מנכ"ל תנובה אריק רייכמן בקרב על התדמית; ייפגש עם צירי ועידת תנובה החוששים משינוי מבני בחברה

בשבועות הקרובים ייסע מנכ"ל תנובה אריק רייכמן ברחבי הארץ וייפגש עם הצירים היושבים בוועידת תנובה. הפגישות תואמו על רקע עצומה שנשלחה לכל הצירים מטעם ארגון מגדלי הבקר, הקוראים לבעלי המניות "לעצור את הסכנה" - ועידת תנובה הקרבה. "הסכנה" היא השינוי המבני בתנובה. תאריך לוועידה עדיין אין, אבל ההערכה היא כי תתקיים בחודש דצמבר.



"בעוד שנתיים-שלוש תהיה תנובה חברה ציבורית בבעלות ובשליטה של מפעל חלב עולמי נסטלה או קרפט או חברה בינלאומית אחרת. מה יקרה לתנובה? מה יקרה לבעלים? מה יהיה על יצרני החלב בארץ? על שאלות אלו לא נתנו בתנובה את הדעת", כותבים מגדלי הבקר בעצומה.



מפיצי העצומה קוראים להשאיר את תנובה אגודה שמטרתה המרכזית לעבד ולשווק את התוצרת החקלאית של ההתיישבות, ואריק רייכמן מוצא עצמו נדרש להסביר שוב ושוב מדוע טועים המגדלים.

הקרב עם מתנגדי ההפרטה זלג כבר מזמן לתקשורת, ואריק רייכמן ותנובה מתמודדים עם אינפורמציה לא מחמיאה שיוצאת מכותלי החברה אל העיתונות. מנתוני יפעת מחקרי מדיה עולה, כי אחוז כותרות העיתונים החיוביות על תנובה ירד בחציון הראשון של 2005 ל-40% מסך הכותרות, לעומת 50% ב-2004 אחוז הכותרות השליליות, לעומת זאת עלה מ-19% ב-2004 ל-22% ב-2005. לעומת תנובה, שטראוס-עלית משתבחת בעלייה באחוז הכותרות החיוביות מ-52% ב-2004 ל-61% ב-2005, וירידה בשליליות מ-16% ל-11%.



חלק ניכר מהכותרות השליליות על תנובה נוגעות לנתונים הפנימיים של החברה ולהשקעות החורגות והחריגות של החברה במחלבת אלון תבור ובמפעל הבשר. גם נתוניה הכספיים של תנובה, הנחשפים טיפין טיפין, אינם מחמיאים להנהלתה, לפחות לא בהשוואה למתחרים.

מבחינתם של חלק מהיצרנים ההבדל בין שולי הרווח בשטראוס ותנובה הוא מהות הסיפור. רוב פעילותה של תשלובת החלב של תנובה היא בתחומי החלב הניגר. תנובה מייצרת מוצרים בסיסיים כמו חלב, גיל ואשל. מוצרים מפוקחים שההכנסות מהם דלות. מבחינתם של היצרנים מדובר ברכש גדול של חלב ומהפכת המיתוג והרצון לפעול רק בפעילויות רווחיות לא ממש תואמות את משנתם.



חלק ניכר מבעלי המניות של תנובה אינם טורדים עצמם באחוזי הרווחיות של החברה. מה שעומד בראש מעייניהם זאת המחשבה על הכנסה נוספת מכספי המניות או שמירה על שוק החלב. עם זאת, הקולות על הקושי להכניס משקיע לחברה עם שולי רווח נמוכים, מגיעים גם אל הקיבוצים והמושבים.



אחד מגורמי המחלוקת בין הנהלת תנובה לארגון מגדלי הבקר הוא סביב הנתונים הכספיים של תנובה. ארגון מגדלי הבקר טוען, כי יש ליצור שקיפות בנתונים לכל בעלי המניות, ואילו הנהלת תנובה דורשת לשמור אותם חסויים. חיסיון הנתונים מאפשר להנהלת תנובה לפרסם רק את הנתונים שאותם היא מעוניינת לחלוק עם הציבור ועם בעלי המניות שלה.

הקרב על הפרטת תנובה הוא בראש ובראשונה קרב אידיאולוגי בין הכוחות בהתיישבות שרוצים לשמר את תנובה כחברה מעבדת את התוצרת החקלאית לכוחות שהבינו, כי הפרנסה לא תבוא מחקלאות ועדיף ליהנות מהרוויחה של חברת המזון הגדולה בישראל או לפחות ממכירת מניותיה. בלא מעט קיבוצים מבוססת תוכנית הפנסיה העתידית של החברים על ההכנסות ממכירת המניות ששוויים עדיין לא ידוע.

למרות קולותיהם הרמים של מתנגדי ההפרטה, נראה שבין החברים בתנובה יש משקל רב יותר למצדדים בהפיכת החברה לחברה נסחרת. רבים מבעלי המניות בתנובה מחכים ליום שבו יוכלו לפדות את מניות החברה. בין המצדדים בהנפקת החברה והפיכת מניותיה לנסחרות יש הטוענים, כי רק בדרך זו תפסיק תנובה להיות חברה שההחלטות בה מתקבלות רק על ידי רייכמן, מבלי לקבל את אישור בעליה.

מקורבים לתנובה טוענים, כי מעמדו של אריק רייכמן כמנכ"ל יציב. מצדדיו מזכירים שאלמלא ההשקעה הרהבתנית במפעל הבשר אדום-אדום, ייתכן שרייכמן היה זוכה לקרדיט נרחב יותר. אבל גם בין בעלי תנובה ישנם אנשים היודעים דבר או שניים בניהול וכלכלה, וההתנהלות של תנובה נתפסת כיום אצל יותר ויותר מהם כבזבזנית. רייכמן זוכה אמנם להערכה כמי שהוציא את תנובה מביצת הסיליקון אבל גם נתפס כמי שמתנהל בה כאילו הוא בעל הבית היחיד.



חוזה העסקה של רייכמן הוערך לא מכבר ב-5 שנים נוספות. אבל בתנועה הקיבוצית מתחילים להישמע קולות הטוענים לכתר. בישובי גרנות, למשל, האנשים המגדירים עצמם כמקורבים של איציק בדר, יו"ר מועצת המנהלים של אלון ומנכ"ל התאגיד הקיבוצי גרנות, כבר סימנו אותו כמנכ"ל הבא. בדר בעצמו עדיין לא התחיל בשום קמפיין.