"אנחנו נמצאים לבד כחלוצים"

אם יש משהו שהמפגש עם ביל גייטס מעורר, זה בעיקר געגועים ליד ימינו ולמנכ"ל החברה שלו, סטיב באלמר. גייטס המכופתר לעולם לא ירשה לעצמו לעשות את מה שבאלמר המשוחרר יותר עושה - באלמר משתולל על הבמה בריקוד הדוב המפורסם שלו, באלמר לא מהסס לומר בדיוק מה הוא חושב על המתחרים בפרט ועל התעשייה בכלל, לבאלמר יש עמדה. גייטס הרבה יותר זהיר - הוא פוליטיקאי מבטן ומלידה.

מי שציפה מחלוץ העידן הטכנולוגי, האיש ששינה את חיינו לעד, לצאת בחזון אפוקליפטי על חיינו הדיגיטליים בעוד עשרים שנה, או על כיצד מיקרוסופט מתכוונת להמשיך ולכבוש את העולם באגרסיוויות המפורסמת שלה - עשוי להתאכזב מאוד. גייטס הוא אלוף האנדרסטייטמנט, אבל אי אפשר לטעות - כשפוגשים את גייטס פנים מול פנים זה בהחלט מורגש - מתחת לחליפה השמרנית ולתדמית החנונית של איש המחשבים הקלאסי מסתתר מוח חריף שגועש ורוחש דברים אחרים לגמרי ממה שנאמר בפועל על פני השטח.

לא סתם הופכים להיות האיש העשיר ביותר בעולם, ששולט ללא עוררין כמעט בכל המחשבים האישיים בעולם. מיקרוסופט נחשבת לאחת מהחברות הקשוחות בעולם - הן במדיניות הדורסנית כלפי המתחרים האויבים, והן בתובענות הנוקשה המופעלת על העובדים, אך כלפי חוץ גייטס מפגין רכות של פודל. בכל זאת, לגייטס יש בהחלט תשובות מעניינות על לא מעט מהסוגיות שמטרידות את עולם התוכנה היום. מאחר שהאיש נמצא היום בראש חברת התוכנה הגדולה ביותר בעולם, כדאי להקשיב לו.

מההיחס של מיקרוסופט למדינת ישראל? מצד אחד יש כאן קידמה טכנולוגית, אך מצד שני הממשלה ניסתה פעם להתמרד נגדכם, יש כאן שוק גדול של תוכנות פיראטיות, ויש גם בעיות עם החרם הערבי.

"יש כמה דרכים להסתכל על ישראל. יש כאן עומק מדהים של שימוש בטכנולוגיה, האוניברסיטאות כאן מאוד חזקות בתחומי המתמטיקה, המדע ומדעי המחשב. זה מסביר לי את התרומה האדירה של ישראל לא רק בסטארט אפים אלא גם במחקר ופיתוח - לאינטל, מוטורולה ולנו יש כאן מרכזי פיתוח. אנחנו מאוד מרוצים ממה שעושה מרכז הפיתוח שלנו בחיפה. יש לו תרומה חשובה. ביחס לגודל של ישראל, יש כאן הרבה יותר עבודות בתחום הטכנולוגיה מאשר במדינות אחרות, זה כמעט כמו עמק הסיליקון כאן. שלא לדבר על החדירה המהירה של טכנולוגיות חדשות לישראל כמו פס רחב, מחשבים אישיים, טלפונים סלולריים - בישראל אוהבים לנסות דברים חדשים".

ויש גם כאלה שאומרים שבישראל יש ממשלה שהיא כולה תוכנת חלונות. האם תסכים לכך?

"הממשלה הישראלית היא בדיוק כמו ממשלות אחרות במדינות מפותחות, הם לא משתמשים ביותר חלונות מאשר כל ממשלה אחרת. אנחנו מאוד מעריכים אותם, אבל אין שם משהו יוצא דופן, ואנחנו לא עושים איתם משהו שאנחנו לא עושים במדינות אחרות. באתי לכאן כדי לבדוק אפשרות הרחבת שיתוף פעולה עם הממשלה בסיוע לסטארט אפים ישראלים, ובסיוע חברתי למרכזים קהילתיים הזקוקים לעזרה בתחום השימוש בטכנולוגיות מתקדמות".

בפגישות שערכת עד כה עם ישראלים, מה שונה בהם לעומת אנשים ממדינות אחרות?

"זה נורא דומה לפגישות עם סטארט אפים בעמק הסיליקון. יש כאן מומחיות גדולה באבטחת מידע, אולי זה קשור לניסיון של אנשים בצה"ל בתחום הזה. בתחום התוכנה - אם אתה טוב בתחום מסוים, הצלחה מביאה עוד הצלחה. חברת אבטחת תוכנה מוצלחת אחת יכולה להביא לעוד הצלחות בתחום הזה. זה יוצר מומנטום. חברות ישראליות עשו עבודה טובה בתחום הזה, יש להן אמינות. בנוסף, בגלל ההצלחות כאן, כסף מקרנות הון סיכון זמין כאן כמעט כמו בארצות הברית. זה יתרון חשוב. יש כאן מודלים של הצלחה, יש לך תרבות שאם אתה נכשל אתה יכול לנסות שוב. זה מאוד דומה לארה"ב - כמעט יותר מכל מדינה אחרת בה ביקרתי".

ההערכות הן שהביקור שלך בישראל קרה בגלל שמיקרוסופט ישראל הרגישה שהיא הזניחה כאן את קהילת המפתחים, והקהילה הזו פונה יותר לכיוון של תוכנות לינוקס ותוכנות קוד פתוח אחרות. האם זה נכון?

"שמועות תמיד יש. זו לא הסיבה שבגללה אני כאן. תוכלו לראות בלוח הזמנים שלי מדוע אני כאן. בכל המדינות בעולם יש מיקס מסוים של מערכות הפעלה שמשתמשים בהם. בישראל יש שימוש גדול בתוכנות יוניקס, תמיד היה. אך ישראל לא שונה בכלל מהעולם. במחקרים שאנחנו עשינו בין מדינות שונות כמו יפאן, ארה"ב ומדינות באירופה, היחס בין מערכת ההפעלה חלונות למערכות אחרות הוא זהה כאן למה שקורה בעולם - כ-12% שימוש ביוניקס ולינוקס

בישראל מערכת ההפעלה הפופולרית ביותר היא חלונות. אין שום דבר לא רגיל בשוק הישראלי. נכון שיש כאן פחות שימוש במחשבי מקינטוש לעומת ארה"ב, ואולי זה פחות טוב לחלונות. גם כמעט ולא מפותחים כאן משחקי מחשב חדשים. שמעתי ממפתחים ישראלים על הרצונות שלהם שנעשה עוד לשיפור התוכנה. נושא הקוד הפתוח לא עלה כלל".

אז מה כן עלה בפגישתך עם המפתחים הישראלים?

"המפתחים הם בחזית הראשונה של הטכנולוגיה. הם רצו לדעת מתי תצא המערכת הבאה של חלונות. חלקם עבדו עבור מיקרוסופט בעבר. דיברתי איתם על איך ישראל רואה את תחום לימודי מדעי המחשב, איך התפוצצות הבועה השפיעה על לימודים בתחום הזה. דיברנו על התפתחויות אחרונות בתחום אבטחת תוכנה, על הגירסאות החדשות של המוצרים שלנו ועל כלים לייצור תוכנות איכותיות יותר".

עד כמה הבעיה של פיראטיות תוכנה חמורה כאן יותר מאשר במדינות אחרות?

"לא הייתי כאן מספיק זמן כדי לעשות סטטיסטיקות. לפי המחקרים שאני מכיר, יש מדינות שיש בהן יותר ויש כאלה שיש בהן פחות פיראטיות תוכנה. ככלל, ככל שארגון גדול יותר יש בו הרבה פחות פיראטיות תוכנה. אנחנו גם הופכים את רכש התוכנה לכזה שמאוד יקשה עליהם להשתמש אחר כך בתוכנות פיראטיות. עם הצרכנים הביתיים זה הרבה יותר בעייתי. צריך ליצור עבורם מחירים מיוחדים, לחנך אותם שזה טוב יותר לרכוש תוכנות חוקיות. לדעתי, שיעור הפיראטיות הכללי ירד לעומת מה שהוא היה לפני עשר או 12 שנה".

קרן התרומות העצומה שלך משקיעה בעיקר במדינות עולם שלישי. האם היתה השקעה או שיש כוונה להשקיע בדברים הקשורים לסכסוך במזרח התיכון או ברשות הפלשתינית?

"המטרה המרכזית של הקרן שלי היא הצלחת חיים. הבעיה היא שתשעים אחוז מהמחקר הרפואי כיום נעשה על מחלות של אנשים במדינות המפותחות כמו ארה"ב אירופה וישראל, ולא במחקר סביב המחלות שהורגות את רוב האנשים בעולם כמו מלריה ואידס. לכן הקרן שלי עובדת עם ממשלות כדי להעביר את הכסף למחקר ויצור תרופות חדשות לאוכלוסיה הזו. אנחנו עושים זאת באפריקה. זה הפוקוס המרכזי של הקרן. אנחנו עושים גם קצת דברים אחרים, אבל זו הפעילות המרכזית שלנו.

עד כמה האיום מגוגל באמת גדול?

"קו המוצרים של גוגל מאוד צר היום, הם אמנם המנהיגים בחיפוש, אבל אנחנו רוצים לתת חיפוש טוב יותר מהם. עדיין לוקח לך חמש דקות בללחוץ על לינקים כדי למצוא מה שאתה רוצה. שוק החיפוש יהיה הרבה יותר תחרותי. בעתיד תקבל מיד את התשובה שאתה מחפש, ולכן יש הרבה מה לעשות שם.

גוגל זוכה להרבה תשומת לב. הם הסטארט אפ החם האחרון. הם יצאו להנפקה, עשו עבודה טובה, אחך היחס אליהם הוא לא פרופוציונלי. יש לנו כל כך הרבה מתחרים גדולים יותר - בתחום התוכנות הארגוניות, בתחום התוכנות לטלפונים סלולריים, אבל על גוגל מדברים הכי הרבה. העיתונות עשתה הרבה רעש מכך שגוגל יצאה עם אינסטנט מסנג'ר, אחרי שלכולם יש כבר תוכנות כאלה. התקשורת חושבת שלגוגל יש הפתעות, ושהיא יכולה לעשות הכל ולבנות הכל כבמטה קסם. חובת ההוכחה עליהם. לי אין מידע על כך שהם הולכים לעשות דברים כמו אופיס או מערכות הפעלה על גבי רשת האינטרנט.

כתבתי מזכר ב-98' על כך שהדבר שיכול להרוג את מיקרוסופט הוא אם יהיה משהו מחוץ לאינטרנט. כי אנחנו כל כך מרוכזים בה שקורה בתוך האינטרנט, שאם יקרה משהו אחר מחוץ לרשת, אנחנו בצרות. אף אחד לא חשב על השינוי העצום שהאינטרנט יעשה, כולם לומדים כל הזמן וזה ימשיך להיות המצב בעתיד".

כיצד מיקרוסופט מתמודדת עם בעיות של אבטחת מידע במוצרים שלה?

"שביעות הרצון של הלקוחות הרבה יותר טובה היום לעומת מה שזה היה לפני שלוש שנים. הוספנו הרבה דברים, שיפרנו, נתנו הנחיות מדויקות כיצד לאבטח את המחשב, הדרכנו, אבל יש עוד הרבה מה לשפר. האינטרנט חייב להיות זמין כמו מים וחשמל, מצד שני יש אנשים רעים שמנסים לגנוב זהויות, לשלוח יותר ספאם, ולהקשות על הפעילות. ההצלחה שלנו היא גדולה, אבל צריך לעשות יותר כדי לשפר".

כיצד תשכנע בני נוער בגיל 15 בישראל להשתמש בתוכנות חוקיות?

"לעומת מה שקורה בתחום פיראטיות המוסיקה, לתחום התוכנה אין כמעט בעיות רציניות של פיראטיות. נראה שלתוכנה מתייחסים בהערכה גבוהה יותר. המחירים כיום לתוכנות לתלמידים הם כאלה אטרקטיוויים שלא משתלם להעתיק. זהו אתגר ליצור ללקוחות תוכנה זולה וטובה, ויחד עם זאת שאנשים מוכשרים יקבלו פיצוי על העבודה שלהם. זו דילמה שתמיד קיימת בכל תחום. מה קורה למשל כאשר כתבות בעיתון מודפסות ברשת? האם ניתן פיצוי למי שכתב? זו סוגיה מעניינת שהרבה חברות דנות בה".

מה הדבר שהכי מפחיד אותך בתחרות שקיימת למיקרוסופט כיום?

"במחצית מהדברים שאנו עושים, אנחנו נמצאים לבד כחלוצים. אנחנו חלוצים בתחום הטאבלט פי.סי. (מחשב עליו אפשר לכתוב ממש על המסך). בעשור הבא לכל תלמיד יהיה מחשב כזה, שיחליף את ספרי הלימוד. זה יקרה. המדיה סנטר שלנו (מוצר לשילוב המוצרים הדיגיטליים בבית), הוא ייחודי, וכך גם הפיתוחים שלנו באבטחת מידע. בתחומים אחרים כמו חיפוש, מסדי נתונים, תוכנות לסלולר, ומשחקי וידיאו - יש הרבה תחרות. ואנחנו שמחים על התחרות. תסתכלו על מה שעשינו בעבר.

פעם יבמ עמדה להרוג אותנו עם מעבד התמלילים שלה. אני מקווה היום שבמוזיאון התוכנה מציגים עותק מהתוכנה שלהם כדי להראות איך כולם חשבו שנחוסל על ידי חברה שהיתה אז גדולה פי עשר מאיתנו. פעם האיום היה יבמ והיום צריך להסתכל במוזיאון".

האם נראה מעורבות גדולה יותר שלכם בתחום המדיה? מה האסטרטגיה שלכם בתחום המדיה?

"אנחנו לא חברת מדיה בשום מובן, למעט פורטל MSN. משחקי מחשב הם המדיה העיקרית שלנו. אנחנו בעיקר רוצים להיות פלטפורמה למדיה דיגיטלית. אנחנו רוצים שיהיה קל לקבל מוסיקה ווידיאו מרשת האינטרנט, קל לחפש, למצוא ולהמליץ לחברים, המוסיקה עוברת לתחום הדיגיטלי, ולתוכנה יש הרבה מה לסייע בתחום הזה, לפשט את השימוש בזה. כך שיש לנו הרבה מה לעשות בתחום.

רק בתחום משחקי המחשב נייצר גם חומרה, כי אין ברירה. בכל תחום אחר כמו סלולר או מוסיקה - אנחנו נספק את התוכנות שלנו לחברות המוכרות את המכשירים, ואז הלקוחות יבחרו. השותפים שלנו יצטרכו ליצור חומרה מסעירה וסקסית למכשירי הסלולאר או נגני המוסיקה שלהם".

יש לך מה לומר לכל האנשים שכל כך שונאים את מיקרוסופט, או אפילו אותך אישית?

"אם תשאל בארה"ב מיהי החברה הנערצת ביותר, ללא ספק מיקרוסופט תעלה כמספר אחת. שם מאוד מעריכים את יצירת המודל שלנו - של מחשב אישי לכל אדם, ההעצמה האישית שזה יצר לכל אחד. אולי בישראל חושבים אחרת. כשאתה מצליח, תמיד יש חילוקי דעות סביבך. צריך לזכור שעד שלא היו מחשבים אישיים, לא היתה שום תעשיית תוכנה בעולם. אז דווקא במדינות שבהן יש תעשיית היי-טק גדולה שמעסיקה הרבה אנשים, יש שמחה על האפשרות החדשה שיצרנו".