החרם הערבי חוזר?

החרם הערבי, נשמע כמו איזה ביטוי מאובק שיושב בארכיון של שנות ה-70. והנה מתברר שהוא שוב חוזר, לא מכיוונן של מדינות אויב כמו סוריה או עיראק, אלא דווקא מכיוונה של השותפה לשלום הוותיקה שלנו, מצרים.

חברת תשתיות התקשורת התת ימיות מד נאוטילוס דחתה את התוכניות לפרישת התשתית בשטח הימי הנמצא בטריטוריה של מצרים ולהקמת תחנת תקשורת על חופי אלכסנדריה עד להודעה חדשה, כך גילה אתמול מנכ"ל מד נאוטילוס, עמוס לסקר.

על פי התוכנית המקורית של החברה הפרישה במצרים כבר היתה צריכה להתחיל והיתה אמורה להסתיים בינואר 2002, עוד חצי שנה מהיום בלבד.

השלטונות המצריים הם שמונעים ממד נאוטילוס לפרוש את תשתיתה לחופי אלכסנדריה וזאת משום שהחברה מנוהלת מישראל ו-30% ממנה מוחזקים על ידי גורם ישראלי, קבוצת פישמן. לסקר נשמע סובלני למדי "לא מפתיע במצב של היום שהם מונעים מאיתנו מלפעול שם. כנראה שנצטרך להמתין לימים טובים יותר כדי לחבר גם את מצרים לרשת שלנו".

חברה אירופית נפגעת

לסקר דוחה את התוכניות לפרישת הרשת במצרים וממשיך במשנה מרץ בהקמת התשתית בשאר מדינות אגן הים התיכון, ישראל, טורקיה, יוון ואיטליה.

מד נאוטילוס בונה מערכת טבעתית לכן היא תוכל במידה מסוימת להתגבר על הפגיעה בפרישה עקב ההתנגדות המצרית. יחד עם זאת, אינתיפאדת "אל-אקצה" פגעה באופן ישיר בפרויקט האדיר של מד נאוטילוס שעלותו תגיע לחצי מיליארד דולר, אולם הפגיעה גולשת אל מעבר לגבולות החברה הבודדת.

70% ממניות מד נאוטילוס מוחזקות על ידי חברת התקשורת טלקום איטליה. לטלקום איטליה רשת של קשרים עסקיים גדולה, סבוכה ורבת שנים בישראל, החל מאחזקות בחברת התקשורת קווי זהב, דרך השקעות בחברות סטארט אפ והשתתפות בקרנות הון סיכון וכלה בשליטה במד נאוטילוס המחזיקה גם רשת של סיבים תת ימיים, 1-IC לאורך חופי ישראל.

ההחלטה המצרית פגעה לא רק בישראל, כי אם בחברה אירופית שהחליטה מטעמים עסקיים ולאו דווקא ציוניים לעשות עסקים עם ישראל. מפגן הכוח של ממשלת מצרים יכול להוות תמרור אזהרה לטלקום איטליה עצמה ולחברות זרות אחרות לבל יבצעו עסקים עם ישראל, שכן הדבר עלול בסופו של דבר לפגוע בהן כשיבקשו להתקשר עם גורמים ערביים. ראוי לציין כי טלקום איטליה לא הראתה שום סימן של נסיגה מיחסיה העסקיים עם ישראל.

מעבר לכך, הפרויקט של מד נאוטילוס לא נועד לספק שירותי תקשורת רק לישראל אלא לכל מדינות הים התיכון ואירופה, והחברה תמכור שירותים אלה לחברות מלונדון, פאריס, אמסטרדם, דרך רומא אתונה ואיסטנבול ועד לתל אביב, כך שהפגיעה היא גם במידה מסוימת בחברות זרות לגמרי.

לא הנפגעת היחידה

מד נאוטילוס היא לא הנפגעת היחידה, או הגדולה ביותר מהמתיחות בין ישראל למדינות ערב. גם חברת מרחב , שבשליטת יוסי מימן, נדחקה אל מחוץ למצרים לאחר שהיתה שותפה בבית זיקוק גדול לגז באזור אלכסנדריה.

מקורות ממשלתיים מצריים אמרו אז ל"ביזנסוויק" כי קהיר שאפה להתרחק מישראל בשלב שבו היחסים בין שתי המדינות היו "מורעלים". המסר שהמצרים מעבירים הוא ברור, אינטרסים עסקיים ישראלים יהיו בין הראשונים להיפגע מיחסים מעורערים בין שתי המדינות.

עוד אנקדוטה המצביעה על ההתדרדרות היחסית בין שתי המדינות מגלה העיתונאי ליאור קודנר במוסף "הארץ". תג המחיר המוצמד למוצרי חברת פול-אנד-בר הנמכרים ברשת המשביר לצרכן הוא מהסוג בו מצוירים דגלים של מדינות שונות ולצדם מחיר המוצר בכל מדינה.

בשבועות האחרונים הופיע שמה של ישראל ודגלה בנפרד משאר מדינות אירופה על ידי קו חיתוך מיוחד, שמאפשר לתלוש בקלות את שמה של ישראל מהרשימה. נראה שהחברה לא מעוניינת שבתקופה של עימות מתמשך במזרח התיכון שמה יקושר לישראל.

היום המצב שונה בתכלית מזה של שנות ה-70, הגלובליזציה פורחת וניתן למצוא חברות זרות בכל תחום במשק הישראלי, ובשוק התקשורת באופן מובהק. היום נראה שאת הנעשה אין להשיב ואפילו אם החרם הערבי יצבור תאוצה, הפגיעה לא תהיה חמורה מדי. צריך לקוות שהחברות הזרות מאמינות שהיום השוק הישראלי מספיק חשוב כדי להסתכן בסנקציות ערביות.