בפיסגת מנהיגי האיחוד האירופי דנו אתמול באסטרטגיות שיסייעו לאיחוד להתמודד בתחרות בעידן הגלובליזציה

המפטון קורט. מנהיגי האיחוד האירופי, שהתכנסו לפיסגה הראשונה מאז יוני, דנו אתמול באסטרטגיות שיסייעו לאיחוד להרוויח בתחרות שמציב עידן הגלובליזציה. הפיסגה אתמול התקיימה על רקע משבר האמון בגוש, שפרץ באביב עם דחיית החוקה האירופאית בצרפת ובהולנד. "יש משבר", הודה ראש ממשלת בלגיה, גי ורהופשטט, עם הגיעו לבריטניה. "היו לנו ארבעה חודשים של שתיקה".



ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, ניסה לשכנע את עמיתיו באיחוד להתחייב לשינוי מקיף בהוצאותיו של הגוש ולהפוך אותו לארגון תחרותי יותר, כדי שיוכל לעמוד באותה שורה עם ארה"ב וכוחות אסייתיים, כמו סין והודו. ואולם, כשהפיסגה התקרבה לסיומה, הכריז נשיא צרפת, ז'אק שיראק, כי יטיל וטו על שיחות בסוגיית הסחר העולמי אם האיחוד יקצץ בסובסידיות לחקלאים ויקטין את מכסי המגן.



הודעתו של שיראק הגבירה את המתחים בין מנהיגי הגוש. הנשיא פנה לעמיתיו והכריז שצרפת "שומרת על זכותה" לחסום כל הסכם בשיחות הסחר העולמי בדצמבר, אם הסכם זה יקרא לקיצוצים משמעותיים בסובסידיות ובמכסי המגן. צרפת אף האשימה את נציב הסחר של האיחוד, פיטר מנדלסון, בכך שהציע יותר מדי ויתורים בשיחות הסחר ב"ארגון הסחר העולמי".



הגנה על החקלאים היא רק אחד מעימותים רבים בין צרפת לאיחוד בשנה האחרונה: בין היתר, התנגדה צרפת להחיל רפורמות במגזר השירותים והתאמצה לגונן על חברות גדולות מהשתלטות של משקיעים זרים. דחייתה של צרפת את החוקה האירופית היתה הסימן הברור ביותר לשינוי בעמדת המדינה כלפי האיחוד. במידה מסוימת, הצבעת הנגד ביטאה חשש מהתחרות שיציבו לצרפת עשר החברות החדשות שהצטרפו אליה, רובן ממזרח אירופה, רובן מתבססות על שכר ומיסוי נמוכים. "הצרפתים הביעו במשאל החוקה שנערך זה עתה את חוסר שביעות הרצון שלהם, והאיחוד האירופי לא הצליח להרגיע את חששותיהם מההווה וגם לא נתן להם ביטחון כלשהו ביחס לעתיד", אמר שיראק בראיון לעיתון הצרפתי "לה פיגארו".



גורמים באיחוד אמרו שיש תמיכה בתוכנית רחבה, הכוללת פתיחת שווקי שירות לתחרות גדולה יותר, גיבוש מדיניות אנרגיה משותפת שתתמודד עם מחירי הנפט הגבוהים, לשפר את מנגנוני הרווחה ולדחוף תקציבים למחקר ולחינוך.



המסר של בלייר לעמיתיו באיחוד, ובמיוחד לצרפת וגרמניה, הוא שתקציבי רווחה נדיבים מכשילים את הצמיחה, ושהאיחוד זקוק לשוק חופשי ולהשקעה בחינוך, מחקר ופיתוח. בתגובה, גורמים צרפתים ציטטו את שיראק כמי שקרא לעמיתיו באיחוד "להישאר נאמן לערכינו ההומניסטיים ולמודל החברתי שלנו".



בלייר, כמו נשיא הנציבות האירופאית, ז'וזה מנואל ברוזו, מאמין שהאיחוד צריך לפנות לכיוון חדש, של שוק חופשי, כדי להקטין את שיעור האבטלה ולהתייצב בשורה אחת עם כוחות כלכליים כמו ארה"ב, סין והודו. שיראק, לעומת זאת, מעוניין לשמור על כלכלה חברתית ואף הכריז ב"לה פיגארו" כי "צרפת לא תסכים לעולם שהאיחוד יצטמצם לאזור סחר חופשי בלבד".



המנהיגים דנו גם בהצעת נציבות האיחוד להקים "קרן סולידריות" של מיליארדי יורו, שתסייע לאלה שאיבדו את עבודתם כתוצאה מהתחרות גלובלית. ההצעה התקבלה בהתנגדות רחבה. כמה מנהיגים אמרו שהיא מסמנת חזרה לכלכלה חברתית, בזמן שהאיחוד זקוק לתקופת קיצוצים, ולא להוצאות גדולות.



קאנצלר גרמניה, גרהארד שרדר, אמר שהוא יותר מ"סקפטי" ביחס להצעה. גם ראש ממשלתדנמרק, אנדרס פוג רסמוסן, אמר: "אני מסופק ביחס להצעה. כלכלה מגוננת לא תבטיח מקומות עבודה בטווח הרחוק".



בנוסף, ניסו מנהיגי הפיסגה להתחייב מחדש לחתום על הסכם על תקציב חדש לאיחוד עד סוף השנה. הפסגה ביוני האחרון כשלה כישלון חרוץ בעקבות ויכוחים ואי הסכמות על התקציב, שפילגו את מנהיגי האיחוד.