הביטוח הלאומי מסרב לשלם אבטלה למובטל שחיפש עבודה בעצמו

הביטוח הלאומי מסרב לשלם דמי אבטלה לאקדמאי מובטל, אב לשבעה, משום שלא פנה לשירות התעסוקה וניסה לחפש עבודה בכוחות עצמו. מחר תידון עתירתו של האיש בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.



א"כ עלה ארצה לפני 25 שנה מארצות הברית ועבד בישראל כרכז תוכניות נוער, שליח מטעם הג'וינט בחו"ל ואחראי על איתור ילדים בסיכון במסגרת פרויקט שיקום שכונות. לאחר מכן עשה הסבה לתחום האינטרנט, עבד במשך ארבע שנים כאחראי על אתרי חברת היי-טק וסייע בפיתוח עסקיה בחו"ל. לפני שנתיים פוטר, יחד עם שליש מעובדי החברה, בשל צמצומים. החברה ציינה במכתב הפיטורים כי היא מקווה שעם שיפור המצב, אפשר יהיה להציע לא"כ עבודה מתאימה.



מיד עם פיטוריו החל א"כ לחפש עבודה בעזרת חברים, אתרי אינטרנט ומודעות. "התובע כלל לא העלה על דעתו כי עליו לפנות לשירות התעסוקה", כתבה עו"ד אשרת טוקר-מימון, שמייצגת את א"כ מטעם עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי. עו"ד טוקר-מימון צירפה לעתירה אישורים ממעסיקים שאליהם פנה.



רק ביולי 2004, שמונה חודשים אחרי הפסקת עבודתו, נאלץ א"כ לפנות לשירות התעסוקה ולבקש דמי אבטלה מהביטוח הלאומי. בקשתו נדחתה, בטענה שבמהלך 18 החודשים שקדמו להגשת תביעתו עברו רק 300 ימים במקום 360, שהיו מזכים אותו בדמי אבטלה.



על פי חוק הביטוח הלאומי, אדם זכאי לדמי אבטלה אם השלים תקופת עבודה של שנה מתוך 18 חודשים - שאותם סופר הביטוח הלאומי אחורה מהיום שבו התייצב התובע בשירות התעסוקה. בעתירה טוענת טוקר-מימון שתחילתה של תקופת האבטלה היא ביום בו אדם הפסיק לעבוד. לטענתה, פרשנותו של הביטוח הלאומי לחוק משמעותה שאדם שלא התייצב בלשכת התעסוקה בתוך שישה חודשים מפיטוריו, לא זכאי לדמי אבטלה - דהיינו, שקיימת "הוראת התיישנות" על הגשת תביעות לדמי אבטלה, הוראה שאינה קיימת.



עוד מציינת טוקר-מימון שעל פי המטרה המוגדרת של החוק, מי שעבד ושילם - זכאי לביטוח אבטלה בתקופה שבה אינו מועסק. היא גם מצטטת מחוברת "הזכויות שלך בביטוח הלאומי", שם נכתב כי תקופת ההכשרה היא "360 ימים ששולמו בעדם דמי ביטוח מתוך 540 הימים שקדמו לאבטלה", כלומר מיום הפיטורים. "אדם משלם דמי ביטוח לאומי, מחפש עבודה בעצמו כדי לא להפוך לנטל על המדינה, ומענישים אותו?" שואלת טוקר-מימון.