אלשיך תובעת מקסלמן וקסלמן למצות את ההגנה לפני הגשת בקשות נוספות

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, דחתה אתמול את בקשת משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן למנות מפרק נוסף לבנק למסחר וחייבה את המשרד לשלם 50 אלף שקל הוצאות ושכר טרחה למפרק הבנק, כונס הנכסים הרשמי עו"ד שלמה שחר.



קסלמן וקסלמן הוא המשרד ששימש כמבקר הבנק למסחר בזמן שזה קרס עקב מעילה שביצעה פקידת הבנק אתי אלון. לפני כמה חודשים הגישו מפרק הבנק והמנהלים המיוחדים, רו"ח יהודה ברלב ועו"ד אורי ברגמן, תביעה שסכומה 271 מיליון שקל נגד שורת גורמים הקשורים לפרשת הקריסה. בין הנתבעים: אתי אלון, אנשי השוק האפור אליהם לכאורה עברו כספי הבנק, נושאי משרה לשעבר בבנק וכן משרד קסלמן וקסלמן. הטענה כלפי המשרד היא שכחלק מגורמי הבקרה הם התרשלו בתפקידם ולא גילו את המעילה בביקורת שערכו בבנק.



בעקבות זאת הגיש משרד קסלמן בקשה לאלשיך בה נטען כי המפרק מצוי בניגוד עניינים שגרם לכך ששיקול דעתו הוטה לטובת בנק ישראל שהוא על פני הדברים מעוול ברור בכך שלא גילה את המעילה.



בהחלטה לדחות את הבקשה קובעת אלשיך כי למרות שזו משתרעת על עשרות עמודים ומלווה בשני כרכי נספחים, עיון מדוקדק בה מלמד כי קסלמן עומד בפני מכשול שלא ניתן לו מענה והוא העובדה כי המשרד אינו נושה או משתתף בבנק אלא בנתבע ולכן נטול מעמד בהליכים מקדמיים.



גם אם היה המשרד צולח את מכשול המעמד, כותבת אלשיך, בקשתו היתה נדחית. "אין ספק כי כבודן של הראיות המובאות שאסף המבקש במקומן מונח, ובלא לקבוע מסמרות בנידון אעיר כי חלקן אכן מלמדות על פגמים לכאוריים לא מעטים שנפלו בהתנהלות הפיקוח על הבנקים". לדבריה, אין ספק שבנק ישראל יכול היה להתנהל באופן מיטבי יותר ולמזער את הנזק הרב שגרמה המעילה - נזק שבסופו של יום התגלגל בחלקו הגדול על כתפיו.



ואולם, לדברי השופטת, לא בכל מקום בו חב פלוני באחריות מוסרית או ציבורית למחדל, תתורגם זו בוודאות מלאה לאחריות נזיקית, קל וחומר שלא בשיעור של מאה אחוזים מהנזק שנגרם או אף קרוב לכך.



לדברי השופטת, גם אם תלך לפי שיטת קסלמן ותניח כי נגד בנק ישראל עומדות טענות נזיקיות טובות, הרי שהערבות שהעמיד בנק ישראל מיד לאחר קריסת הבנק מהווה לכל הפחות "פידיון" של הטענות הללו בעד סכום כספי נכבד ביותר שניתן במהירות ויעילות יחסית ושיפה את רובם המוחלט של לקוחות הבנק.



אלשיך קבעה עוד כי תביעה ארוכה ויקרה כזו שינהל המפרק נגד בנק ישראל ממילא לא תועיל לבנק למסחר או לנושיו והנהנה היחיד ממהלך כזה יהיה משרד רוה"ח שיחסוך ממנו עלויות משפטיות וזאת על חשבון קופת הבנק למסחר ונושיו ולתועלתו של גוף שאינו נושה אלא נתבע.



בהחלטה נכתב עוד כי המפרק אינו חייב לשרת את נוחותו הדיונית ולמזער את נזקיו של גוף אותו הוא תובע, לפיכך הורתה על דחיית הבקשה. אלשיך ציינה כי חבל שהמשרד בחר לנסות הליך כזה במקום למצות את הגנתו במסגרת התביעה האזרחית. בנסיבות המקרה, קבעה, מן הראוי לקבוע הוצאות ושכר טרחה בסכום שישקף את הסיכון שלוקח על עצמו צד בנקיטת הליך כזה.



משרד קסלמן וקסלמן מיוצג באמצעות עו"ד יעקב וינרוט; המנהלים המיוחדים מיוצגים ע"י עו"ד עמית פינס.