ביהמ"ש המחוזי דחה הבקשה לתביעה ייצוגית בסך 10 מיליון שקל כנגד לשכת עורכי הדין

שופטת בית המשפט המחוזי, דרורה פלפל, דחתה היום את בקשתו של עו"ד ארז שנאורסון לאשר תביעה ייצוגית כנגד לשכת עורכי הדין בגין גביית אגרות מופרזות ממתמחים הניגשים לבחינות ההסמכה של הלשכה.

שנאורסון, באמצעות עו"ד גיל רון, טען כי החלק הארי מהאגרות הנגבות על ידי הלשכה אינו משרת את המטרה לה יועד - ביצוע הבחינה וקבלתו של הנבחן כחבר הלשכה - ולפיכך נותרו בידי הלשכה כספים עודפים מאגרות אלו.

שנאורסון טען בין היתר כי הלשכה מנצלת את כוחה כמונופול לגביית האגרות ופעולתה נוגדת את חוק ההגבלים העסקיים. שנאורסון נסמך בתביעתו על דו"ח מבקר המדינה, שטען כי קיים פער בין התקבולים בגין האגרות לבחינה לבין ההוצאות בגינן.

הלשכה, שיוצגה באמצעות עו"ד משה הולצמן ועו"ד ארנון גרפי, טענה כי גביית האגרות נעשית על פי הכללים שהוחקו לפי לשכת עורכי הדין ואושרו כדין על ידי שרי המשפטים, והלשכה היא בגדר רגולטור שתפקידו לגבות אגרות שנקבעו בחוק ולא מונופול הקובע תעריפים לפי תנאי השוק החופשי.

השופטת דרורה פלפל דחתה את העילה לפי חוק ההגבלים העסקיים וקבעה כי הלשכה משמשת כרשות מינהלית מכוח סמכות שהוקנתה לה בחוק, כשהתקנות לכך אושרו על ידי שר המשפטים.

השופטת אף דחתה את הבקשה להכיר בתביעה מכוח תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, בהסתמך על החלטתו של ביהמ"ש העליון, שקבעה כי אין לאשר תובענה ייצוגית התוקפת החלטה של רשות מינהלית בדרך של תובענה ייצוגית, אלא יש לעשות כן באמצעות בג"ץ. השופטת קבעה כי קל וחומר יש להחיל היגיון זה על תביעה שהוגשה מכוחה של תקנה.

השופטת ציינה כי התובע כלל לא טען כנגד חוקיותן של התקנות שהותקנו לצורך האגרה ועל דרך חקיקתן, וכי לא הוכח כי מחוקק המשנה חרג מסמכותו בהתקנת התקנות או שהן חרגו ממתחם הסבירות או פגעו בזכויות יסוד כלשהן.

השופטת ציינה עוד כי היה על לשכת עורכי הדין, מיוזמתה, כשהחלו הטרוניות בנושא, לפחות לבדוק אותן לעומק ולהודיע על תוצאות הבדיקה בצורה פומבית - דבר שלא נעשה.

עם זאת, כאמור, דחתה השופטת את הבקשה, אך קבעה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

באמרת אגב מציינת השופטת כי פסק הדין העליון עליו הסתמכה נפסק עוד טרם חקיקת חוק בתי דין מינהליים, שהעביר את הסמכויות המנויות בו מבג"ץ לבתי המשפט המחוזיים.

לאור זאת ציינה השופטת כי "כיום יש אפשרות של יצור משפטי חדש והוא: תביעה ייצוגית מינהלית, שתידון בפני שופט מינהלי בבית המשפט המחוזי ובתנאי שנשוא העתירה יהיה במסגרת חוק בתי המשפט המינהליים".

השופטת ציינה כי במקרה הנוכחי נשוא העתירה אינו נכלל בחוק זה ולפיכך אינו יכול להיות נשוא לתובענה ייצוגית באמצעות גישה פרשנית זו. (2169/99)