יהודי התפוצות שהדירו את רגליהם מירושלים בשנות האינתיפאדה, חזרו אליה בחודשים האחרונים, עם השיפור במצב הביטחוני. יהודים רבים, בעיקר מארה"ב, רוכשים בעיר דירה המשמשת אותם בימי החגים בלבד. ואולם, פריחתו המחודשת של שוק דירות היוקרה בעיר מעוררת חששות בקרב קבוצות של תושבים בעיר. בפגישות של נציגי השכונות השונות שנערכו בשבועות האחרונים נטען, כי בנוסף לבניינים העומדים ריקים מרבית ימות השנה, עליות המחירים שעוררו הביקושים מגבירות את ההגירה השלילית של ישראלים שאינם יכולים לרכוש דירה בעיר. הם מזהירים, כי אם לא יינקטו צעדים לבלימת התופעה, יהפכו שכונות שלמות בירושלים לשכונות רפאים.
י"ר, בכירה בחברת היי-טק, גרה בבית דירות ברחוב שקט בשכונת המושבה הגרמנית. היא הדיירת היחידה המתגוררת בבניין בקביעות וביקשה שלא להזדהות בשמה המלא מחשש לפורצים. שכניה הם יהודים המתגוררים מרבית השנה בארה"ב ומגיעים לישראל רק בחגים. "כשהחניה הריקה מתמלאת במכוניות שכורות, אני יודעת שהם חזרו", אומרת י"ר.
החיים בבניין הנטוש-למחצה כרוכים, לדברי י"ר, בקשיים. בהיעדרם של שכניה היא ממלאת את תפקיד ועד הבית. הקשר עם השכנים מתנהל בעיקר באמצעות הדוא"ל. "הם משלמים תמיד בזמן ואף פעם לא מתווכחים או שואלים שאלות. אז נכון שאין אצלנו מריבות שכנים, אבל מצד שני זו לא הרגשה נעימה לגור בבניין ריק ולדעת שאם חס וחלילה יקרה משהו, לא יהיה למי לקרוא לעזרה. גם כשמתעורר צורך במאבק ציבורי נגד מפגעים שצצים בשכונה אין מי שיגיע כדי להיאבק", היא מוסיפה.
המתווכים הפועלים בעיר אומרים, כי בשנה וחצי האחרונות מורגש בירושלים גל חסר תקדים של רכישת דירות על ידי תושבים זרים, הנאמד בכמה מאות דירות בשנה.
נתוני שיר"ן, מאגר המידע המרכזי של המתווכים בעיר, מצביעים על זינוק של עד 40% במחירי דירות היוקרה בעיר בפרק זמן של עשרה חודשים (ראה מסגרת). מחירה הממוצע של דירת חמישה חדרים בשכונות המבוססות בעיר (רחביה, טלביה, קריית שמואל, המושבה הגרמנית, המושבה היוונית וימין משה) זינק מ-420 אלף דולר ב-2004 ל-583 אלף דולר כיום, עלייה של קרוב ל-40% בתוך פחות משנה. מחירו הממוצע של מטר מרובע עלה בתוך שלוש שנים מ-3,000 דולר ליותר מ-4,000 דולר.
"האמריקאים חזרו והם עשירים כפי שלא היו מעולם", אומר סמנכ"ל אנגלו-סכסון, בני לובל. לדבריו, מרבית הקונים האמריקאים הם חובשי כיפה שרואים ברכישת דירה בירושלים אקט אידיאולוגי ורגשי, ומבחינתם המחיר הוא שיקול בעל חשיבות משנית. "התוצאה היא שהמחירים היום הם פשוט מטורפים. אני כבר מפחד להגיד ללקוחות שלי שהמחיר שהם דורשים עבור הדירה שהם מנסים למכור נשמע לי דמיוני - כי בכל פעם שאמרתי את זה המציאות באה וטפחה לי על פני".
לא רק מוכרי הדירות והמתווכים נהנים מחזרתם של היהודים הזרים. גם בעלי המסעדות ובתי הקפה, בעיקר בשכונות המבוססות, נהנים משפע של לקוחות, בעיקר בתקופת החגים.
ואולם, התופעה מעוררת דאגה בקרב נציגות תושבי השכונות בעיר. לפני שבועיים התכנס פורום המתכננים השכונתיים של החברה למינהלים קהילתיים כדי לדון במה שכונה "סכנת מתחמי הרפאים". בדיון עלו רעיונות שונים כיצד ניתן להגביל את רכישת הדירות על ידי תושבים זרים. מרבית הרעיונות נדחו לאחר שהתברר כי הם אינם אפשריים מבחינה משפטית. "רצינו לעורר דיון בתופעה יותר מאשר להציע פתרונות", אומר יוזם הדיון, האדריכל אסף שקד.
שקד הוא מתכנן המינהל הקהילתי "גינות העיר" הכולל את מרבית השכונות שבהן מתרכזים הרוכשים הזרים. לדבריו, קיבל בתקופה האחרונה פניות רבות מתושבים ותיקים החשים שהשכונות שלהם הופכות לשכונות רפאים. לדבריו, התחושה היא שכבר לא מדובר במקרים נקודתיים, אלא בסחף. יאירה ויזנטל, מנהלת הפיתוח האורבני בחברה למינהלים קהילתיים בירושלים, סבורה כי התופעה הגיעה למימדים כאלה שקיים חשש ששכונות שלמות יהפכו לשכונות רפאים.
המקרה הראשון והמפורסם ביותר של שכונת רפאים כזו הוא של כפר דוד בממילא, פרויקט דיור מנקר עיניים שנבנה בתחילת שנות ה-90. כמעט כל רוכשי הדירות בכפר דוד היו תושבי חוץ וכתוצאה מכך הפך אחד האזורים המרכזיים בירושלים לנטוש במשך רוב ימות השנה.
"תושבים בכפר דוד אומרים לי שהם מפחדים להסתובב בחוץ בלילות במקום השומם", אומר שקד. פרויקט כפר דוד עורר את חמתם של תושבים רבים בעיר, אך בעיני יזמי הנדל"ן הוא נחשב להצלחה גדולה. בימים אלה נבנים בירושלים סדרת פרויקטים דומים המיועדים מראש לשיווק ליהודים מחו"ל. גם פרויקטים אלה נבנים באתרים מרכזיים ומבוקשים במערב העיר כמו מתחם ימק"א, שכונת טלביה וגן העצמאות.
שקד אומר שהפיתוי הכלכלי מחולל שמות בשכונות ההיסטוריות של העיר. "בתקופה האחרונה אנחנו עדים לתופעה של קבלנים שרוכשים וילות היסטוריות ברחביה ובטלביה, רק כדי להחריב אותן ולבנות על המגרש הריק בנייני מגורים רבי קומות. יש גם תופעה של תושבים מבוססים ומבוגרים שמנצלים את המחירים כדי "לעשות מכה" ולעבור למישור החוף כדי לחיות ליד הילדים".
קבוצה נוספת שחשה נפגעת מהתופעה היא של ירושלמים מהמעמד הבינוני הנאלצים לוותר על חלומם לרכוש דירות באזורים שהפכו בן-לילה ליוקרתיים. בעבר התרכזו היהודים הזרים בשכונות כמו טלביה וימין משה, הנמצאות במרחק הליכה מהכותל המערבי או מבית הכנסת הגדול שבמרכז העיר. אבל בתקופה האחרונה התרחבה רכישת הדירות לשכונות רבות בעיר והגיעה לשכונות מרוחקות מהמרכז, כמו רמת בית הכרם ומקור חיים. דוגמה בולטת לכך היא שכונת בקעה, שהייתה מזוהה עד לא מכבר עם מעמד הביניים הירושלמי, אך נמצאת כיום הרחק מהישג ידם של הקונים המקומיים. "באזורים כמו בקעה כבר כמעט ולא רואים יותר קונים ישראלים", אומר מנהל שיר"ן, דוד לייב.
יו"ר הוועדה לשיתוף הציבור בתוכנית המתאר של ירושלים, רפי דברה, סבור שפרויקטים כאלה יסכלו את הניסיונות להחיות את מרכז העיר הגוסס של ירושלים. "אני לא רואה ישראלי שישלם 800 אלף דולר לדירה במרכז העיר, ואם לא יהיו דירות במחירים סבירים - מרכז
יהודי ארה"ב מנפחים את בועת הנדל"ן בירושלים
עמירם ברקת
25.10.2005 / 20:47