החברים של יואב איגרא או החברים של מרטין שלאף: מי הבטיח להשיג את האישורים לרפסודה הלבנה?

החברים של מי היו אמורים להסדיר את האישורים לרפסודה הלבנה באילת? האם מדובר בחבריו של המיליונר האוסטרי מרטין שלאף, או בחבריו של איש העסקים יואב איגרא? בשלב זה התשובה אינה ברורה והגרסאות סותרות.



הסכסוך המשפטי בין איגרא לשלאף החל לפני כחודשיים, כאשר איגרא וחברת הרפסודה הלבנה אילת שבבעלותו הגישו תביעה בסך 7 מיליון שקל נגד שלאף, חברת בתי הקזינו וספינות הקזינו שבבעלותו קזינו אוסטריה, וחברת אילת סרביסס, שלטענת איגרא נשלטת על ידי שלאף.



בתביעה שהגיש איגרא לבית המשפט המחוזי בתל אביב נטען, באמצעות עו"ד סיני אליאס, כי שלאף שכר מחברתו את הרפסודה כדי להשתמש בה כתחנת מעבר (טרמינל) בין חוף הים של אילת לבין ספינת ההימורים שלו, לאקי 7, שעוגנת בים האדום. בתביעה נטען כי שלאף הפר את ההסכם לאחר שחבריו, ובהם בכירים במשרד ראש הממשלה, לא הצליחו לסייע לו להשיג את האישורים הדרושים להפעלתה. החברים, לפי הנאמר, היו מרביתם יוצאי משרד רה"מ, ובהם דב וייסגלס, שמעון שבס ומשה ליאון.



לטענת איגרא, שלאף בחר בשלב כלשהו "להנמיך פרופיל" ולזנוח את המיזם המתוכנן, בעקבות חשדות שהועלו על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה לפיהם קיים קשר לכאורה בין שלאף לבין פרשת רה"מ אריאל שרון וסיריל קרן.



שלאף עצמו עדיין לא הגיש כתב הגנה, וכך גם חברת קזינו אוסטריה שבבעלותו. עם זאת, הנתבעת השלישית, אילת סרביסס, הגישה כתב הגנה ואף תביעה שכנגד. לגרסתה, ההתחייבויות להשיג את האישורים להפעלת הרפסודה הגיעו דווקא מכיוונו של איגרא, שסיפר על חבריו בעלי ההשפעה ובראשם שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו.



בתביעה מאשימה החברה את איגרא שהציג את נתניהו כחברו הטוב, אשר התארח וישן בביתו באילת. עוד נאמר כי איגרא ציין שידאג באמצעות נתניהו לכל האישורים הדרושים להפעלת הרפסודה.



לטענת החברה, היא הסכימה לשכור את הרפסודה, אך העסקה בוטלה משלא התקבלו עבורה האישורים, ולכן היא תובעת 3 מיליון שקל.



אילת סרביסס טוענת עוד כי בדיעבד התברר לה שכבר ב-2001 ניסה איגרא למצוא פתרון לאותה רפסודה לבנה, "וליתר דיוק גרוטאה צפה שעמדה, ללא שימוש וללא היתרים כחוק, במתחם המרינה של אילת".



לטענתם, ההצעה להשכיר להם את הרפסודה תמורת 19 אלף דולר לחודש היתה בעלת פוטנציאל עסקי רב, שכן היא הסכימה לבצע בה שיפוצים נרחבים על חשבונה. זאת, נטען, בתנאי שהחברה בבעלות איגרא תעמוד במחויבות הבסיסית של כל משכיר נכס - השגת היתרים כחוק, ובפרט לשימוש כתחנת מעבורת.



איגרא, נטען, שידע לכל אורך הדרך כי אין בידיו את ההיתרים הדרושים, התחייב כי ישיג אותם. לטענת אילת סרביסס, היא השקיעה בזמן שעבר סכומי עתק בשיפוץ הרפסודה. לטענתה, מבדיקת החשבונות הקשורים בפרויקט התברר בדיעבד כי איגרא מעל באמון שאר המעורבים בפרויקט והעביר לכיסו כספים שהעבירה החברה לחשבון משותף. בגין אלה תובעת החברה פיצוי בסך 3 מיליון שקל.



התביעה שכנגד הוגשה באמצעות עו"ד גיא שניאור.