מתרחב המאבק נגד פיטום אווזים בארה"ב: הפגנות מול מסעדות בפילדלפיה גרמו להסרת כבד אווז מתפריטים

מתרחב המאבק נגד פיטום אווזים לייצור כבד אווז בארה"ב, על רקע טענות בדבר האכזריות הכרוכה בתהליך זה.



בשעה שבעיר שיקגו נמשכים דיוני מועצת העיר על ההחלטה לאסור מכירת כבד אווז (פואה גרה) בתחומי העיר, הפגנות נגד מסעדות המגישות כבד אווז בעיר פילדלפיה צוברות תאוצה. זאת לאחר שאחת ממסעדות היוקרה בעיר, ברקלי פריים, הסכימה להסיר את הפואה גרה מתפריטה, בעקבות מחאות של פעילי זכויות בעלי חיים. היום צפויות להיערך הפגנות מול שלוש מסעדות נוספות בעיר בדרישה כי ילכו בעקבותיה.



מוקדם יותר השנה, הוגשו במדינות אילינוי ומסצ'וסטס הצעות חוק לאסור פיטום אווזים בתחומן. הצעת החוק באילינוי אושרה פה אחד ברוב של 53 תומכים בסנאט של המדינה, והדיונים על החוק מתקיימים כעת בבית הנבחרים של אילינוי. הדיונים על הצעת חוק זהה במסצ'וסטס החלו בחודש שעבר.



מדינות רבות בעולם אסרו את התהליך האכזרי של פיטום אווזים בשטחן, בהן 12 מדינות באירופה: בריטניה, גרמניה, שוויץ, אוסטריה, מדינות סקנדינוויה, איטליה, פולין וצ'כיה (בשלוש האחרונות היה קיים פיטום וכיום הוא אסור בחוק). במדינות רבות אחרות לא קיים פיטום, אף על פי שאין איסור בחוק, וזאת בשל דעת הקהל.



מאז 1993 מתנהל בישראל, שהיא יצרנית כבד האווז השלישית בגודלה בעולם, מאבק נגד פיטום אווזים לייצור כבד אווז. במוקד המאבק ניצבה שאלת הגבולות של חופש העיסוק, במיוחד במגזר החקלאי, בשימוש בבעלי חיים באופן הגורם להם סבל.



ביוני 1998 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לאסור פיטום אווזים. בחודש ינואר 2001 אישרה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת תקנות שהגיש משרד החקלאות, המאפשרות את המשך הפיטום.



עם זאת, באוגוסט 2003 נדרש בג"צ לסוגייה בעקבות העתירה שהגישה נח - ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי חיים. פסק הדין קבע כי פיטום האווזים מתבצע באופן אכזרי ובסתירה לחוק צער בעלי חיים, וכי החל מאפריל 2005 ייאסר פיטום האווזים בישראל.



עם זאת, ממשיך הפיטום האכזרי להתבצע, והיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, נמנע מלאכוף את החוק ואת פסיקת בג"צ, למרות בקשות חוזרות ונשנות שהופנו אליו בעניין.



היום תקיים הממשלה דיון בערעורו של שר החקלאות, ישראל כץ, על החלטת ועדת השרים לחקיקה מלפני שלושה שבועות, שלא להמשיך ולאפשר את המשך פיטום האווזים והמולרדים. לפי הצעתו של כץ, שנדחתה על ידי ועדת השרים לחקיקה, בשלוש השנים הקרובות יבצע משרד החקלאות מחקרים וניסויים, כדי לבחון אם יש שיטת הלעטה הגורמת פחות סבל מהשיטה הנהוגה כיום.



במסגרת תהליך הפיטום נדחס תירס מבושל היישר לתוך קיבתו של האווז או הברווז, באמצעות צינור מתכת שאותו מחדירים לאורך הוושט, פעמיים עד חמש פעמים ביום במשך כחודש, לפני שחיטתו.



לקראת סופו של תהליך הפיטום, מגיעה לעתים כמות האוכל שבה מפוטם האווז לכדי 2.5 ק"ג ביום - שליש ממשקל האווז. כתוצאה מהחדרת הצינור נגרמים לאווז קרעים ודלקות בוושט. הפיטום יוצר בכבד מחלה מטבולית קשה שגורמת לו להתנפח לממדים עצומים: משקלו של כבד מפוטם הוא פי שבעה ואף יותר ממשקלו של כבד טבעי.



הכבד צהוב (במקום אדמדם), מבריק, חיוור ולעתים יש בו נמקים ובקעים. הכבד הענק לוחץ על הריאות ולכן האווז מתקשה לנשום. כמו כן, הפיטום פוגע במערכות הגוף השונות. האווז נשחט כשהוא גוסס, רגע לפני המוות.



בחוברת הדרכה של משרד החקלאות נכתב: "אווז מפוטם כהלכה נושם בכבדות, המקור חיוור, מתקשה בהליכה אפילו לשוקת המים, איננו מעכל יותר". רבים מן האווזים מתים במהלך הפיטום, עוד לפני שהם מגיעים למשחטה.