חדשות רעות לאיש העסקים ובעל השליטה בחברת פז ובבנק הבינלאומי, צדיק בינו. השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי, קבעה ביום חמישי שעבר כי גם בעלי המניות של חברת קניאל שהסכימו להצעת הרכש שהגיש בעל השליטה בחברה, צדיק בינו - ולא רק אלה שהתנגדו לה - יכולים לקחת חלק בהליכים לאישור תביעה ייצוגית המתנהלים נגדו ונגד שותפיו. ההליכים מתנהלים בטענה כי ההצעה הוגשה במחיר נמוך משמעותית ביחס לשווי ההוגן של המניות.
תחילת הפרשה בנובמבר 2002 כשבינו ושותפיו, בהם מנכ"ל שופרסל אברהם ביגר המחזיק 10% ממניות קניאל, הגישו לבעלי מניות המיעוט בחברת קניאל הצעה לרכישת מניותיהם. קניאל עוסקת בייצור ושיווק אריזות פח לתעשיית המזון ובייצור ושיווק אריזות מתכת ופלסטיק לתעשיית המשקאות הקלים והבירה.
לאחר השלמת הצעת הרכש הגיש דרור שקולניק, בעל מניות בחברה, בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לאישור תביעה ייצוגית בסך 32 מיליון שקל בשם כל בעלי המניות כנגד בינו ושותפיו. שקולניק טען כי הצעת הרכש הוגשה במחיר נמוך משמעותית - יותר מ-50% - לעומת השווי ההוגן של המניות הנרכשות.
יצוין כי הצעת רכש מלאה היא מנגנון שמטרתו לאפשר לבעל שליטה בחברה ציבורית להפוך אותה לחברה פרטית ולמחוק אותה מן המסחר בבורסה לניירות ערך; זאת בדרך של רכישת מניותיהם של בעלי מניות המיעוט בחברה.
הדיון בבית המשפט התמקד בהיקף הקבוצה שיכולה לקחת חלק בתביעה הייצוגית ובפרשנותו של סעיף בחוק החברות, המאפשר לבית המשפט "לבקשתו של כל מי שהיה ניצע בהצעת רכש מלאה שהתקבלה" לקבוע כי התמורה בעבור המניות היתה נמוכה משוויין ההוגן וכי יש לשלם את השווי ההוגן.
בינו טען שהפרשנות הנכונה של הסעיף היא כי ניצעים אשר נענו להצעת הרכש וגם ניצעים אשר לא התנגדו לה - אינם זכאים לקחת חלק בתביעה הייצוגית. שקולניק טען מנגד, באמצעות עו"ד מאיר פז, כי כל בעל מניות שהיה ניצע בהצעת הרכש רשאי לקחת חלק בתביעה הייצוגית, בין אם נענה להצעת הרכש, בין אם התנגד לה ובין אם כלל לא הביע את עמדתו לגביה.
בית המשפט מצא כי להסדרים שהציעו שני הצדדים חסרונות ברורים; ההסדר שהוצע על ידי שקולניק, שלפיו כל אחד מהניצעים יכול לפנות לבית המשפט ולבקש סעד הערכה - בין אם הסכים להצעת הרכש ובין אם לאו - מנוגד לעקרונות היסוד של דיני החוזים.
"מצב בו לאחד הצדדים לחוזה (ורק לאחד), יש אפשרות לחזור בו מהסכמתו מיד לאחר שהביע את ההסכמה, ללא כל טעם - מעבר לטעם שהוא סבור שהמחיר לו הוא הסכים אינו משקף את המחיר ההוגן של המניות, הוא מצב זר וחריג לעקרונות הבסיסיים של דיני החוזים. אלה מחייבים כיבוד ואכיפה של התחייבויות חוזיות שצדדים לחוזה קיבלו על עצמם ברצון ובמודעות מלאים", קבע בית המשפט.
עוד קבע בית המשפט כי גם הפרשנות המוצעת על ידי בינו - שלפיה רק המתנגדים להצעה יוכלו לבקש סעד הערכה - מובילה לתוצאה בעייתית. זו עלולה להביא לכך שהצעות רכש לעולם לא יתקבלו, משום שכל בעלי המניות יעדיפו להתנגד להצעה וכך לשמור לעצמם את האופציה לפנות אל בית המשפט בבקשה לסעד הערכה.
בסיכום קבע בית המשפט כי למרות הבעייתיות הקיימת בשתי הפרשנויות, בסופו של דבר בסעיף האמור נכתב "כל מי שהיה ניצע". לביטוי זה, מדגיש בית המשפט, לא ניתן להוסיף את המלים "והתנגד להצעה" בלי שיש כל נקודת אחיזה לשונית לכך בנוסח החוק. לכן נקבע כי יש לקבל את הפרשנות שהוצעה על ידי שקולניק, כך שכל בעלי המניות יוכלו לבקש סעד הערכה, בין אם הסכימו להצעה ובין אם התנגדו לה.
בש"א (4148/03)
ביהמ"ש: בייצוגית נגד בינו יוכלו להשתתף גם בעלי מניות שהסכימו להצעת רכש שלו
עודד ארבל
6.11.2005 / 8:04