זליכה: המגזר הציבורי והפרטי משתתפים בפרויקטי תשתית בהיקף של 30 מיליארד שקל

"בישראל נמצאים כיום, בשלבי ביצוע שונים, פרויקטי תשתית המשותפים למגזרים הציבורי והפרטי בסכום שיא של 30-25 מיליארד שקל" - כך אמר אתמול ל-TheMarker החשב הכללי במשרד האוצר, ירון זליכה. לדבריו, "ישראל נהפכה למעצמה עולמית בתחום שיתוף הפעולה בין המגזר הציבורי לפרטי בתשתיות. כתוצאה מכך נוצר בישראל ענף חדש, כשחברות ישראליות, עם ובלי שותפות זרות, מנצלות ידע שנצבר בתחום התשתיות - למשל ברכבת הקלה, במתקני ההתפלה, בהקמת מנהרות ובתי סוהר ובסלילת כבישים - לצורך ביצוע עבודות בחו"ל".



לדברי זליכה, באגף החשב הכללי באוצר בוצעה בשנתיים האחרונות מהפכה של ממש בתחום התשתיות, שהתאפשרה בזכות שורה של שיפורים במכרזים. השיפור הראשון היה המעבר למכרזי אמת, שבעקבותיו לא מוגשים עוד מכרזים פיקטיוויים, במחירים נמוכים במיוחד, שלאחריהם דורשים המגישים תוספות כספיות נכבדות. לדברי זליכה, הגדלת הוודאות במכרזים הביאה להצטרפותם של גופים רציניים.



מהלך נוסף היה שינוי המכרזים המסורבלים והלא אחידים והפיכתם למכרזים ידידותיים ואחידים. בעקבות השינוי, אומר זליכה, מכרזים על כביש נהפכו לדומים מאוד, וכתוצאה מכך מי שניגש למכרז אחד, יכול תוך שינויים קלים לגשת גם למכרזים נוספים, בלי הוצאה כספית נוספת.



בנוסף, קצב פרסום הפרויקטים בתחום התשתיות ומספרם גבוה כיום יותר מאשר בעבר. לפני הגשת ההצעות הכספיות בכל מכרז מכנסים זליכה ועמי לנדאו, סגן בכיר לראשות האגף, את כל המתמודדים והבנקים המעורבים, כדי לשמוע את הערותיהם. על פי נוהל המכרזים שהונהג בשנה האחרונה, מאז פרסום המכרז ועד לסגירתו עוברים לא יותר משלושה חודשים, ובתוך שנה נקבע הזוכה במכרז.



לדברי זליכה, באנגליה, הזמן הנדרש לבחירת הזוכה במכרז הוא כשנה-שנה וחצי. בשל השיפורים שהתחוללו בישראל, בכל מכרז משתתפות כיום לפחות 4-3 חברות, בהן חברות זרות. זליכה גאה במיוחד בפרויקט החדש להקמת מסלול כניסה מהיר לתל אביב בכביש מספר 1, שיהיה מהיחידים בעולם שיתנהל לפי ביקוש ולא לפי היצע. לדברי זליכה, בתוך כחודשיים-שלושה ייבחר הזוכה במכרז לבניית הנתיב המהיר.



רפורמה נוספת שזליכה גאה בה היא בתחום היצוא. המדובר בשדרוג כל עניין הביטוח ליצואנים על ידי בסס"ח (ביטוח סיכוני סחר חוץ), פתיחתן של שורה של מדינות, בעיקר באפריקה, ליצוא הישראלי, לאחר פתרון בעיית הערבות עם בנק ישראל, ועידוד כניסתם של בנקים נוספים (בנוסף להפועלים ולאומי) לתחום האשראי ליצוא לארצות מתעוררות ומתפתחות. בכל המהלכים הללו, אומר זליכה, היה לאגף החשב הכללי תפקיד מרכזי.