איזו חברה מנהל אמנון לנדן?

שאלה קלה.

כל קוראי מדורי כלכלה וחובבי המניות הישראליות בוול סטריט יודעים. ולא רק הם, גם קוראי "פורבס" מכירים את לנדן - לאחר שהוא נבחר בשנה שעברה על ידי המגזין האמריקאי לתואר "יזם השנה".

אמנון לנדן מוביל זה 15 שנה את חברת התוכנה המצליחה מרקורי שהוקמה על ידי אריה פיינגולד; הוא לקח אותה ממכירות של 20 מיליון דולר ב-94' למכירות של חצי מיליארד דולר ב-2003 והיום היא נסחרת בשווי שוק של 3.8 מיליארד דולר.

אמנון לנדן מנהל חברה שהפכה אותו לאחד האנשים העשירים בישראל עם הון של כרבע מיליארד דולר; חברה שהפכה מאות מעובדיה למיליונרים - ושהיתה למושא הערצה בשוק התוכנה הישראלי.

מרקורי נמנית עם "5 המופלאות" - חמש חברות ההיי-טק הישראליות שאחראיות למותג החזק שיש לישראל בוול סטריט בכלל ועמק הסיליקון בפרט: חברות מובילות בתחומן שייצרו לא רק אלפי מקומות עבודה אלא גם מיליארדים של דולרים בעליית ערך מניותיהן.

חמש המופלאות - טבע, צ'ק פוינט, אמדוקס, קומברס ומרקורי - הן חברות שייצרו לאורך השנים רווחים של מאות מיליוני דולרים; 5 חברות שלא התמוטטו עם התפוצצות הבועה ובמאזנים שלהן אפשר למצוא הון עצמי שלא מורכב כולו מגיוסי הון אלא מרווחים מפעילות ריאלית.

מרקורי פירסמה לפני כחודשיים את הדו"חות הכספיים שלה ל-2003 שהציגו רווח נקי של 41.5 מיליון דולר; הדו"חות זכו לתשואות על ידי מיטב האנליסטים שרובם מעריצים את החברה, ולנדן היה יכול לרשום לעצמו עוד שנה מוצלחת.

אז מדוע השאלה המוזרה שבכותרת? הרי התשובה ברורה - אמנון לנדן מנהל חברת תוכנה רווחית, חזקה, מצליחה שמייצרת ערך למשקיעיה, מנהליה, עובדיה וגם תורמת למדינת ישראל במס הכנסה שהיא משלמת וביחסי הציבור שהיא עושה לנו.

ובכן, לפני כמה ימים נחת על שולחננו הדו"ח הכספי המלא של מרקורי, ה-10K, זה שמתפרסם כמה שבועות אחרי תמצית הדו"חות השנתיים. ה-10K מרכז עניין מועט בעיתונות ובקרב קהילת האנליסטים - כי אלה מתעניינים בעיקר בנתונים של המכירות והרווח למניה המתפרסמים בהודעה לעיתונות.

בביאורים לדו"חות הכספיים של החברה מצאנו את אשר חיפשנו: דו"ח הרווח וההפסד המתוקן של החברה - דו"ח רווח והפסד שמציג את התוצאות של החברה אם היא היתה רושמת כהוצאה את האופציות שהיא מחלקת למנהליה ועובדיה.

שם, בביאורים, מצאנו שמרקורי, שהשיגה רווח נקי של 41.5 מיליון דולר בשנה שעברה, היתה מציגה הפסד של 94 מיליון דולר אם היתה מוסיפה להוצאות שלה את האופציות שהיא חילקה לעובדיה.

והנה אנו חוזרים לשאלה שבכותרת: איזה חברה מנהל אמנון לנדן - זו שמציגה בדו"ח הרווח וההפסד המתפרסם בעיתונות רווח של 41.5 מיליון דולר, או זו שמציגה בביאורים לדו"חות הכספיים הפסד של 94 מיליון דולר? איזה חברה מנהל אמנון לנדן - חברה מרוויחה או חברה מפסידה?

האם אופציות לעובדים הן הוצאה? דירקטוריון מרקורי סבור שלא: הדירקטוריון סבור כי מאחר שהאופציות ניתנות לעובדים במחיר השוק של המניה במועד הרלוונטי - הן לא הוצאה אמיתית.

אלא שדירקטוריון מרקורי וההנהלה שלו עשויים להפוך בהדרגה למיעוט: כמעט כל מומחי המימון בוול סטריט סבורים שאופציות לעובדים הן הוצאה, גם אם אינה כרוכה בזרימת מזומנים.

מבלי להיכנס לדיון עמוק בעניין נזכיר כי ברגע שחברה מנפיקה אופציות לעובדיה היא מביאה להגדלה במספר המניות ולדילול ברווח למניה; המנהלים והעובדים מממשים את האופציות רק כאשר מחיר המימוש שלהן נמוך ממחיר השוק - כלומר החברה מוכרת מניות מתחת למחיר השוק שלהן.

ואם לצטט את גדול המשקיעים בעולם, וורן באפט: "ההטעיות הכי גדולות ברישומים חשבונאיים אירעו ברישום אופציות למניות ובחישוב תשואות קרנות פנסיה. הסילופים המצטברים בשני תחומים אלה מגמדים את שקריהן של וורלדקום ואנרון.

"אופציות מהוות עלות עצומה לתאגידים רבים והטבה אדירה למנהלים. בלי להסמיק, מנכ"לים אמרו למשקיעים שלהם שאופציות אינן נושאות עמן כל עלות".

הדברים הנחרצים של באפט הובילו לפני שנה את חברת התוכנה הגדולה ביותר בעולם מיקרוסופט להפסיק לחלק אופציות לעובדיה ולאמץ מדיניות חשבונאית שמרנית יותר; המהלך שלה ושל חברות אחרות בתחומה יוצר לחץ הולך וגובר על חברות אחרות.

יש כמה חברות כמו סיסקו ויאהו ואחרות שרישום האופציות לעובדים כהוצאה עלול להעלים מאות מיליוני דולרים מרווחיהן או אפילו להעבירן להפסד - והן נלחמות בשיניים כדי להשאיר את המצב החוקי הנוכחי המאפשר להן להימנע מרישום ההוצאה.

אבל - המלחמה הזאת כנראה הוכרעה: רק אתמול הודיעה ענקית היי-טק אחרת, היולט פקארד, כי אסיפת בעלי המניות של החברה קיבלה ברוב גדול החלטה שלפיה תרשום את ההטבה למנהלים ועובדים מאופציות כהוצאה.

מי שאמור לאמץ את ההחלטה הוא הדירקטוריון של היולט פקארד, והוא כמובן נמצא בניגוד אינטרסים חמור, שכן רוב הדירקטורים בחברה מחזיקים באופציות למניות. אם תאומץ הדרישה של בעלי המניות עשויה המניה ליפול ולפגוע בכיסם של הדירקטורים.

אמנון לנדן ייאלץ אפוא לקבל בימים הקרובים החלטה: או שהוא מאמץ את ההחלטה שלקח ביל גייטס, או שגורלו יהיה כמו זה של מנכ"לית היולט פקארד, קארלי פיורינה, כשאסיפת בעלי המניות כופה עליה את ההחלטה.

ברגע שמרקורי תתחיל לרשום את האופציות שלה כהוצאה יצטרך לנדן להוכיח אחד משניים:

שמרקורי יכולה להפסיק לחלק אופציות למנהליה ועובדיה בכמויות עצומות מבלי להעלות את השכר הרגיל שלה - ועדיין להוביל את שוק התוכנה שלה בהצלחה, או שהיא יכולה להמשיך לחלק אופציות בכמויות גדולות ולהצליח לרשום רווחים גם אחרי שהאופציות יצטרפו לסעיף ההוצאות בדו"ח הרווח וההפסד שלה.

נדמה לנו שאופציה שלישית לא קיימת: להפוך מחברה מרוויחה לחברה שמציגה בדו"חות שלה הפסדים. לא ברור אם אפשר להמשיך להוביל את שוק התוכנה כאשר אתה מציג הפסדים - אבל מה שבטוח הוא שלהיות על השער של "פורבס" כיזם השנה, זה כבר יהיה בלתי אפשרי.