הקוהרנטיות שבין יזם והצלחה

משנתו של זיגמונד פרויד (אבי תורת הפסיכואנליזה) נבנית סביב האבחנה המרעישה שאופיו וטבעו של אדם מעוצבים כבר בשנותיו הראשונות. לא עברו הרבה שנים מאז התפרסמה משנתו של פרויד והנה הגיח מכיוון אחר לגמרי (מחקר דינמיקה של כוכבים) מתמטיקאי אוסטרי עם הוכחה מתמטית לקיום סימטריה בין מערכת דינמית מופשטת לבין המערכת המקורית (קונספט שנקרא "התפצלות הופף").

לדוגמה, כשזורקים אבן לבריכה, נוצרים גלים שמתפשטים בצורה סימטרית לצדדים. הקונספט אומר שהוויברציות/גלים שיווצרו בקצוות הבריכה יהיו למעשה הפשטה סימטרית של הגלים שנוצרו עם פגיעת האבן.

כשמשליכים את הקונספט הזה על משנתו של פרויד, אפשר לומר שמערכת דינמית מופשטת (אדם בוגר) היא התפשטות סימטרית (כשמדובר על אופיו של האדם) של המערכת המקורית (ילד בן שנתיים).

אם הדבר נכון לגבי האדם הבודד, אין שום סיבה שהוא לא יהיה נכון גם לחבר בני-אדם, או כפי שאנו קוראים לזה היום - חברה/ארגון.

בחינת אופיו של היזם

לפי קונספט זה, אופייה ותרבותה של חברה לא נקבע על ידי הנפשות המרכיבות אותה בכל זמן נתון, כי אם על ידי מייסדיה כבר בשלבים הראשונים להקמתה.

קרנות ההון סיכון בארץ ובעולם כבר מזמן הגיעו למסקנה שליזם יש השפעה מכרעת על עיצוב אופייה של החברה לשנים רבות קדימה ולכן הם בוחנים את אופיו, מעלותיו וחסרונותיו של יזם לא פחות משהם בוחנים את הקונספט הטכנולוגי והעסקי שבכוונתו לפתח.

עד כאן הכל נראה פשוט וברור, אך יש כאן מכשלה. לפי העיקרון המתמטי של הופף, תוך כדי ההתפשטות של המערכת המופשטת, ישנן אומנם טעויות אקראיות בסביבה שגורמות לסטייה מסוימת במסלול ההתפשטות, אך נתיב ההתפשטות איננו משתנה בצורה מהותית. למה הדבר דומה:

אם נניח שבתוך הבריכה שלתוכה זרקנו אבן יש גם דגים, הרי שאפשר להניח שהתפשטות הגלים מפגיעת האבן לא תהיה לגמרי סימטרית בגלל הפרעות של הדגים שישקשקו במים. עם זאת, ניתן גם להניח שהנתיב של הגלים לא ישתנה בשל כך ב-180 מעלות לפתע פתאום וכי נדרשות הפרעות רבות מספור בקונפיגורציה ממש מדהימה בכדי שדבר שכזה יקרה.

כשמשליכים תופעה זו על ארגון/חברה, מקבלים תופעה מדאיגה שכן האופי של החברה מעוצב וקשה לתמרון בעוד שהסביבה העסקית משתנה בלי הרף.

אם לדוגמה, היזמים שהקימו את החברה היו בזבזנים מטבעם כבר בהתחלה, הרי שהאופי של החברה עוצב כבזבזני מטבעו וקשה מאוד לשנות זאת, הגם שיש מחסור במזומנים בקופה בימים טרופים אלו.

"לכוון את הגלים"

אם היזמים נהגו לקטול באיבה כל יוזמה של העובדים, הרי שיהיה קשה להפוך את הארגון לשיתופי ויוצר. אם היזם היה מגלומן מטבעו, הרי שהתרבות הארגונית תשען על אספירציות לכבוש את העולם ולו במחיר מחיקת כל ההשקעות שבוצעו בחברה עד כה.

גם כשמחליפים הנהלה, לוקח הרבה זמן לשנות את התרבות הארגונית בחברה והדבר דומה למתן הוראות לדגים בבריכה שבכל פעם ישקשקו בזנב בצורה מבוקרת ויגרמו לגלים לשנות כיוון, אט אט.

לפעמים קרובות, במקום לנסות "לכוון את הגלים", עדיף לתת להם לשכוח ואז אפשר שוב לזרוק אבן חדשה למים, או בנמשל - במקום לנסות לשנות את טבעו של הסטארט אפ, פשוט להקים סטארט אפ אחר במקומו.

אגדה יפאנית (אני חושב) מספרת על עקרב שביקש מצפרדע להעביר אותו את הנהר. כשהצפרדע שאלה אותו אם הוא לא יעקוץ אותה, ענה העקרב שזה לא יעלה על הדעת שכן אז שניהם יטבעו.

עם טיעון לוגי שכזה, הסכימה הצפרדע להעביר את העקרב לגדה השנייה של הנהר, אך באמצע הנהר היא הרגישה פתאום עקיצה בגבה. כששאלה אותו הצפרדע למה הוא עשה זאת שהרי עכשיו שניהם יטבעו, הוא ענה: "אני מצטער, אבל אני לא יכול לשנות את הטבע שלי!".

אורן רוזן משמש כשותף ואנליסט בחברת המידע דולב את אברמוביץ' וכאוצר פורום ה-MIT בישראל. בעברו שימש כאנליסט ההיי-טק הישראלי בבנק ההשקעות אינווסטק, מקבוצת אינווסטק העולמית. הכותב והחברה בה הוא מועסק עשויים להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך.