הפועלים נתבע ב-1.2 מיליון שקל על שהצהיר כי איש העסקים עמיהוד רבין נמצא בקשיים

נגד בנק הפועלים ועורך הדין של הבנק, יריב גוטמן, הוגשה בשבוע שעבר תביעה בסך 1.2 מיליון שקל בגין הוצאת דיבה. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב על ידי עמיהוד רבין והחברות בניהולו, שרנוע מכונות ממוחשבות ואקסטרול.



לטענת רבין, הבנק הגיש לביהמ"ש, במסגרת תביעה נגדו ונגד החברות, תצהיר שכלל טענות שקריות בנוגע למצבם הכלכלי, וזאת מתוך מטרה לפגוע בעסקיהם. רבין טען כי הבנק הצליח בהשגת מטרה זו, משום שטענות הבנק, שפורסמו בהרחבה בכלי התקשורת, פגעו בעסקיהם וגרמו להם נזק רב.



בכתב התביעה טוענים רבין והחברות שבניהולו, באמצעות בא כוחם עו"ד יצחק אבירם, כי במשך רוב שנות פעילותן של החברות התנהלו חשבונות הבנק של החברות בבנק הספנות. דבר זה השתנה ב-2003, כאשר מוזג בנק הספנות עם בנק הפועלים. לטענת רבין, זמן קצר לאחר המיזוג ביטל בנק הפועלים באופן חד צדדי את כל ההסכמות ארוכות השנים שהיו לחברות עם בנק הספנות.



כך למשל, נטען, הפסיק בנק הפועלים להוציא כתבי אשראי לטובת החברות, פעולה שגרמה להן נזק של מיליוני דולרים בשנים האחרונות. כמו כן הגיש הבנק, באמצעות עו"ד גוטמן, תביעה נגד רבין והחברות שבניהולו בסך של כ-2.6 מיליון שקל. עם הגשת התביעה הגיש הבנק בקשה להטלת עיקולים על דירת מגוריו של רבין. בקשה זו לוותה בתצהיר של פקיד בנק בכיר - חן ביתן.



בתצהירו של ביתן נכתב, בין היתר, כי על דירת המגורים מוטלים עיקולים של נושים אחרים ולכן קיים חשש שאי קבלת בקשת העיקול של הבנק תוביל לכך שהבנק לא יוכל להיפרע מרבין אם יינתן פסק דין לטובתו. כמו כן נכתב בתצהיר כי רבין עצמו אמר לביתן כי מצבו הכלכלי קשה.



ואולם, לדברי רבין, מדובר בשתי טענות שקריות שנעשו ביודעין מתוך מטרה לפגוע בעסקיו ובעסקי החברות שבניהולו, והן בגדר הוצאת דיבה: ראשית, לטענתו, העיקולים שרשומים במרשם המקרקעין על דירתו של רבין הם עיקולים של בנק הפועלים עצמו, שבוטלו זה מכבר, ורק בשל מחדלי הבנק לא נמחקו מהמרשם; שנית, רבין מעולם לא אמר לביתן כי מצבו הכלכלי קשה.



לטענת רבין, הצהרותיו השקריות של הבנק הגיעו לידיעתו של כל מי שיש לו נגיעה אליו ולחברות בעקבות פרסומים בעיתונות, והדבר פגע במוניטין שלו ושל החברות וגרם לקשיים בעסקיהם. באופן ספציפי טוענים התובעים כי עקב הצהרותיו השקריות של הבנק קפאו עסקיה של חברת שרנוע. עוד נטען כי טענותיו השקריות של הבנק הביאו להחלטה של ועדת האשראי בבנק לא להגדיל את האשראי שניתן לחברת אקסטרול, לאחר שטענות הבנק הוקראו מתוך הכתבה שפורסמה בעיתון במהלך דיון של הוועדה במתן האשראי. התובעים מעריכים את הנזקים שנגרמו להם בסך 1.2 מיליון שקל.



לדברי התובעים, הבנק לא פנה אליהם לפני הגשת התביעה כדי לקבל את תגובתם וכך בחר "לשסף את התובעים בבקשה שהוגשה במעמד צד אחד, כאשר התובעים אינם נוכחים ואינם יכולים להתגונן". התובעים הוסיפו: "לפי כל קנה מידה, מדובר בהתנהגות שפלה, בלתי תקינה ובלתי הוגנת, השקולה לירייה מכוונת בגבו של אדם בלתי חמוש".



לטענתם, קודם לפרסום היה חייב הבנק לברר עמם את העובדות לאשורן או לנקוט כל אמצעי אחר על מנת להיווכח אם הפירסום הוא אמת. ראייה לכך שהבנק היה יכול לברר את העובדות לאשורן עולה, לטענתם, מכך שעניינם היה בטיפולו של עו"ד גוטמן שבועות ארוכים לפני הגשת הבקשה לעיקול, והיה לו די זמן כדי לברר את טיבם של "העיקולים לנושים אחרים" עובר להגשת הבקשה, ואולם הוא בחר לא לעשות כן.



יצוין כי בצעד נדיר צירפו התובעים לתביעתם אף את עורך דינו של הבנק, יריב גוטמן, שערך את כתב התביעה ולטענת התובעים החתים ביודעין את ביתן על תצהירו השקרי.



עדיין לא הוגש כתב הגנה.