וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רשות ניירות ערך: בנק לאומי מזלזל באינטליגנציה של כולנו

TheMarker

3.11.2005 / 10:19

"העלמת מידע מהציבור פירושה דרדור של אמון הציבור בשוק, שמשמעו שוק מנוון שמחזוריו נמוכים והתועלת שלו למשקיעים מתגמדת"; תגובת רשות ני"ע לדברי ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח



תגובת רשות ני"ע לדברי ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח



"'אצלנו בבנק אפשר לפתור את הבעיה בחדר סגור' - כך אמרה השבוע (2.11.2005 TheMarker) רקפת רוסק-עמינח, מנהלת החטיבה העסקית בבנק לאומי. למי שהחמיץ את הדברים, הנה תקציר: רוסק-עמינח תקפה חברות המנפיקות איגרות חוב בשוק ההון. ה"בעיה" שאליה התייחסה היא הסיכון שהחברה המנפיקה לא תוכל לפרוע את איגרות החוב. "אם במשך חיי ההלוואה נוצרת בעיה, בשוק ההון צריך לדווח לרגולטורים, צריך לדווח לנאמן, התקשורת חוגגת ומחיר האיגרות צונח".



"וכאן אנו שבים לרישא: בבנק, אליבא דרוסק-עמינח, אפשר לסגור את תנאי ההלוואה בחדר סגור, בלא שעין הציבור תשזוף את תנאי ההלוואה. במלים אחרות, נציגה בכירה של בנק גדול בישראל קובעת שהשקיפות מזיקה לציבור. מסקנה: הציבור לא צריך לדעת כלום ועליו להסתפק, במחילה, בהנחה שראשי החברות ובנקאיהם יודעים מה הם עושים ושבסוף החלטתם תשתלם לו.

התפישה הזו היא זלזול באינטליגנציה של כולנו. היא מחזירה אותנו אל תקופת ימי הביניים של שוק ההון הישראלי, תקופה שבה היה נהוג יחס פטרוני ומזלזל כלפי ציבור המחזיקים בניירות ערך. כלומר, היא סבורה שהאינטרס העסקי מעדיף שהאור יפנה את מקומו לאפלה.



"לא יקום ולא יהיה. אנו פוסלים גישה זו מכל וכל.



"שוק ההון הישראלי עשה בשנים האחרונות זינוק גדול קדימה כדי לצאת מהאפילה הזו ולהפוך לשוק כספים מתוקן, כמקובל במדינות המערב. התלות הביאה בדיוק להתרחבות התופעה שאותה מצדיקה רוסק-עמינח: סגירת עסקות שהציבור אינו יודע עליהן דבר בחדרים סגורים. בשנים האחרונות הסרנו מחסומים ביורוקרטיים עצומים שחסמו את יכולתן של החברות לגייס הון שלא באמצעות הבנקים. האפיק החלופי הבולט ביותר בהקשר זה הוא שוק איגרות החוב. כיום ניתן לגייס הון באמצעות איגרות חוב בצורה פשוטה יחסית, בזמן קצר ותוך שיתוף של הציבור בכל המידע הרלוונטי להנפקה.



"זו הדרך הנכונה, שכן העלמת מידע מהציבור פירושה דרדור של אמון הציבור בשוק, וצניחה באמון הזה משמעה - שוב - שוק מדולדל, מנוון, שמחזורי המסחר שבו נמוכים והתועלת השולית שלו לציבור המשקיעים מתגמדת. את כל התופעות האלה כבר עברנו; אין לנו שום עניין לשוב ולהתנסות בהן.



"לכל אלה יש גם גיבוי עובדתי. בתשעת החודשים הראשונים של 2005 גויסו 47.7 מיליארד שקל באמצעות איגרות חוב (לא כולל אג"ח ממשלתיות). שוק איגרות החוב שווה כיום 365 מיליארד שקל. מדובר בסכומי ענק שהם גידול דרמטי ביחס להיקפים שגויסו בעבר; וכל זאת כאשר האפיק הבנקאי עומד, כבעבר, לרשות החברות. המספרים הללו מדברים בעד עצמם.



"וזו גם הסיבה שנמשיך לפעול בכיוון זה בעתיד".


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully