חברות הביטוח מסרבות לבטח דירקטוריונים של כ-30% מחברות הסטארט אפ

את שלומי שפר

בחודשים האחרונים מקבלות כ-30% מחברות הסטארט אפ תשובה שלילית מחברות הביטוח, כשהן מבקשות הצעות לביטוחי דירקטורים ונושאי משרה. לדברי בכירים בענף, מגמה זאת התגברה בחודשים האחרונים עקב המשבר בענף ההיי-טק.

נודע, כי חברות סטארט אפ נדרשות להציג את קצב שריפת המזומנים שלהן בעבר וכמו כן להוכיח יכולת הישרדות של שנה לפחות. לדברי מקורות בענף, יש מעט מאוד חברות היי-טק שיכולות כיום להציג נתון כזה.

נראה כי הדבר קשור גם לכך שמבטחי המשנה בחו"ל החמירו באחרונה את החיתום והורו לחברות הביטוח, וביניהן לחברות הביטוח בישראל, שלא לבטח חברות סטארט-אפ שאינן יכולות להציג מזומנים בבנק לתקופה של שנה לפחות. חששן של חברות הביטוח הוא מקריסה של חברות הסטארט אפ ומתביעות שיגיעו עקב כך.

כמה חברות סטארט אפ ישראליות שביקשו באחרונה לבטח דירקטורים ונושאי משרה נתקלו בהתחמקויות. פוליסות אלו חשובות ביותר ומטרתן לבטח יושבי דירקטוריון ונושאי המשרה בחברה, מפני תביעות אישיות על אחריותם המקצועית.

תחום ביטוח הדירקטורים ונושאי המשרה תפס תאוצה בשנים האחרונות, בעקבות שני שינויים שחלו בשוק הישראלי: האחד, חוק החברות משנת 91' שהגדיר באופן מפורש מי הם נושאי משרה בחברה וקבע כי אחריותם היא אישית. השני, מהפכת ההיי-טק שהביאה קרנות סיכון רבות להשקיע בחברות סטארט אפ. קרנות אלו דרשו להציב דירקטור מטעמן וחייבו את החברות לבטח דירקטורים אלו, מחשש שייתבעו במקרה של כישלון החברה.

בעקבות קריסת הענף, החלו לצוץ תביעות רבות נגד חברות הנסחרות בבורסה, אך גם כנגד חברות סטארט אפ פרטיות. עיקר התביעות נגד חברות ציבוריות הן של בעלי מניות, על דיווחים כוזבים לבורסה ואי פרסום אזהרות רווח בזמן - דברים שהביאו לטענת בעלי המניות לנפילה בשווי המניה. נגד החברות הפרטיות עיקר התביעות הן של משקיעים, לגבי דילול הון המניות ותביעות מצד ספקים ולקוחות.