מי ייתן להם עוד הזדמנות?

מאת בועז לוי ועודד חרמוני

לפני שנה נחשבה ג'יגמי, לשעבר Net2Wireless, להבטחה גדולה והוערכה בשווי של 4 מיליארד דולר. הטעויות הקשות והיהירות ריסקו את החברה. עתה מנסים מנהליה לשקמה ולהסביר שמדובר בחברה אמיתית ולא בתרמית.

"אנחנו נהיה ECI של הסלולר, אך גדולים יותר", אמר ביהירות יצחק פלדמן, סמנכ"ל השיווק של חברת נט2וויירלס (N2W), במארס 2000. בדיעבד נראה כי התחזית התממשה: N2W עמדה בשנה האחרונה על פי תהום כמו ECI (אי.סי.איי) , ואפילו הידרדרה אל מעבר לו.

האנליסט ויקטור הלפרט, דירקטור בחברה, מסכם את מצבה של N2W - ששינתה מאז את שמה לג'יגמי: "לפני שנה כששווי החברה בנאסד"ק הסתכם ב-4 מיליארד דולר, היה בקושי אבטיפוס צולע של המוצר ולא היו מכירות; כיום המוצר פועל, יש התקנות ניסוי ואפילו מכירה ראשונה, ובכל זאת עלינו להסביר שאנחנו חברה אמיתית ולא תרמית".

ג'יגמי הרוויחה תדמית זו ביושר: ההמראה המהירה של החברה לשווי אסטרונומי הובילה את ההנהלה לשורה של הסתבכויות וטעויות עסקיות, שהעמידו אותה בפני סכנת סגירה. עתה מנסה הצוות הבכיר של ג'יגמי לשקם את החברה ולהציג פנים חדשות כלפי קהילת ההון סיכון, המשקיעים והציבור. "אנחנו מודעים לכך שלחברה יש תדמית לא טובה, ורוצים לתקן אותה", אומר דוד רובנר, יו"ר הדירקטוריון. "עשינו בה שינויים מרחיקי לכת, ואנחנו מקווים כעת לקבל התייחסות חיובית יותר".

יש הבדל עצום בין ג'יגמי הנוכחית ל-N2W שלפני שנה. מחברה מסתורית שצמחה לשווי ללא תקדים בתקופה קצרה וריכזה חלומות התעשרות כה רבים, נותרה חברה קטנה וצנועה המחשבת כל דולר ומנסה לשרוד. בסוף השבוע שעבר הסתיים סבב הפיטורים האחרון בחברה, שבו קוצצה מצבת כוח האדם ל-38 עובדים לעומת 180 בשיא. מאיר מארק, המנכ"ל הזמני של ג'יגמי שמונה לפני חודשיים, מתגאה בכך שקיצוצים אלה הצליחו להוריד את קצב שריפת המזומנים החודשי של החברה לכ-400 אלף דולר בלבד.

"הבעיה העיקרית של החברה כיום היא מימון, ואני מקווה שקרנות הון סיכון יסכימו להשקיע בה בסבב הגיוס הבא", אומר מארק. דבריו משקפים את החזרה למציאות שנכפתה בחודשים האחרונים לא רק על החברה, אלא על מגזר הסטארט-אפ בכללותו. רק ביולי 2000 הצהיר מנכ"ל N2W דאז, נחמיה דוידסון, כי הוא מתכנן לגייס לחברה הקטנה 500 מיליון דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר. הגיוס, כמובן, לא יצא אל הפועל.

כדי לסייע לג'יגמי לשרוד בחודשים הקרובים קיבלה החברה עירוי מזומנים בסך כ-1.8 מיליון דולר, כמחציתו מבעלי המניות הנוכחיים. השווי לפיו בוצע הגיוס עוד לא נקבע, ויוחלט עליו לפי השווי בסבב הגיוס הבא של החברה. מקורות בשוק מעריכים כי שווי החברה עתה הוא לכל היותר 20 מיליון דולר.

הסינים כבר קנו

המוצר שפיתחה ג'יגמי, GATE3, הוא מתג תקשורת המתחבר למרכזיה של חברת הטלפוניה הסלולרית ומטפל בהעברה של דפי אינטרנט למכשירים סלולריים. בג'יגמי מדגישים את ייחודו: יכולת הדחיסה והפריסה של המתג מגדילה פי חמישה בממוצע את קצב העברת הנתונים במודם הסלולרי, המתאפיין באטיות יחסית.

באחרונה התקבלה הזמנה ראשונה למוצר ממפעילת סלולר סינית מובילה, וזו תכניס לחברה 450 אלף דולר. המערכת תתמוך בכ-20 אלף גולשי אינטרנט שיתחברו לרשת באמצעות מחשבים אישיים ומחשבי כף יד. בג'יגמי מוסיפים כי ניתן להרחיב את המערכת על פי מספר הגולשים, וכי מערכות נוספות נמצאות בשלבי ניסוי באיטליה, בברזיל, בקוריאה ובישראל.

"מפעילי הסלולר מעוניינים בשימור הלקוחות, בידול לעומת המתחרים אפילו לזמן קצר, וביישומים חדשים שיגדילו את ההכנסות", אומר פלדמן. "המוצר שלנו מסוגל לספק את כל יישומי האינטרנט, בהם גלישה ודואר אלקטרוני במהירות טובה - ולכן ימלא את צורכיהן של חברות הסלולר".

גם עולם הסלולר, כמו כל מגזר הטכנולוגיה, נמצא בתהליך ארוך של התפכחות: רשתות הדור השלישי, שהיו אמורות להביא את מהפכת האינטרנט אל המכשיר הזעיר, מתעכבות. בג'יגמי רואים בכך דווקא הזדמנות. "עד שהדור השלישי יפרוץ קדימה בעוד כמה שנים טובות, יש לנו הזדמנות לדחוף את המוצר הזה, שמספק אינטרנט במהירות סבירה גם ברשתות דור 2 ו-2.5", אומר הלפרט.

ברוח התקופה נמנעים בחברה מהצהרות מפוצצות ומנסים להתחבר לקרקע המציאות. "זו לא מערכת המיועדת לכל אדם, אלא לאנשים שמרבים בנסיעות וצורכים תקשורת אלחוטית בהיקף גדול", אומר הלפרט. פלדמן מסביר כי צריך סבלנות: "תהליך הפריצה של האינטרנט הרגיל לקהל הרחב נמשך 18 שנה. יעבור זמן עד שהלקוחות יבינו את התועלת הטמונה באינטרנט הסלולרי".

שיא ההייפ

במבט לאחור נראה כי N2W יכולה לשמש דוגמה למונח האמריקאי הייפ (hype). הסיפור שלה מכיל את כל המרכיבים של האופוריה שהתחוללה בוול סטריט בשנתיים האחרונות: טכנולוגיה חדשנית ומבטיחה; כל הבאז-וורדס האפשריים נקשרו אליה; דמויות ידועות בעולם העסקים שהצטרפו לחברה, בהם דוד רובנר, לשעבר מנכ"ל ECI; שורה ארוכה של משקיעים פרטיים שעמדו בתור להשקיע בה; ושווי של 4 מיליארד דולר בשיא.

לקראת סוף 2000 ניתן היה לזהות בסיפור את כל המרכיבים של התרסקות החלום: גילוי על עברם המפוקפק של בעלי מניות; מנכ"ל ומייסד, נחמיה דוידסון, שמשך משכורת של 200 אלף שקל בחודש כאילו היה מנכ"ל בנק הפועלים; סכסוכים משפטיים בין בעלי מניות - אלפרד אקירוב ורובנר; וכמובן גדודים של משקיעים קטנים שחלמו על התעשרות ואיבדו את כספם.

דוידסון היה זה שהקים ב-98' את החברה, בשם ITES. לאחר שהתדפק במשך תקופה ארוכה על דלתותיהן של קרנות ההון סיכון בלא הצלחה, העביר באמצע 99' את פעילותה של ITES לחברה בשם N2W וקיבל מימון להמשך הפעילות מקבוצה של משקיעים אמריקאים בני משפחתו.

המשך דרכה של החברה התנהל כמיטב המסורת של הכלכלה החדשה. באוקטובר 99' הודיעה N2W כי תיסחר בוול סטריט באמצעות העברת פעילותה לשלד הבורסאי סנסאר, מהלך שמכונה בשוק ההון מיזוג הפוך. מיד לאחר מכן דיווחה כי מפעילת הסלולר הישראלית פרטנר - כוכבת נוספת בשמי וול סטריט באותם