סקס חפוז בעזרת הבלו-טות'

מאת אלון ואן דאם (אמסטרדם)



ריצ'ארד בודק בעצבנות את שעון הרולקס שלו בעת שהוא צועד בחיפזון בנמל התעופה גטוויק הלונדוני. הוא לבוש בחליפת ארמני, ותיק היד שלו מתנדנד עם כל צעד שהוא צועד בעת שהוא מדפיס מסר בטלפון הסלולרי שלו. עוברים ושבים אינם מעיפים בו מבט שני, מבחינתם הוא עוד איש עסקים יאפי הקובע פגישה.



אך הפגישה של ריצ'ארד לא תהיה עם מנהלים אחרים בחדר הישיבות, אלא בשירותים הציבוריים עם אשה שלא פגש מעולם ולא יפגוש שוב לעולם לאחר ש"העסקה" שלהם תסתיים. ריצ'ארד עסוק ב"טות'ינג" - מגמה חדשה בעולם המין שהתפתחה באמצעות טכנולוגיית המכשירים הניידים.



לדברי פול, מנהל בן 30 בחברה המופיעה בפורבס 500, הריגוש נובע מהחופש המיני שהטות'ינג מאפשר לך. "אתה יכול סוף סוף להיות אתה עצמך ולממש את הפנטזיות המיניות הפרועות ביותר שיש לך בלי להתחשב ברגשות של אף אחד. אתה לא צריך להגיע לסטנדרד של אף אחד". ואולם הוא מסכים כי "העובדה שזה נעשה עם זרים וזה שונה כל כך בכל פעם היא תוספת יפה, כמובן".



"טות'ינג" היא צורה של יחסי מין אנונימיים עם זרים, המתבססת על טכנולוגיית בלו-טות', ממנה נובע שמה. בלו-טות' היא שיטת תקשורת אלחוטית מהירה שנוצרה על ידי חברת אריקסון, ומאפשרת למכשירים כמו מחשבים, מצלמות, מדפסות וטלפונים ניידים לתקשר ביניהם ולהעביר מידע למרחקים קצרים. אך מוחות כחולים מתוחכמים מצאו דרך לנצל את הטכנולוגיה התמימה הזאת - שנועדה במקור להעברת קבצים בין מכשירים בלא צורך בכבלים - לשימושים מיניים.



שורשי הטות'ינג נובעים ממגמה אחרת שהתפשטה בבריטניה והידועה בכינוי "דוגינג" (מהמלה dog), והכוונה היא לקיום יחסי מין במקומות ציבוריים, כמו פארקים, קניונים ותחנות רכבת. הדוגינג נעשה לאחרונה פופולרי עד כדי כך, שבי-בי-סי העריך לאחרונה כי ב-60% מהפארקים של בריטניה מתקיימת פעילות זאת.



הטות'ינג הומצא על ידי צמד עיתונאים בריטים, סט קאראן וסיימון ביירון. השניים, שצחקו על שיגעון הדוגינג ונדהמו ממנו, החליטו לפברק מגמה מדומה בעלת שם מטופש ולראות אם אנשים יאמינו לכך. הם כתבו מאמר בדוי על גבר בשם ג'ון, שבשעת נסיעה לעבודה שלח מסר לצעירה שאינו מכיר. הפלירט הסלולרי נמשך יומיים ולאחר מכן היא הציעה פגישה בשירותים מקומיים ל"חפוז", או כך לפחות נטען בכתבה.



קאראן וביירון אף פתחו פורום בשם "הטות'ינג השינני", והם וידידיהם נהנו במשך שעות לכתוב בו מאמרים שנכתבו לכאורה על ידי טות'רים (עסקני טות'ינג). שני העיתונאים שלחו לאחר מכן את המאמר לשירות חדשות שמתבסס על תוכן אינטרנטי והמתינו. ביירון נזכר: "רצינו אז להדגיש עד כמה רוצים עיתונאים להאמין שמשהו הוא אמיתי בלי לבדוק בהכרח את העובדות".



והם אכן האמינו. תוך ימים ספורים הגיעה המתיחה לקהל הרבה יותר רחב משהם ציפו לו בתחילה. "בהתחלה רשמנו את כל המקומות שבהם הוזכרנו, אך עד מהרה הם היו רבים כל כך, שאי אפשר היה לרשום את הכל", הם אמרו. השניים הסכימו להתראיין ב"טלגרף" הלונדוני. "עיתונים רבים, רציניים וצהובונים, ארציים ומקומונים קראו את הכתבה והלכו בעקבותיה בכל כדור הארץ. אחד מאתנו הופיע בתוכנית 'רדיו 5 בשידור חי' וחבר פרלמנט מהשמרנים הודיע שהוא מתעניין בטות'ינג כדרך לפגוש נשים. קיבלנו המוני הצעות להעניק זכיונות לשימוש בשם טות'ינג לשיווק מוצרים רבים: קווי סקס, דפי אינטרנט ואפילו תוכנת טלפון סלולרי".



מפגש בתחנת הרכבת



אף שמהלך הסלולרי בר ביצוע מבחינה טכנולוגית, קאראן וביירון לא חשבו לרגע שהמתיחה שלהם תהפוך למציאות. "זה דומה לכניסה למועדון לילה מלא, שבו אתה זורק לרצפת הריקודים לבנה שאליה קשור מכתב אהבה, בתקווה שהאדם שבו היא תפגע יסכים לשכב אתך", הם אמרו. השניים חזרו ואמרו שטות'ינג הוא לא יותר ממתיחה שהרחיקה לכת. דבריו האחרונים של קאראן בנושא זה היו: "על אף כל הפטפוטים הבדויים באתרי אינטרנט ברחבי העולם, ולמרות הפורומים ומכתבי האוהדים, הצהובונים והעיתונים, הסוטים והסקרנים, אף אחד לא עשה טות'ינג מעולם. מעולם". אלא שקאראן טעה. מאוד מאוד.



חודשים ספורים לאחר פרסום הכתבה המקורית, צצו מאות פורומים של טות'ינג בכל רחבי אירופה, דרום-מזרח אסיה ואמריקה, כמו פטריות אחרי הגשם. עד מהרה הצטרפו אליהם כל מיני אנשים שחיפשו את המקומות הטובים ביותר לטות'ינג בסביבתם, סיפרו על הרפתקאותיהם ושלחו הזמנות מפולפלות, כגון "מר כלב בעל shlong long (מכאן זה הופך לגס מדי) רוצה להיפגש בתחנת קינג קרוס ב-7 באוקטובר ב-9 בבוקר. נ.ב. מיועד רק לנשים". המכונה "מר כלב בעל ה... הארוך" יכול להיות העתק של ג'וני דפ, גבוה ורחב כתפיים או שיהיה סוטה שמן בן 50. מי יכול לדעת?



כל מי שבבעלותו טלפון נייד עם בלו-טות' יכול לדעת שהרפתקה מינית מלהיבה עשויה להימצא במרחק של כמה לחיצות על כפתורים. כשהטלפון מופעל, יש לו את היכולת לחוש בבעלי טלפונים אחרים עם בלו-טות' ברדיוס של 40 מטר. אתה צריך רק לבחור בכינוי ולשלוח את המסר "טות'ינג", שהוא מלת הפתיחה הנפוצה ביותר. כל מי שמעוניין בהרפתקה מינית מהירה יענה למסר ויקבע זמן ומקום שיהיה בדרך כלל, בשירותים קרובים או במקום מבודד למחצה. "אם הנעל מתאימה לך, תנעל אותה מיד, למה לבזבז זמן?" זוהי דעתו של ריצ'ארד. בשיטה הזאת יש רמת פרטיות גבוהה מאוד, מאחר שהמסרים נשלחים באמצעות טכנולוגיית בלו-טות' בלי לחשוף אפילו את מספר הטלפון של השולח.



"זה פשוט, אינו דורש אומץ רב והדחייה איננה אישית כלל. כמובן שזה פופולרי", אומרת שאנה פיטרסן, סקסולוגית הדוחה בתוקף ספקנים, שעדיין טוענים שאף אחד לא עשה טות'ינג מעולם. מאחר שדיברה עם "טות'רים" רבים, היא מסבירה: "אם תראה לאנשים דרך חדשה שבה יהיו להם סיכויים רבים יותר לקיים יחסי מין, הם יעשו זאת. אין זה משנה כמה מאמצים מושקעים בכך או עד כמה התוצאה עלובה". כשנשאלה על דעה קדומה המבוססת על מגדר, ענתה: "אפשר היה לחשוב שהטות'ינג ימשוך רק גברים, אבל נשים סקרניות רבות מנסות את זה. הרבה יותר ממה שאפשר לחשוב".



אלב