30 ערעורים ראשונים לבית המשפט על גובה פיצויי הפינוי

לבית משפט השלום בירושלים הוגשו בימים האחרונים 30 הערעורים הראשונים של מתנחלים שפונו בתוכנית ההתנתקות, על גובה הפיצויים שפסקו להם ועדות הזכאות של מינהלת סל"ע. המפונים טוענים כי הפיצויים שנפסקו לטובתם נמוכים מדי וכי חוק פינוי-פיצוי ופסיקת בג"ץ מזכים אותם בסכומים גבוהים יותר.



נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט אמנון כהן, מינה את שופט השלום משה סובל לממונה על בירור הערעורים, שיחלו להישמע כבר בימים הקרובים. השופט סובל, המכהן כשופט קרוב לחמש שנים, למד בעבר בישיבה תיכונית ובישיבה גבוהה, וכעורך דין עבד בלשכה המשפטית של בנק טפחות.



על-פי חוק פינוי-פיצוי, רשאים המתנחלים שוועדות הזכאות פסקו בעניין גובה הפיצוי שיקבלו לערער על ההחלטה לבית משפט השלום בירושלים בתוך 45 ימים, והמשיב בערעור יהיה נציג היועץ המשפטי לממשלה. החוק אף יצר מנגנון מהיר לבירור הערעורים, במטרה למנוע סחבת: כל העדויות והראיות אמורים להימסר בכתב לבית המשפט, ורק במקרים מיוחדים יישמעו עדים בדיונים בעל-פה.



בית המשפט אף משוחרר מדיני הראיות הרגילים. החוק אף מוסיף כי "בית המשפט ידון בערעור בדרך שנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה". על החלטת בית משפט השלום ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.



הליך הערעור על החלטות ועדות הזכאות של מינהלת סל"ע אינו מונע הליך מקביל של הגשת תביעת פיצויים רגילה מצד המפונים נגד המדינה בבית המשפט. אף שהחוק עצמו דרש מהמפונים לבחור בין הגשת תביעת פיצויים לוועדת הזכאות לבין הגשת תביעת נזיקין רגילה - שלא על-פי נוסחאות התשלום הקבועות בחוק פינוי-פיצוי - לבית משפט רגיל, פסק בג"ץ כי ברירה זו אינה חוקתית, ואיפשר לכל משפחה לתבוע את נזקיה, גם אם הגישה תביעה לוועדת הזכאות לקבל את הסכומים הקבועים בחוק.



הגשת ערעור לבית המשפט גם אינה אמורה לעכב את העברת התשלום שעליו החליטה ועדת הזכאות. אלא שהמתנחלים טוענים כי המינהלת מעכבת שלא כדין תשלומים מיידיים שהיו אמורים להיות מועברים לידי המפונים. בימים האחרונים פנה עו"ד יצחק מירון, בשם "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" המייצג את המפונים, לראש הממשלה אריאל שרון, בתלונה על העיכובים במציאת פתרונות למשפחות המפונות, ועל הסחבת בהעברת תשלומי הפיצוי. "כל מה שנעשה הוא מאוחר מדי, מעט מדי ולאט מדי", נכתב. לדבריו, "התושבים מרגישים שפשוט מתעללים בהם".