המדינה נכנעה: תאפשר ל"מלך החניונים" ראובן גרוס לצאת מישראל ותחזיר את הערבויות שהפקיד

הישג ל"מלך החניונים" ראובן גרוס: בהסכמת המדינה יוכל גרוס לצאת מישראל וכל הערבויות אותן הפקיד כחלק מתנאי שחרורו יוחזרו לו. הערבויות וצו עיכוב היציאה מישראל הוסרו מאחר שהחקירה המשטרתית ועבודת הפרקליטות, הנמשכים זה שנה וארבעה חודשים, לא הניבו עד כה העמדה לדין של מי מהמעורבים.



באמצע 2004 התפוצצה פרשת החניונים במסגרתה נחקרו, מלבד גרוס, המחזיק בעשרות חניונים, גם בכירים רבים בעיריית תל אביב. בשלב מסוים הסתעפה החקירה ונחקרו גם בכירים בעיריות חיפה ורמת גן. החשד הבסיסי שהתעורר הוא כי גרוס ושליחיו זכו במכרזים רבים בזכות שוחד שניתן לעובדי עירייה. על החקירה הסבוכה הופקדה היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) ואחד מסעיפי החשד שהתגבשו נגד גרוס ואנשיו היה חברות בארגון פשיעה.



ביולי 2004 הגיע גרוס, באמצעות בא כוחו דאז עו"ד משה ישראל, להסכמה עם המשטרה על תנאי שחרורו ממעצר: ערבות עצמית בסך מיליון שקל, ערבות צד שלישי (שלושה ערבים) על סך מיליון שקל, הפקדת מזומן או ערבות בנקאית על סך מיליון שקל ועיכוב יציאה מישראל למשך 180 יום. בנוסף, הושם גרוס במעצר בית תוך אישור ליציאה לטיפולים רפואיים בלבד. השופטת יהודית אמסטרדם, אז שופטת בבית משפט השלום תל אביב (כיום שופטת בבית המשפט המחוזי), קיבלה את הסכמת הצדדים לתנאים.



בשלהי 2004 סיכמו הצדדים על הארכת תוקף הערבויות ב-180 ימים נוספים. בפברואר השנה הוחלט כי גרוס יפקיד עוד 350 אלף שקל במסגרת הערבות הבנקאית. לפני כמה חודשים הסכימו גרוס והחוקרים על הארכה נוספת לתוקף הערבויות הקיימות - הפעם של 90 יום. הארכה אחרונה זו הושגה באישור דרגים בכירים ביותר בפרקליטות המדינה.



בשבוע שעבר פנה גרוס, באמצעות פרקליטיו עוה"ד פרופ' דוד ליבאי ודפנה ליבאי, לבית משפט השלום בתל אביב בבקשה להסיר את כל ההגבלות שמוטלות עליו. על פי חוק סדר הדין הפלילי, תנאי הערבות פוקעים מאליהם כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, לאחר חלוף שנה ושלושה חודשים; והשני, אם לא הוגש כתב אישום נגד החשוד. למדינה, שהתעקשה בתוקף על תנאי מעצרו של גרוס, לא נותרה ברירה אלא להסכים לבקשת הסניגורים, ושופט המעצרים התורן יצחק יצחק נתן תוקף להסכמתה בשבוע שעבר.