10 חודשים לאחר הקמתו - הסכם גדול עם אמ-סיסטמס לסטארט אפ קונטרול גארד

ישראל לוי הוא לא בדיוק הסטארט-אפיסט הישראלי הצעיר המצוי. עם קצת יותר קמטים, קרחת ויותר מעשרים שנות ניסיון בתחום התוכנה כולל מנכ"לות הסניף הישראלי של CA העולמית, קפץ לוי באחרונה למים הסוערים של עולם הסטארט-אפים, ועוד בתחום אבטחת המידע. את החזון וההשראה שואב לוי מתמונתו של חוזה המדינה הרצל שדמותו מתנוססת על מגדל המים בהרצליה פיתוח מול חלונותיו של לוי, שהעביר את החברה בניהולו, קונטרול גארד, לבניין סלקום לשעבר במרכז מחלף הסירה.



ואולי הניסיון המקצועי העשיר משתלם כאשר מקימים סטארט-אפ: עשרה חודשים לאחר הקמתה, זכתה החברה בחוזה משמעותי עם אם-סיסטמס, יצרנית הדיסק-און-קי הישראלית. בהודעה של אם-סיסטמס נאמר כי קו מוצרי זיכרונות הפלאש יורחב באמצעות טכנולוגיה של קונטרול גארד, וכי החברות ישתפו פעולה בשיווק ובטכנולוגיה. אם-סיסטמס הודיעה כי תאפשר ללקוחותיה הארגוניים לרכוש תוכנה המנהלת ומבקרת את שימוש עובדי הארגון בזיכרונות פלאש.



"אם-סיסטמס הבינה שארגונים דורשים תוכנה שמאפשרת להם לנהל שימוש במכשירי זיכרון פלאש בצורה בטוחה ויעילה", אמר רז רפאלי, סמנכ"ל אם-סיסטמס לפתרונות ארגוניים. לוי מעריך כי שיתוף הפעולה בין החברות יניב לקונטרול גארד הכנסות של כמה מיליוני דולרים כבר בשנה הראשונה.



"הרי הבעיה המרכזית של ארגונים כיום היא שתחנות הקצה של העובדים הופכות להיות יותר ויותר משוכללות", אומר לוי. "לכל עובד יש מחשב נייד, טלפון חכם, מחשב כף יד, מצלמה דיגיטלית, דיסק-און-קי או אייפוד, ולכל אחד מהמכשירים האלה יש מרחב אחסון גדול ויכולת להוציא מידע מהארגון בקלות רבה. זו אחת הבעיות המרכזיות של ארגונים כיום, איך לא לשלול מהעובדים את השימוש במכשירים שמקלים ומסייעים לעבודתם, ומצד שני לשמור על רמת אבטחה גבוהה בארגון".



זוהי אכן אחת השאלות הבוערות בתחום אבטחת המידע. הבעיה אינה רק בחדירות למחשב דרך האינטרנט והרשת הארגונית, אלא בחדירה לרשת הארגונית דרך מכשירים ניידים שמתחברים לתחנות קצה בארגון ומשיגים נגישות למידע הארגוני כולו. בצה"ל למשל, כדי להתמודד עם הבעיה, נחסמו כל כניסות ה-USB במחשבי הצבא וכל כונני הדיסקים. אי אפשר כלל להכניס למשל דיסק-און-קי או מצלמה דיגיטלית למחשב צה"לי, רק לתחנות "הלבנה" מאושרות מראש, בפיקוח איש יחידת מחשבים צה"לית.



אבל איך יכולה חברת הייטק למנוע מעובדיה להשתמש בהתקני זיכרון כמו דיסק-און-קי או במחשבים ניידים? זו בעיה. לכן נולד הפתרון של קונטרול גארד, ולא מעט סטארט-אפים ישראלים מנסים להתחרות באותה נישה בדיוק.



לוי שימש מנכ"ל CA ישראל ב-99-'92', ולאחר מכן נסע לארה"ב ושימש סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי במטה CA העולמית בניו יורק במשך שנתיים. לאחר מכן ניהל בבוסטון חברה בת של טקנומטיקס הישראלית, ולפני שנה חזר לישראל כשהיזמות מדגדגת באצבעותיו.



לוי פגש את נחשון אלפסי, ששימש בשנות ה-90 טכנולוג ראשי באלביט, והיה לקוח של לוי ב-CA. לאלפסי כבר היתה חברה פרטית, ICT, שעסקה בפיתוח המוצר שנמצא כיום בבסיס מוצרי קונטרול גארד, ולוי שיכנע אותו להוציא את המוצר לספין-אוף כחברה נפרדת.



שלושה מייסדים נוספים צורפו לחברה - עמית שטרן, דויד רענן ואריאל לרנר - וכך הוקמה קונטרול גארד שכיום מונה 22 עובדים מהם 17 בישראל וחמישה בארה"ב. לחברה התקנות ב-50 ארגונים בישראל - בהם הבנק הבינלאומי הראשון, ברק, אל על, התעשייה האווירית ותנובה. בארה"ב לקוח גדול של החברה הוא בנק ההשקעות ABN Amro.



לוי מעריך כי שנת הפעילות הראשונה תסתיים עם הכנסות של כמיליון דולר לחברה. לדבריו, "ההערכה היא שבשנה הבאה נגיע ל-4 מיליון דולר הכנסות, גם בלי החוזה עם אם-סיסטמס, חוזה שיביא כמובן לעוד כמה מיליונים נוספים".



לדבריו, "הפתרון שלנו מביא לכך שהארגון יכול לתת הרשאות למכשירי דיסק-און-קי מסוימים, ואז הוא יודע בדיוק איזה מכשיר מורשה להתחבר לרשת הארגונית ומה מאוחסן בו. אם בא מישהו ומנסה להכניס דיסק-און-קי לא מאושר הוא לא יצליח להתחבר", אומר לוי. לדבריו, "זה יפעל כך לגבי כל התקן חיצוני נייד אחר, וכן בהתקנים אלחוטיים".



דן יכין, אנליסט בחברת המחקר IDC ישראל: "קונטרול גארד נותנת לארגון בקרה על כל מה שמתחבר לתחנות הקצה בארגון. השוק הזה בשלבי התפתחות ראשוניים והוא בעל פוטנציאל עצום. יש צורך עז בפתרונות בגלל רגולציה ובגלל מקרים רבים של מידע רגיש שדולף מהארגון. יש בישראל סטארט-אפים שמייצרים טכנולוגיה דומה, כמו חברת Safend וחברת Lambda DSS, ויש מוצרים זרים שנמכרים בישראל - כמו של סקיור וייב וסמארט ליין. יש סטארט-אפ ישראלי נוסף שעוסק בתחום, אוניגמה, אך הוא נותן פתרון לא רק לתחנת הקצה פיזית אלא גם למה שהמשתמש עושה דרך רשת האינטרנט. אבל מאחר שזה שוק גדול עם הרבה פוטנציאל יש בהחלט מקום להרבה שחקנים".



בינתיים חולם לוי על וירטואליזציה של סביבת עבודה - שלכל משתמש, למשל, יהיה התקן זיכרון חיצוני (לא דיסק-און-קי) שכולל תוכנות, מערכת הפעלה וכל הנתונים האפשריים, ובארגון יהיו תחנות עבודה שנותנות כוח מחשוב בלבד ומסך; המשתמש יחבר את ההתקן שלו לכוח המחשוב ולמסך, והמחשב האישי שלו יעלה מולו. למעשה, כך יילך המשתמש עם תחנת הקצה שלו בידו לכל מקום. "זה השלב הבא שלנו", אומר לוי.