לא היתה נציגה של החברה - אלא נשיאת קרן אספר שביקרה בארץ למטרות פילנטרופיות.
בתגובה לבקשה טענו ב"כ של עזור - משרד עוה"ד דנצינגר, קלגסבלד ושות', ומשרד כהן, שפיגלמן, ברק, זמיר ושות' - כי עזור אינו צד להסכם הבוררות עם קנווסט. חתימתו של עזור על ההסכם הראשון, הכולל סעיף בוררות, נעשה בכובעו כנשיא של מרקעי תקשורת ולא כאדם פרטי. על כן, לא ניתן לראות בו כצד המחויב להסכם הבוררות.
בית המשפט לא קיבל את טענות עזור וקבע כי יש לראותו כצד נוסף להסכם הבוררות, שכן בלא המוניטין של עזור, לא היתה ההתקשרות יוצאת אל הפועל. לאור האמור, יש לראות במרקעי תקשורת ובעזור ישות אחת. בית המשפט הוסיף כי ניתן לומר שמרקעי תקשורת, אשר חתמה על הסכם הבוררות, היתה ידו הארוכה של עזור כדי להתקשר עם קנווסט, וכי עזור אף ידע כי ההתקשרות עם מקרעי תקשורת היא בשל המוניטין שרכש לעצמו.
על כן, מסכם בית המשפט, יש לעכב את ההליכים ולהעביר את הסכסוך לדיון בפני הבורר בניו יורק, שידון בסכסוך על פי חוקי מדינת ניו יורק (ה"פ (4043/05).
הפסד לאלי עזור: התביעה שהגיש בישראל להכיר בבעלותו על "ג'רוזלם פוסט" תתברר בניו יורק
עודד ארבל
2.10.2005 / 8:27