פער הריביות בין האשראי והפקדונות עלה בספטמבר ל-3.74%; צפוי להציג עלייה גם באוקטובר

בבנק ישראל פרסמו היום את העלויות והמרווחים במגזר השקלי הלא צמוד לחודש ספטמבר ואת הריבית הממוצעת המשמשת כבסיס לריבית השוק האפור נכון לאוגוסט 2005.



לאחר חודש הפוגה, נרשמה בספטמבר החולף עלייה בריבית הממוצעת על סך האשראי לציבור ל-6.6% מ-6.58% בחודש אוגוסט החולף. הריבית הממוצעת על האשראי לזמן קצוב עלתה בספטמבר ל-5.82% מ-5.78% בחודש שקדם לו והריבית על העו"ש ביתרת חובה ירדה בחודש החולף ל-9.51% מ-9.57% בחודש אוגוסט.



מגמה שונה נצפתה בספטמבר בריבית הממוצעת על פקדונות הציבור. זו ירדה ל-2.86%, לאחר חודשים מספר של עלייה (מ-2.82% בחודש יוני 2005), אם כי יש לציין כי במהלך החודשים החולפים לא חל שינוי מהותי בריבית. הריבית על פקדונות לזמן קצוב ירדה ל-3.16% מ-3.18% באוגוסט והריבית על העו"ש ביתרת זכות ירדה בשיעור חד יותר ל-1.08% מ-1.17% חודש לפני כן.



נתונים מעניינים נוספים העולים מהדיווח של בנק ישראל כוללים עלייה בפער הריביות בין האשראי לפקדונות ל-3.74% מ-3.69% ועלייה במרווח הפיננסי בין תשואות הנכסים לעלות ההתחייבויות ל-3.13% בספטמבר מ-3.08% באוגוסט שקדם לו.



בנק ישראל פירסם במקביל גם את יתרות המגזר הלא צמוד. יתרת האשראי לציבור עלתה בחודש ספטמבר לגובה 182.3 מיליארד שקל מ-180.2 מיליארד בחודש אוגוסט 2005. 142.9 מיליארד שקל מתוך אשראי זה היה ללקוחות עסקיים - גידול של 1.5 מיליארד שקל מול משקל הלקוחות העסקיים בחודש אוגוסט 2005. יתרת פקדונות הציבור עמדה בחודש זה על 265.4 מיליארד שקל - ירידה של קרוב ל-2 מיליארד שקל אל מול חודש אוגוסט.



שתי העלאות הריבית בחודשים ספטמבר-אוקטובר (עבור חודשים אוקטובר-נובמבר) לגובה של 4% טרם באו לידי ביטוי בנתונים אשר פירסם הבנק. הריבית עלתה בפעם הראשונה ב-30 בספטמבר, כך שהיה לה יום אחד בלבד להשפיע על הריבית על העו"ש. הריבית על האשראי אינה מושפעת מיידית משינוי הריבית, שכן לרוב מדובר על אשראי לזמן ארוך, הניתן על פי הריבית ביום שנלקח.



בבנק ישראל מסבירים, כי העלאות הריבית עשויות לבוא לידי ביטוי כבר בחודש הבא ובחודש אוקטובר נראה עלייה בריבית העו"ש. האנליסט אלון גלזר מלידר ושות' מוסיף, כי על אף שזה לא תמיד קורה בפועל, הרי שהעלאת הריביות עתידה להגדיל את המרווחים הפיננסיים. גלזר מסביר כי הרציונל העומד מאחורי הגידול במרווחים טמון בכך שלבנקים קל יותר לקחת מרווח גבוה כאשר הריבית גבוהה מבחינה יחסית. 1% מ-9% נשמע יותר טוב למשל מאשר 1% מ-3%.



בבנק ישראל מתייחסים גם להוראת המפקח על הבנקים על איסור החריגה ממסגרת האשראי החל מה-1 בינואר 2006 ואומרים, כי טרם רואים את ביטויה של זו בנתוני הריביות והאשראי לציבור. כאמור, אופיין החודש בהמשך עליות הריבית ועלייה קלה בלבד ביתרת האשראי לציבור ובבנק מסבירים, כי היו מצפים דווקא לירידה בריבית על העו"ש בעקבות הגדלת האשראי ללקוחות לקראת כניסתה לתוקף של ההוראה וכן ביתרת האשראי לציבור שאמורה לגדול בצורה מהותית.



הסברים אפשריים להעדר השלכות ההוראה כוללים את המתנת הציבור לרגע האחרון בהגדלת מסגרת האשראי, את כניסת הגדלת מסגרת האשראי לתוקף החל ב-1 בינואר ולבסוף את העובדה שהבנקים למעשה יוכלו לאשר חריגות מן האשראי תוך השוואת התנאים ללקוחות דומים עד ל-1 בינואר 2007.