באמצע 2002 הבורסה היתה בשפל, ואף אחד לא היה מעוניין לגרום לה להמשיך ולהידרדר רק בשל החלת מס חדש. ועדת רבינוביץ, שמונתה על ידי שר האוצר כדי להמליץ על רפורמה בנושא המס על רווחי הון, ראתה לנגד עיניה את כישלונה של ועדת בן בסט, שהמליצה בשנת 2000 על מס רווחי הון של 25%, ולא רצתה לסיים את דרכה כמוה.
על כן, ועדת רבינוביץ המליצה על מס רווחי הון נמוך, של 15%, אולם פעילי השוק היו אז חשדנים, והעלו את הטענה שהמדינה מעוניינת להתחיל עם מס נמוך ולסיים עם מס גבוה, בשיטת הסלמי - פרוסה אחרי פרוסה. לטענה הזו הגיבו בכירים באוצר, כשאמרו שאין כוונה להעלות את המס בעתיד, מפני שמהלך כזה יערער את אמינות הרגולציה בעיני המשקיעים, שעלולים בתגובה לברוח משוק ההון. אך כיום אנו יודעים ששיטת הסלאמי עובדת!
לראיה, המס על רווחי הון עומד לעלות ל-20%, כאשר המס על נכסים לא צמודים יעלה מ-10% ל-15%. אמנם ניתן לטעון כי המס על דיווידנד יורד מ-25% ל-20% והמס על חברות יורד גם הוא, אולם על הסוחרים לטווח הקצר הורדות אלה לא משפיעות, ואף גורמות יותר נזק מתועלת.
המשקיעים לטווח ארוך נפגעים אף הם מהרפורמה החדשה. היתרון הגדול של המשקיעים לטווח ארוך היה אמור להיות בדחיית תשלום המס עד למימוש, אולם רוב המשקיעים ארוכי הטווח נאלצו לבצע מכירה רעיונית בסוף 2003, וייאלצו כנראה לבצע מכירה רעיונית גם בסוף השנה הנוכחית, אם ברצונם לשלם רק 15% על הרווחים שצברו עד כה, ולא 20% בשנה הבאה.
עובדה זו מקוממת: מדוע קבע המחוקק מס שהוא בעיקרו רטרואקטיווי? יש מקום למישהו שירים את הכפפה ויעתור לבג"ץ, כי ככל הידוע לי זהו מעשה אסור. האם כל כך קשה לחשב מס של 15% על רווחים עד ה-31 בדצמבר 2005 ו-20% החל מ-1 בינואר 2006? יש מחשבים בשביל זה.
וגם אם זה קשה, ניתן היה לאשר למי שכבר מחזיק בנייר ערך מסוים לשלם את המס הקודם. זה היה מעודד שמירה על האחזקה לטווח ארוך, ומנגד, מצמצם את הכנסות הבנקים מפעולות. ואולי הסיבה האמיתית היא שהמדינה מעוניינת לגבות את המס עכשיו, כשיש רווחים למשקיעים?
דילמה ראשונה: אם יש לנו רווחים גדולים במניה, האם כדאי לנו לבצע מכירה רעיונית? צריך לזכור שביצוע מכירה רעיונית גורם להוצאה כספית שעלולה להיות גבוהה ולא כדאית. אם החלטתם לבצע מכירה רעיונית, זה בעיקר מפני שיש לכם הערכה שתמשיכו להחזיק בנייר עוד זמן רב, ויש סיכוי שתרוויחו יותר כסף מאחזקתו משהייתם יכולים להרוויח על סכום המס שאותו אתם משלמים היום למס הכנסה. במילים אחרות, אין לכם מה לעשות עם הכסף שאתם הולכים לתת למס הכנסה, והרווח שלכם על הנייר שאתם מחזיקים כה גדול, ששווה לכם לחסוך את עליית המס.
דילמה שנייה: האם כדאי לבצע מכירה רעיונית גם למניות שיש בהן הפסד? מצד אחד, זה יכול לחסוך לכם כסף היום, ומנגד, זה עלול לגרום לכם לתשלום מס גבוה יותר בעתיד. בדרך זו אתם מקבעים שער נמוך יותר, והרווחים על נייר זה ימוסו במס גבוה יותר. מצד שלישי, נייר שעליו הפסדתם יכול לתת לכם הגנת מס טובה יותר בעתיד. אני לא הייתי ממליץ על מכירה רעיונית לנייר בהפסד, למרות השיפור שיכול להיות בתזרים המזומנים המיידי.
דילמה שלישית: מה לעשות בקרנות הנאמנות? קרן נאמנות מעורבת הופכת לקרן פטורה, שבה המשקיע משלם במימוש 20% מס על הרווח. הדילמה פה דומה לדילמה שבסעיף 3.
דילמה רביעית: מנהל קרן נאמנות חייבת יכול להודיע 30 יום לפני סוף השנה על הפיכת הקרן לקרן פטורה. מקרה כזה דומה למכירה רעיונית שמבצע מנהל הקרן בנכסי הקרן. למשקיעים בקרן כזו, שמשנה את אופיה המיסויי, הייתי ממליץ למכור את הקרן לפני ה-29 בדצמבר 2005, וכך להימנע מתשלום המס העודף בגין המכירה הרעיונית בתוך הקרן. אם בכל זאת אתם מעוניינים בסוג ההשקעה הזה, כדאי לקחת קרן מעורבת המתמחה באותו אפיק, או לקנות את אותה הקרן לאחר ה-1 בינואר 2006.
קיזוז הפסדים לפי הרפורמה החדשה ייתבצע החל מה-1 בינואר 2006 בסל אחד, ולא בשניים כפי שנעשה כיום. המשמעות היא שנוכל לקזז הפסדים בין ניירות ערך זרים למקומיים ולהיפך. האחדת הסלים היא בונוס אדיר למי שמשקיעים בשווקים זרים, ולכאלו שמעוניינים להתחיל לעשות זאת. הישראלים יוכלו להצטרף ביתר קלות לאופנת ההשקעות הזרות במשקים מתעוררים. אם עד היום השקיע הישראלי הממוצע בשוק מתעורר אחד (ישראל), כיום יש לו סיבות טובות לפזר את ההשקעה שלו בבורסות נוספות. שיקולי מס כבר לא יהיו רלוונטיים, ורק שיקולי הסיכון והפוטנציאל לרווח ישחקו תפקיד. להערכתי, ישראלים רבים ינצלו את השינוי לפיזור השקעותיהם בעולם, וזה מה שעשוי לגרום לדולר להמשיך לעלות.
המס על דיווידנד יורד מ-25% ל-20% עבור מי שאינו בעל שליטה בחברה. המלצתי למשקיעים היא לדרוש מהחברות לדחות חלוקת דיווידנדים צפויים עד לאחר ה-1 בינואר 2006. לבעלי השליטה זה לא משנה, אבל לכל האחרים זה חשוב. להערכתי, ב-2006 נוכל לראות בעלי שליטה הטוענים שאינם בעלי שליטה, על מנת לחסוך לעצמם כמה שקלים.
המס על רווחים מניירות ערך לא סחירים יורד (ליחיד תושב ישראל)
מ-25% ל-20%, וייכנס אף הוא לסל הקיזוזים. עצתי לבורסה היא לעודד את המסחר באג"חים הלא סחירים שהונפקו בשנתיים האחרונות, ואז אולי הם יהיו סחירים בפועל. סעיף זה פותח פתח להקמת זירות מסחר אלטרנטיוויות באינטרנט של נכסים לא סחירים, כפי שמנסה לעשות חברת מאה.
לסיום, יש לומר שהרפורמה היא בסך הכל חיובית: השוואת המיסוי על המכשירים השונים, האחדת סל הקיזוזים והורדת המס על חברות ופרטיים, יהפכו את שוק ההון למקום שהרבה יותר קל להסתובב בו ולהבין אותו. אני תקווה שהמחוקק לא יראה בשקט הנוכחי סימן שאפשר להמשיך ולהעלות את המס על רווחי הון, מפני שעלייה נוספת תפגע ב"סוחרי היום" פגיעה אנושה, ובעצם תפגע בסחירות החשובה כל כך לשוק הון בריא.
תודה לגבי מזרחי, מנכ"ל מסטק, שעזר בכתיבת הכתבה.
הכותב משמש כמנהל השקעות ומשקיע בניירות ערך שונים, לרבות ני"ע המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה ז
10 הערות על רפורמת המס החדשה
אודי אלוני
9.10.2005 / 17:08