הנזקים לתעשיית הדיג של לואיזיאנה עקב פגיעת ההוריקנים מוערכים בכ-1.1 מיליארד דולר - כ-40% משוויה

הדייגים שסירותיהם שרדו את סופת ההוריקן קתרינה רואים בעצמם בני מזל, אך עתה הם תוהים כיצד ישרדו בענף שנחרב על רקע הסופה. הדיג המסחרי - תעשייה המוערכת ב-2.75 מיליארד דולר בשנה בלואיזיאנה - הופסק כמעט לחלוטין בחלק הדרום-מזרחי של מפרץ מכסיקו. לפי הערכות רשמיות, עשויים להידרש חודשים או אף שנים לשיקום הדיג באזור.



את הסרטנים והרכיכות יש לבדוק לזיהוי זיהומים חיידקיים או כימיים, ואילו שיקום אזורי הגידול של הצדפות עשוי להימשך אף שנתיים. החסילונים החיים בחופים הרדודים מתים לרוב בשל הסערות הפוגעות בחופים. גם אם החסילונים והצדפות היו מוכנים לדיג, סירות דייגים רבות נשברו ונהרסו כליל. לואיזיאנה היתה אחת מיצרניות הצדפות המובילות בארה"ב, אך להערכת מומחים, כשני שלישים מהתוצרת של המדינה נפגעה.



דרום מזרח לואיזיאנה, בה מרוכזת תעשיית הדיג של המדינה, ספגה את עיקר הפגיעה של סופת קתרינה. בערי הדלתא של נהר המיסיסיפי, משפחות שבמשך דורות רבים עבדו בים, חוזרות עתה לבחון את מימדי ההרס. קהילות שלמות נשטפו לגמרי וכלל אין גישה אליהן. "לא רואים מצבים גרועים מזה. לאף אחד אין עם מה לדוג, גם אם השטחים היו פתוחים", אומר ג'ימי מורגן, דייג צדפות כמו אביו וסבו מהעיירה אמפייר שבדלתא.



באמפייר, לא רק הספינות מפוזרות על החופים בערימות קרשים, אלא גם המזחים. המים מכוסים בדלק שנשפך ובשברי ספינות. "אין לי ספינה, אין לי תוצרת, אין לי בית", אומר מורגן בדמעות. המרינה שוקקת החיים עומדת שקטה עכשיו. הדייגים המעטים ששבו הביתה מעריכים כי כשני שלישים מאלף הסירות שהיו בשימוש ניזוקו ללא תקנה. אך גם מי שסירתו לא ניזוקה לא יודע מתי יוכל לחזור להרוויח את לחמו.



"דייגים יודעים רק לדוג", אומר וטרוסלאב גרבין, בן 54, שהגיע מקרואטיה ב-1971. "אני כבר זקן מדי בשביל לעשות משהו אחר". גרבין הציל את סירתו כשהעביר אותה מערבה כדי להתחמק מקתרינה, ולאחר מכן חזרה מזרחה על מנת להחמק מריטה. "בזמן האחרון אני פשוט בורח מהוריקן להוריקן ומנסה להציל את הסירה שלי", הוא אומר.



רבים מעמיתיהם עשויים לא לחזור לעולם. סירות רבות היו שייכות למהגרים ויאטנמיים שעתה נותרו ללא כלום. "כל חייהם הפכו לחורבות", אומר מורגן. הדייגים מתלוננים כי ארגוני הסיוע פסחו על האזור המרוחק. "לאף אחד לא אכפת מאיתנו", אומר יואן מיול, פליט רומני. "הם באים, מסיירים והולכים".



נציגי ממשל מעריכים כי הנזקים לתעשיית פירות הים של לואיזיאנה הגיעו לכ-1.1 מיליארד דולר - כ-40% משווי התעשייה כולה. השפעות ההוריקן ריטה, שפגע מערבית יותר, טרם הוערכו סופית. דייג החסילונים טרייסי ברויס אומר כי הסופה החריבה שנה שהיתה אמורה להיות טובה, "ראיתי אותה מתקרבת", הוא אומר.



על השיקום יכבידו הנזקים הכבדים לתשתיות, הדלק היקר, המחסור בעובדים ושברי הספינות הצפים במים - כך לדברי ג'ימי גוידרי, נציג המשרד לבריאות ובתי חולים בלואיזיאנה.