יו"ר הוועדה לחקירת השחיתות, ח"כ מיכאל איתן: אם לא יעמידו לרשותי את כל האמצעים - לא אוכל לשאת באחריות

מאת גדעון אלון וצבי זרחיה



ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקירת השחיתות השלטונית, בראשות יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), תתכנס ביום ראשון הבא לישיבתה הראשונה - כך נודע היום. הוועדה תדון בדרישתו של ח"כ איתן להעמיד לרשות הוועדה כלים וסמכויות רחבות, לרבות סמכות לחייב עדים להופיע בפניה ולמסור לה את החומר המצוי ברשותם. לדברי ח"כ איתן, אם לא יעמידו לרשות הוועדה את כל האמצעים, הוא לא יוכל לשאת באחריות לחקר השחיתות, "משום שאינני מוכן להיות עלה תאנה ואינני מוכן לתת יד לפעילותה של ועדת מריחה".



יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, תומך במתן סמכויות רחבות לוועדה, שעל הקמתה החליטה מליאת הכנסת בסוף חודש יולי. המליאה הסמיכה את הוועדה לחקור את "גילויי השחיתות ברשות המבצעת ובגופים הציבוריים, ובכלל זה ברשויות המשפט ובגופי אכיפת החוק. הוועדה גם נדרשה לחקור "קשרים פסולים בין הון לשלטון ותקשורת לשלטון בישראל, ולהסיק מסקנות".



בתוך כך, סיעת שינוי הגישה היום הצעת אי אמון בממשלה בשל "השחיתות שפשתה בצמרת השלטון". בדברי ההסבר להצעת החוק, שהגיש יו"ר הסיעה, ח"כ רשף חן, נאמר כי "מדי יום אנו מתבשרים על משעי שחיתות הקשורים בליכוד ובעבודה, כאשר שרים וח"כים חשודים בעבירות על כללי האתיקה או על החוק. עלינו להחליף ממשלה זו לאלתר".



ואולם, מזכיר הכנסת, אריה האן, סירב לאשר את נוסח ההצעה בנימוק שהיא "מעליבה", וביקש מח"כ חן לשנות אותה. האן הסתמך על סעיף בתקנון הכנסת הקובע כי ליו"ר הכנסת יש סמכות שלא לאשר נוסח של הצעת אי אמון ולדרוש לשנותה, אם משתמע ממנה עלבון לאדם או חריצת משפט נגד אדם. ח"כ חן פנה ללשכה המשפטית של הכנסת כדי שתבטל את החלטתו של האן. אולם יו"ר הכנסת ריבלין קיבל את המלצתו של האן, וקבע כי יש לשנות את נוסח ההצעה ל"חשדות לגילויי שחיתות בממשל".



המבקר יפרסם דו"חות חקירה על 7 פרשיות שחיתות



משרד מבקר המדינה חוקר כעת שבע פרשיות שחיתות - כך אמר המבקר, מיכה לינדנשטראוס, בדיון בוועדת הכספים של הכנסת. היחידה למאבק בשחיתויות במשרד המבקר, בראשות ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, צפויה לסכם את החקירות בשבועות הקרובים. ממצאי החקירות יפורסמו בדו"חות ביקורת מיוחדים. המבקר אמר כי אין שום מניעה לפרסם את שמות המעורבים בשחיתות, ואולם אם יוצגו לו שיקולים נגד הפרסום, הדבר יישקל. בתוך כך נודע ל"הארץ", כי ח"כ רוחמה אברהם קידמה מתן הקלות לאגרקסקו בוועדת הפנים, ארבעה חודשים לאחר ששבה מהביקור בבלגיה ובארה"ב שמומן על ידי החברה.



"אין דבר יותר חשוב מאשר המאבק בשחיתות הציבורית", אמר לינדנשטראוס בדיון, "השחיתות הציבורית היא מסוכנת ביותר כי הציבור מאבד את אמונו בממשל המרכזי בנציגיו ובנבחרי הציבור, והתוצאה היא הרת אסון לחברה הדמוקרטית. המאבק נגד השחיתות מחייב פעילות ביד קשה. רק היא יכולה לעקור את התופעה העצובה הזו מהשורש. אם לא נעקור את התופעה מהשורש יש סכנה לדמוקרטיה הישראלית ולאמון הציבור בשלטון כולו: המרכזי, והלוקאלי".



המבקר הדגיש כי הטיפול בשחיתות הציבורית הוא משימה ראשונה במעלה. "לצורך כך הקמנו במשרד אגף מיוחד שכל עיקרו מלחמה בשחיתות הציבורית", סיפר לינדנשטראוס, "באגף מועסקים למעלה מעשרה אנשים, עורכי דין, כלכלנים, אנשי מקצוע ורואי חשבון. האגף הזה עוסק כיום בשבע חקירות של פרשות שחיתות מרכזיות בעקבות תלונות משמעותיות שנבדקו בדיקה ראשונית והעלו את הצורך בהעמקתם".



בהתייחסו לפרשת נסיעתם של הח"כים אלי אפללו ורוחמה אברהם לבלגיה ולארה"ב במימון אגרקסקו, אמר המבקר כי לאחר בירור יסודי התברר שכיסוי הוצאות נסיעתם של הח"כים היה על ידי חברת אגרקסקו. "פנינו ליו"ר הכנסת ואנו ממתינים לתשובה של הכנסת לגבי תוצאות הבדיקה", אמר לינדנשטראוס.



אברהם: לא יכול להיות חוק בלי התייחסות לחברה מכובדת כאגרסקו



אברהם וח"כ אלי אפללו (ליכוד) טסו לביקור בחו"ל במימון החברה באוגוסט 2004. ארבעה חודשים לאחר שח"כ רוחמה אברהם שבה מהביקור בבלגיה ובארה"ב שמומן על ידי החברה ליצוא חקלאי "אגרקסקו", היא פעלה למתן הקלות לחברה בוועדת הפנים. אברהם ביקשה לאפשר ל"אגרקסקו" לבצע בדיקות ביטחוניות במסוף מטענים שפתחה בלוד.



עד ינואר 2005 הפעילה "אגרקסקו" מסוף מטענים בנתב"ג. במסוף התבצעו בדיקות ביטחוניות. ב-1 בינואר 2005 החלה חברת "אשדוד בונדד" להפעיל את המסוף, לאחר שזכתה במכרז. בעקבות הפסדה במכרז, הקימה "אגרקסקו" מסוף מטענים באזור התעשייה בלוד. ב-18 בינואר 2005 דנה ועדת הפנים, שאברהם היתה חברה בה, בהצעת חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים. בין השאר, קבע החוק אילו חברות יכולות לבצע בדיקות ביטחוניות למטעני יצוא, ובאילו מתקנים ניתן לבצען.



החוק לא כלל את "אגרקסקו" ברשימת החברות. עם זאת, יו"ר הוועדה דאז, ח"כ יורי שטרן (האיחוד הלאומי), הודיע בדיון כי החליט לדון מחדש במעמד החברה, בעקבות בקשת חברי כנסת, בהם אברהם. בתום הדיון הוחלט לאשר את החוק. עם זאת נקבע כי הוא לא יחול על "אגרקסקו" במשך 90 יום.



להלן קטע מהדיון: אברהם ביקשה להעניק ל"אגרקסקו" אישור לביצוע בדיקות ביטחוניות: "לא יכול להיות שמונח לפנינו כאן חוק בלי שום התייחסות לחברה נכבדת כ'אגרקסקו'... אנו חייבים לתת לה התייחסות בחוק ולהכניס אותה ולהשאיר אותה כחלק מכל המערך הביטחוני". יו"ר הוועדה, שטרן: "זה שהחברה מכובדת עדיין לא אומר שהיא צריכה זאת". אברהם: "מאז שהחברה הזאת קיימת היא היתה חלק מהמערך הביטחוני. למה שהיא לא תהיה חלק מכך היום?" שטרן: "ההנמקה בעד הוצאת 'אגרקסקו' מהרשימה... בנויה על בסיס טריטוריאלי, כלומר על כך שהמטענים עוברים את שדה התעופה". אברהם: "הם עברו למקום חדש ומערך האבטחה לא השתנה. זה שהם עברו מקום, לעוד כמה מאות מטרים, לא אומר שהם שינו את כל מערך האבטחה שלהם".



ח"כ אברהם מסרה אמש בתגובה: "כל חברה בבעלות ממשלתית, עלינו לפעול למענה מתוך האינטרס הממשלתי, בטח ובטח בחברה שתפקידה העיקרי הוא לסייע למגזר החקלאים ובמה