0.3% בתשעה חודשים בקרן ת"א 25? תשאלו בבנק הפועלים

העליות במרבית אפיקי ההשקעות מאז תחילת 2005 הן הסיבה לתשואות חיוביות במיוחד למשקיעים בתעשיית קרנות הנאמנות. בממוצע זכו המשקיעים בענף הקרנות, המנהל 130 מיליארד שקל, לתשואה של 6%. אך נתון זה אינו מגלה כמעט דבר על הסערות האמיתיות שידע הענף בתשעת החודשים שחלפו.



בחינת התשואות לסוף הרבעון השלישי בקרנות, באמצעות הקרן הטובה ביותר בכל אפיק בהשוואה לקרן הגרועה ביותר, מגלה כי לדעת לבחור מנהל השקעות מוצלח היא כנראה האמנות החשובה ביותר שנדרשת מהמשקיעים בקרנות. כך, למשל, ההשקעה בקרנות המשקיעות במניות בבורסה הניבה תשואה ממוצעת גבוהה של 17%, אך הפערים בין מנהלים טובים למנהלים פחות טובים - עצומים. למשל, בין הקרנות המתמחות במדד ת"א 25 הניבה מיטב ת"א 25 בריבוע תשואה של 41%, ואילו קרן של בנק הפועלים - פקן הגנתית ת"א 25 - רשמה תשואה מעליבה של 0.3%. מעניין באיזו שיטת הגנה בחרו בבנק הפועלים כדי להניב תשואה אפסית המזלזלת כל כך במשקיעים שלהם, והאם ההגנה שלהם (אולי כמו זו של נבחרת ישראל) כוללת שוער מספיק טוב.







מיטב גם קוטפת את המקום הראשון מבין קרנות ת"א 100, עם תשואה של 31.7% לקרן מיטב ת"א 100 פלוס. דווקא בתחום המט"ח הגיעה מיטב למקום האחרון עם תשואה של 5%, בהשוואה לתשואה של 14% לקרן של אקסלנס - אקסלנס מט"ח פלוס.



למי שהחליט לרכוש קרן המשקיעה במניות היתר - מדד המניות הקטנות בבורסה - ועשה זאת באמצעות קרן אי.בי.אי יתר, יש היום בתיק סכום הגבוה ב-29% מזה שהשקיע. לעומת זאת, מי ששם את כספו בקרן של חברת הביטוח הראל - הראל מבחר יתר - קיבל רק 4.9%. זה כל הסיפור: 4.9% מול 29% - והסיכון פחות או יותר שווה. כנראה המבחר של הראל לא היה משהו ב-2005. בתחום "מניות כללי" הגיעה אלטשולר סופה מניות של אלטשולר שחם למקום הראשון עם 36.4%, לעומת רקיע מניות עם 6.8%.



הקרנות הגמישות הניבו גם הן מתחילת השנה תשואה נאה של 14.8%. הקרן הגמישה הטובה ביותר היא למשקיע, עם תשואה של כמעט 40%. הגמישה הגרועה ביותר היא של U בנק, עם תשואה של מינוס 0.2%.



דווקא הקרן הטובה מכל יותר מ-700 קרנות שפועלות בענף אינה משקיעה במניות ישראליות. מדובר בסולומון אנרגיה, שהניבה תשואה של 52%. לעומתה, הקרן המשקיעה במניות חו"ל, שרשמה את התשואה הגרועה ביותר, היא שוהם חשיפה לנאסד"ק 100 של גאון בית השקעות, עם תשואה של מינוס 9.4%.







מקובל "להאשים" את הבנקים בפתיחת קרנות מרובות, כך שבאותו תחום יהיו להם קרן אחת ממוצעת, אחת מסוכנת במיוחד ואחת סולידית. כך הם יכולים בכל מצב שוק כמעט לתפוס את המקומות הראשונים בטבלאות, מה שמסייע להם בשיווק. כך, למשל, בתחום קרנות הכספים השקליות תופסות גם את המקום הראשון וגם את האחרון שתי קרנות של אותו מנהל בנקאי - לאומי פיא.



פיא שחר שקלים ארוכים הניבה תשואה של 11.5%, ואילו פיא שקלית מחלקת עשתה רק 1.3%. כך יכול היועץ בסניף של לאומי (כמובן עד שהקרן תעבור לידי חברת הראל שרכשה את פיא) להמליץ בחום על הקרן שהשיגה את התשואה הטובה ביותר מבין כל הקרנות בתחומה. חבל רק שבפיא שקלים ארוכים (הראשונה) יש פחות מ-200 מיליון שקל, ואילו בפיא שקלים מחלקת (האחרונה) יש כמעט מיליארד שקל.



מנהל נוסף שבבעלותו קרן ראשונה וקרן אחרונה באותו תחום הוא חברת הביטוח הגדולה של אי.די.בי, כלל ביטוח. בתחום המבוקש ביותר השנה - קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח כללי - רשמה קרן בטוחה מסלול 50 תשואה גבוהה של 14.7%, ואילו בטוחה אג"ח מגוונת עשתה 1.2% בלבד.