צחי סולטן: "מישהו חושב שלגליה מאור אכפת אם מאיר דלל עושה רווח כזה או אחר בהנפקות שלו?"

"צריכה להיות פרופורציה בין נתח השוק של הגוף המוסדי לבין ההיקף שמותר לו להזמין בהנפקה. למה ליצור נזק לגוף כמו כלל ביטוח שבעקבות השינויים של ועדת בכר יגדל מעבר ל-50 מיליארד שקל?. החבר'ה פה בכלל ביטוח נלחמים עם מגדל והראל על המספר השני אחרי הנקודה במלחמה על התשואות. על זה בוחנים אותם ואין סיכוי שמישהו יעשה משהו רק בשביל העמלה של כלל חיתום" - כך אומר צחי סולטן, מנכ"ל כלל פיננסים חיתום, בראיון ל-TheMarker.



משה טרי עדיין לא פעל נגד התופעה של הזמנות חריגות של מוסדיים בהנפקות שהבית מוביל, אך במסגרת חוק החיתום החדש היקף ההזמנות של מוסדיים מבית החתם עשוי להיות מוגבל ל-5% עד 10%. סולטן אומר, כי החתמים דנים בסוגיה זו בינם לבין עצמם ועבור הגדולים מביניהם מדובר בבעיה לא קטנה. "יש ועדות השקעה עצמאיות בגופים גדולים כמו כלל והבנקים הגדולים. זה לא כמו בגופים קטנים יותר, שקשה למצוא בהם הפרדה בין הקרנות והתיקים לבין החיתום. מישהו באמת חושב שלגליה מאור, (מנכ"לית בנק לאומי ע.ש.), באמת אכפת אם מאיר דלל עושה רווח כזה או אחר בהנפקות של לאומי ושות'?! זה בכלל לא ברזולוציה שלה".



סולטן מסרב לומר מה היקף הרווחים שייצר לחברה האם. מתחילת השנה, כלל השתתפה בהנפקות בהיקף של כ-15 מיליארד שקל, מהן בשוק הראשוני כגון נטוויז'ן ובגיר. חברות החיתום העבירו לאחרונה את נתונים על היקפי הפעילות שלהן לממונה על ההגבלים העסקיים, שצפוי לפרסם אותם בקרוב ולפלח את נתח השוק של כל אחד. בשורה התחתונה, סולטן אומר כי "בהנפקות פרטיות אנחנו כבר מספר 1. דן אנד ברדסטריט דירג אותנו לפני שנה במקום השלישי ובקטגוריות מסוימות אני מעריך כי אנחנו ממוקמים בין המקום הראשון לשני. מעניין יהיה לראות האם מכירת הקרנות והקופות על ידי הבנקים תשפיע על חברות החיתום שלהם אם בכלל. אחרינו בדירוג באה איפקס, שלדעתי כבר עברה את לידר. מעבר לזה, הובלנו גם הנפקות ייחודיות, כמו YES, שהציעה אג"ח בתשואה גבוהה, או האיגו"ח של עיריית רמלה".



שאלה: אבל היה גם את רמדור - אתם תקועים שם עם אחזקה של 13%.



סולטן: "היתה הנפקת זכויות עם מימוש נמוך יחסית של בעלי המניות הרגילים והחתמים נאלצו לקנות. מאז התחיל מאבק שליטה שקט, אבי בגס, הבעלים של קו מנחה הגיע לאחזקה של 13% בחברה באמצעות ירח עיצובים שבבעלותו ובבעלות אשתו. מבחינתו זו לא השקעה פיננסית. זאת חברה טובה מאוד שהרוויחה כ-2 מיליון שקל ב-2004."



שאלה: ידעת שבסבירות גבוהה בעלי העניין לא ינצלו את הזכויות?



"לא הייתי בטוח. במקרה הגרוע קניתי את החברה במכפיל רווח נקי של 7-6 אחרי ההנפקה. לאחרונה עזב אחד משני המנהלים המשותפים, כי בחברה כזו קטנה אין מקום לשני מנכ"לים".



שאלה: מדובר על סחורה שקשה יהיה להיפטר ממנה, כמו חלק מהסחורה שיובלים וה.ע.ל קנו בהנפקות של איפקס, שם לא בוצעו עסקות בכלל.



"לכל דבר יש מחיר. עשיית שוק תהיה דבר רצוי בהקשר הזה. חברה שאמורה להיכנס ל-100 השווי שלה אוטומטית עולה בגלל שהסחירות עולה. תעודות הסל גם יצרו שוק גדול בקטע הזה".



שאלה: מה קרה לשווי של דלק נדל"ן בהנפקה, שם הייתם החתם השני? נסגר על 320 מיליון דולר לפני הכסף בעוד שיצחק תשובה רצה מעל 500 מיליון דולר.



סולטן: "החברות עושות שופינג בין החתמים והם נותנים הערכה. יש חתמים שלא באמת מתכוונים למספרים שהציעו. אני לא אחראי על המספרים שהעיתונאים כתבו לפני ההנפקה, וזה לא נכון שהחברה רוצה תמיד את המחיר הכי גבוה. צריך לתת לשותף שלך להרוויח וצריך למצוא את שביל הזהב כדי שגם המשקיעים ירוויחו, באג"ח למשל, בין 4% ל-5%. במניות יותר."



החיכוך של חברות החיתום הוא לא רק עם החברות, אלא כמובן בינן לבין עצמם. סולטן אומר בהקשר זה, כי "חיתום שונה מהתחרות בענף הטקסטיל, שם מתחרים על הלקוח עד הסוף. אנחנו מתחרים בינינו בכל העוצמה, לפעמים מוציאים את העיניים אחד לשני, ובסוף עובדים ביחד בהנפקה".



סולטן אומר, כי כל השחקנים הגדולים בשוק החיתום נמצאים בו מתחילת שנות התשעים, אז החל גם הוא את דרכו בשוק ההון, כך שלא הרבה השתנה במובן הזה. שלוש שנים לאחר שהקים את כלל חיתום הוא אומר, כי "החברה קמה בתזמון טוב. החברות החלו ללכת פחות לאשראי הבנקאי ולגייס יותר בשוק. ב-2000 שונו תנאי ההנפקה למוסדיים, עד אז היתה הגבלה של 35 מוסדיים בהנפקה והיום המספר אינסופי".



מנכ"ל כלל חיתום מוסיף ואומר: "הדו"חות השנתיים במתכונת ברנע גם הקלו על החברות בהכנת התשקיפים. בקרוב תיכנס לתוקף האפשרות של הנפקה לפי תשקיף מדף - חברה תוכל להכין תשקיף ב'סטנד ביי' ולצאת איתו לדרך אם וכאשר תוך מספר שעות. היום, בייחוד באקוויטי, לוקח חודשיים שלושה לפעמים מרגע ההחלטה לגייס עד הביצוע ולפעמים השוק בורח. הגיוסים הגדולים בקרנות הנאמנות, בייחוד האג"חיות, גם עושות את שלהן בחדירה לשוק והוספת ביקושים גדולים".



בקרוב סולטן מתכנן להוציא לדרך שלוש חממות ביוטכנולוגיה, דוגמת "מעיין", שיציעו למשקיעים פורטפוליו של חברות מסוג זה: "נביא קובץ חברות שיאפשר פיזור סיכון - המשקיע יקבל תיק של חברות עם ניהול אריכותי. הסיכוי שהמוצר בביוטק יגיע למימוש הוא אפסי, מתוך עשר חברות אחת או שתיים תצליח ותכפר על כל השאר.