עו"ד יוסי שגב: לעצור חלוקת דיווידנד בסך 220 מיליון שקל של קניון מול הים באילת

עו"ד יוסי שגב טוען כי בעלי השליטה בחברת מול הים באילת, אריה דגן ואלי ישראלי, המפעילה את הקניון המצליח, פועלים לרוקן את החברה מנכסיה באמצעות חלוקת דיווידנד לבעלי המניות בסך 220 מיליון שקל. שגב שזכאי ל-5% מכל משיכה שיבצע אריה דגן ואמור לקבל כ-5.5 מיליון שקל מהחלוקה, הודיע לבית המשפט על התנגדותו לביצוע בטענה כי תפגע קשה בחברה בטווח הארוך.



בבקשה שהגיש שגב לביהמ"ש המחוזי בתל אביב, באמצעות עו"ד תומר רייף ממשרדו, הוא טוען כי בקשת מול הים לאשר את החלוקה שהוגשה לביהמ"ש לפני כחודש, היא בקשה נדירה לאשר חלוקה אסורה. לדבריו, זו אינה לטובת החברה אלא נועדה לשרת רק את האינטרסים הצרים של בעלי השליטה בה, שבחרו בדרך זו משיקולי מס אנוכיים. בעלי השליטה, הוסיף, החליטו לבצע תרגיל מתוחכם של נטילת אשראי עצום בסך 344 מיליון שקל באמצעות הנפקת איגרות חוב - ובמקום להשתמש בסכום ההנפקה לקידום מטרות החברה ולשמור על קופת המזומנים שלה, החליטו לקחת קופה זו לכיסם הפרטי.



הקשר בין עו"ד שגב לבין דגן נוצר בשנות ה-80, כאשר דגן היה בעל המניות העיקרי בחברת אום רשרש. שגב ייצג את דגן בהתדיינות מול הבנק הבינלאומי שהיה נושה של החברה, ולפי ההסכם הוא היה זכאי לקבל 25% מכל סכום שיפחית מתביעת הבנק. בסופו של דבר הושגה פשרה, שלפיה הבנק הסכים להחליף את תביעתו לקבלת כספים מדגן ומאום רשרש בהסכם להשקעת כספים בהקמת קניון מול הים.



בעקבות זאת נערך הסכם שכר טרחה חדש בין שגב לדגן, שלפיו יקבל שגב 5% מהסכומים שימשכו בעלי המניות בחברה. לאחר תקופה מסוימת מכר דגן חלק ממניותיו למשקיע חדש, ובין שגב ודגן פרץ סכסוך. ב-2001 קבע ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע כי שגב זכאי לקבל 5% מכל סכום שימשכו בעלי המניות. ההחלטה שונתה לפני כשנה וחצי בביהמ"ש העליון שקבע כי לשגב מגיע 5% מחלקו של דגן בלבד ולא מחלקם של בעלי המניות החדשים בחברה. כמו כן קבע ביהמ"ש שההסכם אינו מוגבל בזמן.



כעת טוען שגב כי לפי פסיקת ביהמ"ש זכותו היא לעולמים. לטענתו, בחינת החלוקה הנוכחית מובילה למסקנה הברורה שלמעשה בעלי השליטה במול הים החליטו מלכתחילה לרוקן את החברה מכל נכסיה. בין היתר טוען שגב כי מול הים החליפה הלוואות זולות בסך של 90.1 מיליון שקל באיגרות חוב "יקרות" יותר בסך של 344 מיליון שקל וזאת לתקופה של 15 שנה.



לדבריו, החלוקה המבוקשת אינה לטובת מול הים והיא תפגע קשה בנושיה בכלל ובו בפרט. לבעלי השליטה יש אינטרס לעשות כן, ציין, מכיוון שהדבר מעניק להם הטבה משמעותית על פני אופציה של מכירת מניותיהם לצד שלישי שתהיה חייבת במס. באמצעות חלוקה, נטען, הם נמנעים מתשלום מס כלשהו אך תוצאות החלוקה מנוגדות לכל אינטרס של החברה.



פש"ר 1960/05