"ספק אם הריבית היתה יורדת לולא הרצועה"

מאת מוטי בסוק

"נכון שההשפעות העולמיות על כלכלת ישראל, וההשפעות הבטחוניות, לא מותירות הרבה אופציות בהכנת תקציב המדינה ל-2002, ולמרות זאת אני בטוח כי ניתן לעשות כמה שינויים חשובים בתקציבי חלק מהמשרדים הממשלתיים. אני חותר לשינויים שיהיו מצד אחד מקדמי צמיחה ומצד שני לא ישכחו את התחום החברתי". כך אמר אתמול שר האוצר, סילבן שלום, בראיון ל"הארץ", ערב תחילת הדיונים באוצר על תקציב השנה הבאה.

ביחס לתקציב השנה אמר שלום: "יש כל מיני הערכות באוצר איך נגמור את השנה. "אנחנו שומרים כל הזמן על צד ההוצאה, בצורה כמעט פנאטית. מנגד, קיבלתי הכשר לחרוג מיעד הגירעון, אם גביית המסים תהיה נמוכה מההערכות המוקדמות. ההכשר הזה מובן, שהרי הסיבה לירידה בהכנסות אינה גובים לא טובים או יותר העלמות, אלא האטה כלכלית. ברור שקיצוץ בהוצאות במצב של האטה כלכלית היה מושך את המשק למטה. לזה אמרתי 'לא' חד משמעי".

לדברי שלום, אף אחד מהפרמטרים בתקציב 2002, כולל גובה הגירעון בתקציב, יעד האינפלציה וצפי הצמיחה, לא נדון עדיין: "תחילה אצטרך להכריע מה יהיו המספרים, ולאחר מכן הממשלה תצטרך להחליט אם היא מקבלת את הכרעתי, או קובעת מספרים אחרים. כרגע אין שום הכרעות. אמרתי בשבוע שעבר, בכנס קיסריה, כי אם לדוגמה תהיה אבטלה של 20% וצמיחה של 0% ערב ההכרעות, ברור שאיש בממשלה לא יסכים להוריד את הגירעון. כל ההחלטות באוצר יתקבלו סמוך מאוד למועד הדיונים בממשלה, על בסיס הנתונים העדכניים ביותר. בכנס קיסריה כולם דיברו על צמיחה של 4% בשנה הבאה. ייתכן, אבל הנתון הזה נכון ליוני 2001, וההחלטה בממשלה תתקבל באוגוסט".

על הדרך השקטה שבה הסתיימו השנה הדיונים על התוספות לביטחון, אמר שלום: "אמרתי לשרים, יש שתי אפשרויות להגיע לסיכומים: בעבודה שקטה, יסודית ועניינית, או בהשמצות והאשמות הדדיות בתקשורת. בחרנו בדרך הראשונה". לדברי שלום, התוספות לביטחון בתקציב 2001, שאושרו לאחרונה - לצה"ל, למשטרה, לפיקוד העורף ולשב"כ - לא הוכנסו לבסיס התקציב, מתוך מחשבה שב-2002 לא יהיה בהן צורך: "כמובן שכאשר אנחנו מכינים כעת את תקציב 2002, איננו יכולים להתעלם לגמרי מהמצב. אבל החלטתנו היתה חד משמעית - התוספות לא ייכנסו לבסיס התקציב. כרגע עדיין קשה לקבוע מה יהיה היקף תקציב הביטחון בשנה הבאה. אם עד לאישור התקציב יחול שיפור בביטחון, הוא יובא בחשבון, ואם תהיה הסלמה, גם היא תובא בחשבון. נחכה ונראה".

שלום הביע התנגדות לדרישת נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, העולה כמעט מדי שבוע, לביטול משטר רצועת האלכסון. לדבריו, לא מדובר במלחמת אמון בין האוצר לבנק ישראל, אלא בוויכוח כלכלי עקרוני לגיטימי. "איני בטוח", אומר שלום, "שההפחתות בריבית היו מתבצעות אם לא היתה רצועה. הן מתבצעות היום כדי לא להגיע למצב שבו שער החליפין יירד עוד יותר". שר האוצר מדגיש כי אין באופק כל עסקת חבילה בין האוצר ובנק ישראל: "אין עסקות בין הממשלה לבנק ישראל. עסקות יכולות להיות רק בין הממשלה לגורמים לא ממשלתיים. בנק ישראל הוא גוף כמו-ממשלתי. מאידך, אני בהחלט מאמין בשילוב ידיים בין כל הגורמים במשק - הממשלה, בנק ישראל, ההסתדרות והמעסיקים - במטרה לקדם את המשק".

אתמול הוריד הנגיד את הריבית במשק ב-0.3%, לאחר שביום שני בשבוע שעבר הוריד את הריבית ב-0.2%. הריבית היא עניין כאוב ביחסי בנק ישראל והאוצר, ולא מאתמול. "אמרתי לנגיד ב-4 עיניים", מספר שלום, "מה צריכה להיות הריבית הריאלית במשק, ומה צריכות להיות המנות החודשיות של ההורדות בריבית. לא אומר את הדברים בפומבי. לדעתי ההורדות צריכות להתבצע במקצבים מהירים יותר ובמנות גדולות יותר. פערי הריבית הגדולים בין ישראל למדינות התעשייתיות לוחצים את שערי החליפין מטה, וגורמים לקירבה של שער הסל לגבול התחתון של רצועת האלכסון. זה גורם לבעיות גדולות ביצוא. פערי הריבית צריכים להיסגר, זה ברור. הפעילות של הנגיד היא בכיוון הנכון, אבל היא עדיין צריכה להיעשות אחרת".

בתגובה לפצצה שהטיל ראש הממשלה, אריאל שרון, ביום חמישי האחרון, בכנס קיסריה, על כוונתו לאמץ חוק חדש לבנק ישראל, על פי המלצות ועדת לוין, שלפיו העיקרון שינחה את החלטות הריבית של בנק ישראל יהיה קודם כל יציבות מחירים, אומר שר האוצר: "אנחנו מקיימים דיונים פנימיים במשרד על דו"ח ועדת לוין, לשינוי חוק בנק ישראל. החלטנו כי נקיים בהמשך דיון אצל רה"מ. אני סבור כי החוק החדש צריך לכלול גם את יציבות המחירים, גם את נושא הצמיחה, וגם את נושא התעסוקה. אין אפשרות להפריד בין השלושה".