קליין: תחזית הצמיחה של בנק ישראל ל-2006 - אופטימית מדי; סטפק: בוחנים אפשרויות רכישה אך במחירים נמוכים יותר

תחזית בנק ישראל לצמיחה של 5%-4% בשנת 2006 מצויה בקצה האופטימלי, כך אומר היום נגיד בנק ישראל לשעבר, דוד קליין, המשמש כיום כיו"ר מיטב. קליין מסביר, כי גוברים סימני השאלה הרבים לגבי עתיד המבנה הפוליטי ויכולתו להמשיך ולתמוך ברפורמות המבניות ובמשמעת הפיסקאלית שהונהגו בשנים האחרונות ויש לקחת בחשבון תחזית פסימית יותר.



בראייתו של קליין, התחזיות עבור השנה הבאה אינן מלוות באותה מידה של ביטחון כפי שהיו עד כה ויש גידול באי הוודאות, דבר שמצריך ניהול זהיר יותר של תיק ההשקעות. לדבריו, יש לקחת בחשבון את מכלול ההסתברויות ובכלל זה את האפשרות שהמדיניות התקציבית בצירוף הרפורמות המבניות עשויות להשתנות, גם אם לא באופן בוטה, לאחר הבחירות, כך שהצמיחה תהיה למעשה איטית יותר.



לתשתית הפולטית שעתידה להשתנות עשויה להיות השלכה, לדברי יו"ר מיטב, לא רק על השנה הבאה אלא גם על זו שאחריה, שכן עשוי למשל לחול עיכוב בקביעת תקציב 2007. קליין מפנה את תשומת הלב למחויבות הממשלה למדיניות ארוכת טווח, כמו שמירה על משמעת פיסקאלית עד שנת 2010 - עוגן שגם הוא עשוי לעבור שינויים.



מנכ"ל מיטב, צבי סטפק מתייחס גם הוא להיבט הפוליטי ומסכים כי האחרון נותר סימן השאלה העיקרי. עם זאת, סטפק מציין, כי עצם הקדמת הבחירות - "מה שכמעט ידוע וברור" - היא חיובית לשוק ההון, שכן היא מקצרת את תקופת אי הוודאות. לדעתו, אם הממשלה שתיבחר תהיה יציבה יותר - הרי ששוק ההון ימשיך קדימה. בכל מקרה, הוא אומר, מרחב התמרון של האוצר מוגבל, שכן לכוחות השוק יש יותר כוח מאשר למדיניות זו או אחרת, והם אינם חוסכים בעונשים על מדיניות שאינה נראית להם סבירה או הגיונית.



סימני שאלה אלו מביאים את מיטב לשנות את מדיניות ההשקעות שלהם ובכלל זה לקצר את המח"מים של איגרות החוב, ולעבור לשחרים הקצרים ולמק"מים לחתוך את משק המניות בנכסים השונים בשיעור ממוצע לא מבוטל כלל של כ-20%-15%. בנוסף, בבית ההשקעות רואים בזהב אפיק מעניין להשקעה, שכן על אף שאינם חוזים כי יחזור לתפקידו ההיסטורי, הם סבורים כי הוא מספק הגנה מפני תנודות וסיכונים. בבית ההשקעות מפנים את תשומת הלב לכך שבמהלך 12 החודשים האחרונים עלה מחירה של אונקיית זהב בבורסת הסחורות בניו יורק ל-470 דולר מ-350 דולר בתחילת התקופה.



זאת ועוד, בהעדר שינויים דרמטיים חוזים במיטב, כי הריבית השקלית לטווח הקצר תעלה בסוף 2006 ל-5%, מ-4% היום, לאחר שתי העלאות רצופות בעקבות הריבית בחו"ל, ובמיוחד נוכח הזיקה למדיניות המוניטרית בארה"ב כפי ששידר נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר.



תוצאות רפורמת בכר, כפי שהן נראות היום מעוררות גם הן את מחשבתו של הנגיד לשעבר, דוד קליין. הוא אומר, כי נוצר מצב שבו חברות הביטוח גדלות בחשיבותן ומתמודדות על הנכסים ולעומתן הגופים הפרטיים לכאורה נמצאים מחוץ למשחק הרכישות. לדעתו של קליין, חברות הביטוח מפתחות סוג של התנהגות כפי שראינו עד כה בבנקים שסילקו מתחרים מהשוק. מצב שכזה מחייב לדעתו הגברה של רגולציות ואכיפה.



על רפורמת בכר אומר סטפק, כי התהליך בו חברות הביטוח רוכשות את רוב הנכסים הוא תהליך מצוין עבור בתי ההשקעות הפרטיים, שכן, הוא מסביר, קל יותר להתחרות בחברות הביטוח מאשר בבנקים והם יוכלו לנגוס בנתח השוק של הראשונות. לדברי סטפק, העובדה שחברות הביטוח לא הצליחו לצמוח אורגנית בקרנות הנאמנות אומרת דרשני. ועכשיו, לאחר שרכשו חברות לניהול קרנות, יהיה להם אף קשה יותר להשיג תשואות משהיה להם בגודל הנוכחי, טרם הרכישות. וזאת, בנוסף להתמודדות עם הפיקוח הגובר עליהן.



מנכ"ל מיטב סבור, כי להיטותם של הקונים את חברות ניהול הקרנות גבוהה ומביאה למחירים גבוהים מדי לטעמו עבור נכסים אלו. גם מיטב, הוא מציין, בוחנת הזדמנות לרכישה של חברה לניהול קרנות אך לא בתגי מחיר גבוהים כפי שראינו בימים האחרונים - תגים המייצגים שאיפות אופטימיות מדי למשנתו של סטפק.



להתייחסותו המיוחדת של המנכ"ל, זוכה עסקת פ.ק.ן. סטפק סבור שלרוכשי פ.ק.ן (סולומון ייעוץ) יהיה קשה מאוד להגדיל את נתח השוק, והם מהווים יעד למתקפה בין היתר משום גודלה וניסיונות בתי ההשקעות הפרטיים לנגוס בחלקם. הוא מתייחס גם לרכישות בתי ההשקעות הפרטיים - אקסלנס נשואה ואפיקים - ואומר כי תהליך זה של קונסולידציה יותיר את בתי ההשקעות הפרטיים במצב טוב יותר, אטרקטיווים יותר בעיני גופים זרים וממוצבים גבוה יותר.



לא רק בתי ההשקעות הפרטיים מרוויחים, לדעת סטפק, מהרפורמה אלא גם הבנקים הגדולים, שהם למעשה המרוויחים הגדולים בשל עמלות ההפצה הגבוהות, משום שניצלו מזליגת כספים החוצה מהתעשייה וכמובן בשל המחירים הגבוהים שקיבלו עבור הנכסים. מחירים אשר במיטב אומרים, כי גופים פיננסים זרים גדולים סבורים שהם גבוהים באופן שערורייתי וכי לא היו קונים במחירים שכאלו.



מנכ"ל מיטב והנגיד לשעבר מפנים את תשומת הלב לסימני שאלה נוספים באשר לצמיחת השוק המקומי ובהם: חידת הנדל"ן האמריקאי - האם אכן מדובר בבועה? חידת הנפט - המחירים עדיין גבוהים על אף הירידה האחרונה - האם יוותרו ברמות אלו? וחידת האג"ח בארה"ב - האם תהיה ירידה חדה עוד יותר בשיפוע עקום התשואות?



לכל גורמים אלו, עתידה, לדברי השניים, להיות השפעה מהותית על שוקי ההון בעולם וכמובן גם על שוק ההון הישראלי, השפעה שמצריכה בחינה מחדש של התחזיות.