בעשור האחרון עברו קיבוצים רבים תהליכי הפרטה, אך יחד עם רווחי העתק והיציאה מהשפל הכלכלי, רבים בתנועה הקיבוצית לא משלימים עם המהפך הקפיטליסטי. האגף למשימות לאומיות בתנועה הקיבוצית יצא באחרונה נגד פערי השכר ההולכים וגדלים בין החברים בקיבוצים המופרטים המנהיגים שכר דיפרנציאלי לחבריהם. וכך, הקריאה ל"צמצום רווחים" מעוררת ויכוח מחודש בתנועה.
ראש האגף למשימות לאומיות בתנועה הקיבוצית, יואל מרשק, דורש שמשכורותיהם של החברים בקיבוצים המופרטים יפורסמו. לדבריו, "כמו שבעלי המניות במכבי תל אביב יודעים כמה מקבל כל שחקן, עניין טבעי הוא שבעלי המניות בקיבוצים יידעו מהו גובה השכר שמחלקת החברה שלהם".
מרשק העביר את הצעותיו במכתב למזכירי התנועה הקיבוצית, זאב (וולוולה) שור וגברי ברגיל, וביקש מהם להעלותן לדיון תנועתי. פרט להצעה לפרסם את שכר החברים, מרשק מציע לקבוע כי פערי השכר בקיבוצים בין החבר שמקבל את השכר הגבוה ביותר לבין החבר שמקבל את השכר הנמוך ביותר - יהיו עד פי שלושה; ולקבל החלטה תנועתית המחייבת קיום ועדת ביקורת בכל קיבוץ המנוהל על ידי ועד ממונה. דרישה נוספת היא לקבוע בקיבוצים המופרטים מנגנון של מיסוי מדורג ולא-אחיד.
מרשק טוען כי בסיוריו בקיבוצים דיפרנציאליים הוא גילה פערי שכר גדולים: העובדים "הפשוטים" משתכרים פחות מ-4,000 שקלים בחודש, ולעומתם המנהלים באותם קיבוצים משתכרים עד 25 אלף שקלים בחודש. הסכומים האלה נכנסים הישר לחשבונות הבנק של החברים, לאחר שהקיבוץ מנכה את המסים הפנימיים. לדברי חברת קיבוץ שמרוויחה שכר מינימום וביקשה להישאר בעילום שם, "אני בקושי מצליחה להסתדר עם הכסף ואני נאלצת לעבוד בכל מיני עבודות נוספות כמו ניקיון דירות ומשרדים".
לדברי מרשק, "זהו מצב בלתי נסבל, שצריך לתקן באמצעות הנמכת תקרת השכר הגבוהה או על ידי הגדלת המיסוי הפנימי". אנשי "הזרם השיתופי" בתנועה הקיבוצית טענו בעבר כי יש קיבוצים שבהם קיימים אף פערי שכר של 1:12. מרשק סבור כי "פערים ביחס של 1:3 הם לא בדיוק 'צדק חברתי', אבל במקומות שהיחס הוא כבר 1:5, יש בהם משום תיקון עוול".
בסקר שכר שפירסם לפני שנה האגף למשאבי אנוש בתנועה הקיבוצית, פורסמו רמות השכר לפי עיסוקי החברים. לדוגמה, בעוד שמשכורתו של עובד בחדר האוכל היא 3,740 שקלים לחודש, יו"ר המגזר (המקביל ליו"ר דירקטוריון) העומד בראש הפירמידה מסיים את החודש עם משכורת של 29,900 שקלים.
"פערי השכר הללו, בדרך כלל, לא נוצרו בעלמא. הם משקפים יחסי כוחות בין הנהלה לחברים בקיבוץ", כותב העיתונאי עזרא דלומי, עורך העיתון האלקטרוני "שווים", שהקימו לאחרונה חברי "הזרם השיתופי" בתנועה הקיבוצית.
לטענת דלומי, "הפערים הם תוצר של הרצון של רוב אלה שהובילו את הפרטת הקיבוץ והם גם כתוצאה מחששם של חברים כנועים מפני עזיבת 'החזקים'. יוזמה לצמצום פערי שכר, כשהיא מופנית אל הנהלת הקיבוץ, בעצם תובעת מהמנהלים לפעול נגד האינטרס של עצמם ולכן סביר שלא תתקבל 'בטובות'. מקבלי שכר גבוה לא יסכימו לנכות, למשל, שליש משכרם רק כדי לעמוד במדדי פער סבירים. ואגב, גם פער שכר נקי של עד פי שלושה, כפי שמציע מרשק, הוא פער גבוה למדי".
דלומי מוצא דמיון בין אופן ההפרטה של חלק מהקיבוצים לבין הפרטת נכסי המדינה בבריה"מ לשעבר. "בשני המקרים נמצאו 'אוליגרכים' זריזים, שמצאו את הדרך לעשות קופה שמנה על חשבון הכלל. שם וכאן לא סביר שהם יוותרו על הכוח והנכסים שצברו". כדי לצמצם פערים הוא קורא ל"מדדי סולידריות", בהם תקרת פערי שכר ושקיפות ביחסי מנהלים-חברים.
"רכבת השינויים יצאה מהתחנה, אבל לא ניתן לה לטוס, אחרת היא תתרסק", אומר שור נוכח הוויכוח הציבורי המתעורר. גם שור, כמו מרשק, תומך בפערי שכר של 1:3 ורואה בצמצום הפערים בין הקיבוצים ובתוך הקיבוצים נושא משמעותי. הוא מציין כי מאז שנבחר לתפקידו, בתחילת השנה, הוא מקיים מדי שבוע "קו פתוח" לחברי הקיבוצים. לדבריו, נושאי הפערים והשקיפות מטרידים רבים מהמתקשרים אליו. "האם יכול להיות שהורה לא יוכל לשלוח את ילדו לחינוך הבלתי-פורמאלי?" הוא שואל. לדבריו, "נושא השינויים נמצא ב'גיל הרך' שלו ומחובתנו כתנועה ללוות את התהליך בדיונים ובלימוד".
לדגם המסורתי הצטרף "הקיבוץ המתחדש"
תהליכי ההפרטה בקיבוצים נמשכים כבר יותר מעשור. תחילתם במשברים כלכליים שפקדו את הקיבוצים, שגררו קשיים חברתיים עמוקים ועזיבת חברים. בתחילה העביר הקיבוץ סעיפים שוליים מתוך "הקופה המשותפת" לניהולו העצמאי של החבר, כתקציב המזון והחשמל; לאחר מכן המשיכו קיבוצים רבים בהפרטת שירותים נוספים ולבסוף חלקם החליט אף על חלוקת משכורות דיפרנציאליות.
השינויים בשטח זכו גם לגיבוי הממשלה, שהסתמכה על המלצות ועדת בן רפאל ("ועדת הסיווג") כי מעתה יחליפו שני סיווגים את הגדרת הקיבוץ הקיימת בתקנות האגודות השיתופיות. חברי הוועדה קבעו כי יש לקבוע הגדרה רחבה יותר למושג "קיבוץ": לדגם המסורתי של "הקיבוץ השיתופי" הצטרף סיווג חדש - "הקיבוץ המתחדש". "הקיבוץ המתחדש" רשאי לחלק לחבריו שכר דיפרנציאלי, על פי תרומה, תפקיד או ותק, ובעתיד יתאפשרו בו שיוך דירות ושיוך אמצעי ייצור לחברים.
אנשי הקיבוץ "השיתופי" - המאורגן על פי בעלות הכלל על הקניין ושוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך - רואים ב"נביאי ההפרטה" אנשים חסרי אחריות המובילים את הקיבוצים לדגם של קפיטליזם פרוע ולא מוסרי.
כיום יש 273 קיבוצים - 180 מהם מחלקים שכר דיפרנציאלי בין החברים, או מתנהלים על פי "מודל משולב" (קיבוץ שיתופי עם מוטיבים של תגמול); 93 עדיין שומרים על הדגם השיתופי.
בקיבוצים קוראים לצמצם פערי שכר בין החברים
אלי אשכנזי
19.10.2005 / 8:43