עובדי מחקר אלגוריתמים קיבלו את הבעלות על החברה בחינם - מתנה נדיבה או עול כבד?

מאת סמי פרץ

על הלוח בחדרו של מנכ"ל חברת מחקר אלגוריתמים, ד"ר גדי אהרוני, רשומה סדרת מספרים המתארת את התפתחות הכנסות החברה בשנים הקרובות. המספרים מדהימים: החברה תסיים את 2002 עם הכנסות של 7 מיליון דולר, שנה לאחר מכן יקפצו הכנסותיה ל-15 מיליון דולר, ב-2004 הן יגיעו ל-45 מיליון דולר וב-2007 יסתכמו הכנסות החברה במיליארד דולר. תחזית אופטימית זו נועדה לשכנע משקיעים פוטנציאליים לרכוש נתח מהחברה, העוסקת מאז הקמתה ב-85' בפיתוח ובשיווק מוצרי אבטחת מידע מוצפנים ובטכנולוגיית הכרטיסים החכמים.

ואולם התחזית מסתירה את המשבר הקשה שבו נתונה החברה, ואשר גרם לבעלת השליטה בה, סיילינק האמריקאית (CYlink), להעביר לאהרוני ולעובדיו את הבעלות עליה בחינם. לפני שלוש שנים רכשה סיילניק את מחקר אלגוריתמים תמורת 83 מיליון דולר בעסקת מזומנים ומניות, בחלוקה שווה. בחודשים האחרונים ניסתה החברה האמריקאית לצאת מההשקעה ולמכור את החברה תמורת 20-30 מיליון דולר, אך בלא הצלחה.

בשלב מסוים איימו עובדי החברה בישראל כי יתפטרו מתפקידם אם החברה תימכר למי שלא יהיה מקובל עליהם. במקרה של מחקר אלוגריתמים, טכנולוגיה ללא העובדים אינה שווה הרבה. נראה כי כך העריכו גם בסיילינק כשהחליטו להעביר את החברה לידי העובדים. כעת משלימות שתי החברות את הפרטים של הסכם הפרידה. על פי ההסכם ייוותרו בקופת החברה 2 מיליון דולר שיספיקו לה לחודשיים הקרובים. בנוסף, הנהלת החברה תנסה לאתר משקיע שיזרים לה 4 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 16 מיליון דולר.

מבחינת אהרוני ועובדיו קשה לקבוע אם מדובר במתנה נדיבה, שכן בהיעדר מזומנים בקופתה עלולה החברה לסגור את שעריה בתוך חודשיים. גם אהרוני יודע כי קשה יותר לנסות ולגייס כיום כסף, מאשר לפתח עוד מוצר הצפנה מתוחכם.

הניסיון של אהרוני וחבריו להשתלט על החברה הוא יוצא דופן בעולם ההיי-טק הישראלי. בדרך כלל, עובדים שמריחים כי החברה שלהם נקלעת לצרות נוטשים אותה בלי יותר מדי יסורי מצפון ועוברים לסטארט-אפ הבא, שמן הסתם יתגמל אותם בנדיבות בשכר, אופציות ופורד פוקוס - שישכיחו מהם מהר מאוד את מקום עבודתם הקודם. אמנם מעבר כזה קשה יותר כיום, אך גם עתה הביקוש לעובדים מסוגם של עובדי מחקר אלגורתימים עדיין עולה על ההיצע.

באחרונה קיבלו עובדי החברה הצעה לעבור לחברת צ'ק פוינט ובתמורה אף הובטח להם פיצוי הולם. עם זאת העדיפו עובדי מחקר אלוגריתמים לוותר על ההצעה.

מחקר אלגוריתמים היתה אחת מחברות הסטארט-אפ הראשונות שנרכשו בידי חברות אמריקאיות - עוד לפני מירבליס וכרומטיס. בשנים האחרונות הורגלה האוזן הישראלית לסכומי עתק ששולמו תמורת חברות בלי מכירות, מוצר או רווחים. במחקר אלגוריתמים המצב היה שונה: היו לה יותר מדי מוצרים, אינסוף פתרונות וכיווני התפתחות רבים.

הגיוון העסקי תרם כנראה ליצירת הקשר עם סיילינק, שרכשה את הבעלות על החברה מידי מייסדיה עמוס פיאט ויוסי טולפן, ומידי קונצרן כור שהחזיק ב-25% מהונה. סיילינק היא אחת החברות הגדולות בארה"ב בתחום מוצרי האבטחה לתקשורת. מחקר אלוגריתמים היתה אמורה לתרום לשותפות את יכולות הפיתוח שלה, וליהנות בתמורה מגישה לשוק האמריקאי. ואולם שיתוף הפעולה בין החברות לא צלח, ורק נתח זעיר מסך המכירות של מחקר אלגורתימים, שהסתכם אשתקד ב-12 מיליון דולר, היה לארה"ב.

בשנה האחרונה נקלעו שתי החברות למשבר. שוויה של סיילינק צנח מכ-700 מיליון דולר בשיא (מארס 2000) ל-25 מיליון בלבד כיום. מחקר אלוגריתמים נקלעה לקשיים בסוף 2000, כשמנהל החברה, יוסי כהן, פרש מתפקידו. אחריו מונה הוגו גולדמן, שהחזיק מעמד שבועות ספורים, ובעקבות פרישתו מונה לתפקיד אהרוני, שלפני המינוי שימש מנהל פיתוח בחברה.

לדעת מקורות המעורים בעסקי מחקר אלגוריתמים, כיום ברור כי אחת הסיבות העיקריות לכישלון החברה היא חוסר התמקדותה שהתבטא בניסיונה לספק פתרונות לגורמים רבים, במקום לפתח קו מוצרים עיקרי.

בשבועות הקרובים יקדישו אהרוני וחבריו את זמנם למציאת משקיעים חדשים. כדי לאותת על כוונות ההתייעלות של החברה פיטרה ההנהלה בשבוע שעבר 21 עובדים. כעת מועסקים בה 50 עובדים. כמה מהעובדים שפוטרו קיבלו הצעה להצטרף לסיילינק בסנטה קלרה, קליפורניה. ואולם נראה כי העובדים ידחו הצעה זו, אף שיוכלו ליהנות שם משכר נדיב של 120 אלף דולר לשנה.

במשך השנים סיפקה מחקר אלגורתימים כמעט לכל הבנקים הישראליים פתרונות אבטחה והצפנה. עם זאת נראה כי סיכויי החברה לקבל מבנקים אלה מימון להמשך פעילותה קלושים. גם קרנות ההון סיכון אינן נדיבות כיום כבעבר, ובמחקר אלגורתימים תולים תקוות רבות במשקיעים שיאמינו במוצרי החברה ובצוות הפיתוח שלה.

אמנם המשקיעים הפוטנציאליים לא חייבים להתייחס ברצינות לתחזית המכירות האופטימית שמופיעה על הלוח בחדרו של אהרוני, אך הם בהחלט מוזמנים להתרשם ממגוון המוצרים שפותחו בחברה. קו מוצרים פעיל ומוכח אמנם אינו מבטיח הישגים פיננסיים, אך בהשוואה לחברות שכל מה שיש להן להציע הוא תוכנית עסקית בת שלושה עמודים, גם זה משהו.