ט.ש.ת העלתה מחירים ומשרד הבינוי והשיכון חילט כ-353 אלף שקל מתוך הערבות הבנקאית שניתנה לה

מתברר שלא כדאי לבחון את סבלנותו של משרד הבינוי והשיכון - כך למדה על בשרה החברה הקבלנית ט.ש.ת. החברה גבתה מרוכשי דירות מחיר הגבוה מהמחיר המרבי שנקבע במכרז בו זכתה, ועקב כך חילט משרד הבינוי והשיכון את הערבות הבנקאית שניתנה לו על ידי ט.ש.ת.



ב-95' זכתה ט.ש.ת במכרז של משרד הבינוי לבניית 99 יחידות דיור בפסגת זאב ומכירתן במחיר מוזל. בחוזה בין ט.ש.ת למשרד השיכון נקבע כי המחיר המרבי שט.ש.ת תוכל לקבל עבור מכירת הדירות יהיה 4,265 שקל למ"ר. להבטחת קיום התחייבותה למכור את הדירות במחיר שלא יעלה על המחיר המרבי, נתנה ט.ש.ת למשרד הבינוי ערבות בנקאית.



במהלך הבנייה פנתה ט.ש.ת למשרד השיכון בבקשה לאשר לה להתקין מעליות בכמה בניינים בפרויקט. היות שהתקנת המעליות חרגה מסטנדרט הבנייה שנקבע במכרז ביקשה ט.ש.ת לאשר לה לגבות מרוכשי הדירות תוספת תשלום על המחיר המרבי. במכתב שנשלח על ידי משרד השיכון אושר לט.ש.ת לגבות תוספת תשלום, אך זאת רק אם רוכשי הדירות יחתמו על טופס הסכמה. בפועל לא קיבלה ט.ש.ת את הסכמת הרוכשים לתוספת המחיר. כך יצא שהרוכשים חויבו לשלם עבור התוספת מחיר הגבוה מהמחיר המרבי שנקבע בחוזה עם משרד השיכון. במשרד השיכון סברו כי ט.ש.ת חרגה מתנאי החוזה עמו, והחליטו לחלט מתוך הערבות הבנקאית כ-353 אלף שקל.



ט.ש.ת טענה כי האישור שקיבלה ממשרד השיכון, אשר התיר גביית תשלום עבור התקנת המעליות, הגדיל למעשה את המחיר המרבי בהתאם לעלות התקנת המעליות. על כן טענה כי גביית העלות הנוספת אינה מהווה חריגה מהמחיר המרבי והפרה של החוזה עם משרד הבינוי. לטענת החברה משחתמו הדיירים על הסכמי רכישת הדירות, הם הביעו בכך את הסכמתם לתשלום התוספת על המחיר המרבי, מה שייתר את הצורך בהחתמתם על הטופס שדרש משרד השיכון.



השופט יהונתן עדיאל מבית המשפט העליון, לא קיבל את טענות ט.ש.ת, וקבע כי זו הפרה את החוזה עם משרד השיכון, בכך שדרשה תוספת תשלום על המחיר המרבי, בניגוד לאישור שניתן לה, שהותנה בקבלת הסכמתם של רוכשי הדירות. השופט הוסיף כי אין ממש בטענת ט.ש.ת כי רוכשי הדירות הסכימו, בחתימתם על חוזי הרכישה, לתשלום תוספת המחיר עבור התקנת המעליות. "אמנם, מסתבר שרוכשי הדירות הסכימו לתשלום המחיר החוזי, אך בכך לא היה משום הסכמה לתשלום התוספת על המחיר המרבי הקבוע בחוזה שבין המערערת לבין המשיבה. הרוכשים הוטעו בחושבם כי הסכום שנגבה מהם כמחיר הדירה - נגבה כדין, בעוד שחלק מהתמורה ניתנה עבור מעלית אשר לא היו חייבים לשלם בעבורה".



השופט קבע כי ט.ש.ת. הפרה את החוזה על ידי גביית מחיר העולה על המחיר המרבי, ולכן חילוט הערבות הבנקאית על ידי משרד השיכון היה מוצדק. השופט מוסיף כי התוצאה לפיה ט.ש.ת לא תקבל כל תמורה עבור התקנת המעליות בעוד רוכשי הדירות ייהנו מהשימוש בהן אינה תוצאה נוחה, למרות שט.ש.ת הביאה את הדבר על עצמה. שאלה זו, נקבע, תוכרע בהליך עתידי, אם יוגש, בין הרוכשים לט.ש.ת.את ט.ש.ת מיצג עו"ד פז רימר, ואת משרד השיכון מיצג עו"ד ישראל בלום.



ע"א (11233/03).