המשימה הראשונה של ברננקה: הכנעת האינפלציה

מאת דיוויד ליאנהארדט



עם נפילת בורסת המניות והפיטורים ההמוניים של עובדים בחודשים הראשונים של 2001, הבנק הפדרלי בהנהגת אלן גרינספאן מיהר לפעול למניעת מיתון. פעם אחר פעם הוריד הבנק את שיעור הבסיס של הריבית על מנת לעודד משקי בית ועסקים לקחת הלוואות ולהוציא כסף. אך לטעמו של פרופ' אחד לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון, קצב הורדת הריבית היה נמהר מדי.



"הייתי מעדיף שהפד ינהג בפחות אגרסיוויות", אמר בן ס. ברננקה בראיון שפורסם באתר האינטרנט של פרינסטון באוגוסט אותה שנה. הצריכה הפרטית ומחירי הבתים עדיין היו במגמת עלייה, הממשלה פירסמה הקלות מס חדשות, חברות רבות מחוץ למגזר הטכנולוגיה לא סבלו מהמשבר, ולא נראה היה שהכלכלה תיכנס למיתון, הוא פירט.



"אני חושב שיש סיכוי טוב שנתחמק מפגיעה הפעם", אמר אז ברננקה. למעשה, המשק כבר נפגע. במארס 2001 החל מיתון, כפי שהתברר מנתונים כלכליים שהתפרסמו מאוחר יותר. ההאטה היתה קצרת ימים והסתיימה בנובמבר - על אף התקפות הטרור ב-11 בספטמבר אותה שנה - בעיקר הודות לאגרסיוויות של גרינספאן, לדעת כלכלנים רבים.







כלכלת ארה"ב נמצאת על סף אחת מתקופות אי הוודאות הגדולות שלה מאז, והאדם שככל הנראה יישב בכורסת העור הגדולה של גרינספאן בחדר הישיבות של הבנק הפדרלי הוא מבקרו לשעבר. הנשיא ג'ורג' בוש מינה את ברננקה, שישב במועצת הנגידים של הבנק הפדרלי מאז 2002 ועד יוני האחרון, להחליף את גרינספאן בתחילת 2006.



המשימה הראשונה של ברננקה, ככל הנראה, תהיה זו שכמעט הכשילה את גרינספאן עם כניסתו לתפקיד ב-87': הורדת האינפלציה בלי לגרום יותר מדי נזק לכלכלה ולשוק המניות בדרך. בשנה האחרונה הגיעה האינפלציה ל-4.7% - הרמה הגבוהה ביותר מאז 91' - על רקע עליית מחירי האנרגיה. מדד הליבה של המחירים לצרכן, שאינו כולל מזון ואנרגיה והבנק הפדרלי עוקב אחריו באדיקות, הגיע ל-2% - הגבול העליון של מה שברננקה כינה "טווח המניח את הדעת".



מחירי הטיסות, התספורות, גני הילדים, המכוניות, מכשירי החשמל והסיגריות התייקרו בחודשים האחרונים, אחרי כמה שנים שבהן מצרכים לבית כמעט שלא התייקרו.



גם גרינספאן החל את תפקידו בבנק הפדרלי על רקע חששות מהתגברות האינפלציה. העלאות הריבית הראשונות שלו תרמו הן לנפילת בורסת המניות ב-87', "יום שני השחור", והן למיתון של 91-'90' - אך הן גם סייעו לחיזוק אמינות הבנק הפדרלי ולהורדת האינפלציה לרמתה הנמוכה ביותר זה כמה עשורים.



על מנת לשמר אמינות זאת, ברננקה עשוי להידרש להעלות את הריבית בד בבד עם ירידת מחירי הבתים ועם מחירי הנפט הגבוהים המכבידים על הצריכה הפרטית. "ברננקה מגיע בנקודת משבר", אומר לורנס ה. מאייר, לשעבר חבר במועצת הנגידים של הפד. "עד כה זה היה די פשוט, ושיעור הריבית עלה בקצב יציב והדרגתי", הוא הוסיף. אך כאשר שיעורי הריבית מתקרבים לנקודה שבה הם עשויים להאט את הצמיחה הכלכלית, "קשה יותר לדעת מה צריך להיות הצעד הבא", הוא אמר.



ברננקה, חוקר מכובד שעשה את רוב הקריירה שלו באקדמיה, פיתח מוניטין של לוחם שקצת פחות עומד על המשמר בכל הנוגע לאינפלציה לעומת גרינספאן. ביום חמישי האחרון העיד ברננקה בפני הקונגרס, כראש מועצת הכלכלנים של בוש, כי הוא צופה שהאינפלציה "תשוב לרמה המתאימה ליציבות מחירים ברבעונים הקרובים".







אך לא בטוח שהוא יהיה פחות אגרסיווי בחודשיו הראשונים לעומת גרינספאן. הביקורת של ברננקה ב-2001, אף כי בדיעבד היתה שגויה, היתה בעצם אזהרה מפני סכנת הורדת הריבית באופן חד מדי.



בדבריו בחדר הסגלגל (משרד נשיא ארה"ב) אתמול אמר ברננקה כי בעדיפות ראשונה הוא מתכוון "לשמור על המשכיות מדיניות ואסטרטגיית הבנק הפדרלי בשנותיו של גרינספאן".



נראה היה שהמשקיעים מאמינים לו. הסיכויים ששיעור הריבית יגיע ל-4.5% עד אפריל, לעומת 3.75% היום, הגיעו ל-94% אתמול, לפי חוזים עתידיים על הריבית הפדרלית, לעומת 82% לפני הכרזתו של בוש. אליס מ. ריבלין, לשעבר חברה במועצת הנגידים של הבנק הפדרלי, אמרה כי אינה מצפה ממנו "לעשות משהו שונה מגרינספאן, בייחוד לא בהתחלה".



בחודשיו הראשונים של ברננקה בתפקיד יעסקו ככל הנראה בשאלת השפעת מחירי האנרגיה הגבוהים על הכלכלה. בינתיים נראה שהתשובה היא שאין לכך השפעה על הכלכלה באופן כללי. האינפלציה במדד הליבה גבוהה לעומת השנים האחרונות, אך בחודשים האחרונים דווקא הואטה - למרות פגיעת ההוריקנים במפרץ מקסיקו שהזניקה את מחירי הדלק.



סיבה אחת לכך היא היחלשות מעמדם של העובדים האמריקאים, לדעת חברו של ברננקה, הכלכלן סטיבן צ'קטי מאוניברסיטת ברנדייס. החברות באיגודים המקצועיים הצטמצמה, מחשבים החליפו ידיים עובדות רבות, ועובדים חוששים כי משרותיהם יינתנו לעובדים במדינות זרות. מצב זה הקשה על משפחות רבות, אך גם סייע למניעת אינפלציה כפי שהיתה בשנות ה-70'.



אם מחירי האנרגיה והאינפלציה יירדו בשנה הבאה, המשימות הבאות של ברננקה יהיו כנראה שוק הדיור והגירעון בתקציב הפדרלי. אף כי כלכלנים רבים טוענים כי בשוק הנדל"ן בשני חופי ארה"ב נוצרה בועה, ברננקה הבהיר כי הוא בדעה אחת עם גרינספאן, ושאין זה מתפקידו של הבנק המרכזי לזהות בועות ולהרגיען.



מעניין הגירעון, לעומת זאת, לא יוכל להתחמק. גרינספאן סייע בסלילת הדרך לגרעונות הענק כאשר עודד את הקונגרס ואת ממשל בוש להפחית מסים. כלכלנים המכירים את ברננקה חושבים כי בכוונתו להימנע מכניסה לדיונים במדיניות כפי שעשה גרינספאן, אך צמצום הגירעון בוודאי יהיה אחת הסוגיות הבוערות בשנים הבאות, והוא עשוי להשפיע באופן נרחב על ערך הדולר, שיעורי הריבית והמוניטין של ברננקה.