הניתוח הצליח, הרופאים בצרות

מאת הדר חורש

ביום רביעי הקרוב ימלאו ארבע שנים לפתיחת שוק התקשורת הבינלאומית בישראל לתחרות. את מצב השוק ניתן לסכם בפרפראזה על משפט ידוע: הניתוח הצליח, המנתח כמעט מת. לאחר כמעט שנתיים של תחרות מרה, נהנים כיום צרכני התקשורת הבינלאומית ממחירים הנמוכים ב-60%-80% ממחירי בזק בהיותה מונופול. ואולם, שתי החברות שהוקמו כדי להתחרות בבזק ניצבות על סף קריסה, ומזהירות כי אם לא יותר להן להתמזג הן ייעלמו מהשוק.

שתי המתחרות, ברק וקווי זהב, הוקמו ב-1996 וזכו במכרז שקיים משרד התקשורת לשני רשיונות לתקשורת בינלאומית. הזמנים היו כמובן שונים מאוד, וחברות בינלאומיות רבות עמדו בתור כדי להיכנס לשוק התקשורת הישראלי המופרט. שוק ההון היה בתנופה ונראה היה שאין בעיה לגייס כל סכום שיידרש. שוק התקשורת הבינלאומית הסתכם ערב פתיחת התחרות ב-340 מיליון דולר בלבד, והתחזיות היו כי השוק יוכפל בתוך חמש שנים או אף פחות. מאז השתבשו כמעט כל התחזיות, ושורת טעויות ניהוליות הביאה את הפעילים בשוק לעברי פי פחת.

התקלה הראשונה התגלתה כמעט מיד עם ההכרזה על פתיחת השוק. למרות מסעי פרסום רעשניים ונסיונות להוזלות דרסטיות של מחירי התקשורת הבינלאומית, המשיכה בזק לשלוט בשוק, ומחירי התקשורת ירדו בשיעורים נמוכים בהרבה מהצפוי. לקוחות עסקיים רבים גילו את הפוטנציאל בקיומן של שתי המתחרות של בזק, אך הציבור המשיך לחייג לחו"ל באמצעות בזק.

ב-1999 השתכנע משרד התקשורת כי הסיבה לכך שבזק ממשיכה לשלוט ביותר מ-70% מהשוק היא עצלנות הציבור. ההתחברות לברק או קווי זהב דרשה מהמנוי לשייך את קו התקשורת שלו לאחת מהחברות החדשות. החיבור לבזק היה ברירת המחדל של המנויים. משרד התקשורת החליט להודיע לכל המנויים כי בתחילת 2000 לא ניתן יהיה עוד לחייג לחו"ל באמצעות הקידומת הרגילה, ומי שרוצה להמשיך לחייג לבזק יצטרך לומר זאת באמצעות טופס בקשה חתום.

מבצע השיוך הגדול, שאילץ את שלוש החברות לנהל מיני "מסע בחירות" בין כ-2 מיליון מנויים, הניב תוצאות שנויות במחלוקת. כל אחת מהחברות השקיעה עשרות מיליוני שקלים במבצע פרסום ושיווק, וכן במבצעי הנחות, שהורידו את מחירי השיחות בעשרות אחוזים אל מתחת לסף הכדאיות הכלכלית.

מצדדי המבצע יכולים לומר שהמטרה העיקרית הושגה. נתח השוק של בזק בינלאומי ירד בראשונה אל מתחת ל-50% והגיע ל-35%-45%, תלוי את מי שואלים וכיצד מודדים. ואולם, ההשקעה האדירה של החברות, שממילא הוקמו כמעט ללא הון עצמי, הביאה אותן לסף משבר. ההפסדים הכוללים שרשמו שלוש החברות ב-2000 הסתכמו ב-370 מיליון שקל. המפסידה הגדולה ביותר היתה בזק בינלאומי, שהפסידה 204 מיליון שקל. ברק הפסידה 110 מיליון שקל וקווי זהב 56 מיליון שקל.

למרות המספרים המפחידים, לא נראו מנהלי החברות מודאגים במיוחד. בזק בינלאומי הצביעה על כך שיותר מחצי מהפסדיה נובעים בכלל מפעילותה בתחום האינטרנט. מנכ"ל ברק, אבי פתיר, טען שההפסדים היו צפויים והם מצביעים על ביצועים טובים מכפי שתוכנן. מנכ"ל קווי זהב, רמי בלינקוב, הצביע דווקא על ירידה חדה של 29% לעומת ההפסדים ב-1999, וירידה להפסד מינימלי של 11 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2000. למעשה, התברר כי שלוש החברות מרוויחות כסף מפעילות השיחות הבינלאומיות, אך בשיעורי רווח נמוכים.

רשיונות נוספים בלב קל

מיד עם תום תקופת השיוך העלו החברות את מחירי השיחות. ההפסדים הכבדים נבעו ברובם מהוצאות מימון גדולות ופיתוח הפעילות בתחום האינטרנט, אבל גם התוצאות התפעוליות היו יכולות להיראות טוב יותר אלמלא הוכרחו ברק וקווי זהב לשלם לבזק "דמי נגישות", שהם למעשה פיצוי על הסכמתה לפתיחת השוק לתחרות. דמי הנגישות הסתכמו ב-2000 ביותר מ-150 מיליון שקל, וב-4 השנים האחרונות ביותר מ-650 מיליון שקל. החל ב-2002 יפסיקו שתי החברות לשלם את דמי הנגישות לבזק.

עם זאת, מדובר עדיין ברווחיות נמוכה ונטל חוב שקשה יהיה להיפטר ממנו בשנים הקרובות. ההחלטה האסטרטגית של קווי זהב וברק להיכנס לשוק התקשורת הפנים ארצית שינתה את התמונה.

בסוף 2000 עוד יכלו החברות לתכנן גיוסי הון לצורך ההשקעות החדשות ברשת התקשורת הפנים ארצית. התמוטטות שוקי ההון חסמה את אפשרות ההנפקה, קשיי ענף התקשורת הרתיעו בנקאים וספקים מכניסה לעסקות מימון בענף, ואפילו הידיים החזקות של בעלי המניות החלו לרעוד: חברת עורק מכרה את החזקותיה בקווי זהב; וטלקום איטליה, בעלת המניות השנייה בגודלה בחברה, נמנעה אפילו מלממש את זכות הסירוב על חלק מהמניות שמכרה עורק, ודחתה הצעה לרכוש את השליטה בחברה. בברק משוכנעים כי במקודם או במאוחר יעזבו בעלי המניות הזרים את החברה, ובראשם ספרינט, דויטשה טלקום ופראנס טלקום.

למרות שברק וקווי זהב יכולים לשרוד, להתמודד מול בזק ואף לשפר את תוצאותיהן, אין להן סיכוי של ממש לגייס כ-250 מיליון דולר הדרושים להקמת רשת תקשורת פנים ארצית שתתמודד מול בזק.

כניסה לשוק התקשורת הפנים ארצית תחייב את החברות להתמזג, וגם אז הן יפעלו כמתחרה מוגבלת מאוד מול בזק, בעיקר בשוק העסקי ובמכרזי הערים. משרד התקשורת שקיווה לפני שנה להתמודדות של יותר מ-4 חברות על תדרי הגישה האלחוטית (LMDS) שישמשו את המתחרים החדשים של בזק, גילה כי אם לא יפעל במהירות לשינוי המצב תיכנס רק סלקום או חברה בשליטתה לתחרות בשוק התקשורת הפנים ארצית.

לא רק הדאגה לתחרות הפנים ארצית עומדת מאחורי תמיכת המשרד במיזוג ברק-קווי זהב. עם מתן רשיונות התקשורת הבינלאומית לשתי החברות, התחייב המשרד כי לא יאפשר לחברות נוספות להיכנס לשוק עד סוף 2001.

לנוכח מצבן של החברות קווי זהב וברק, נטה המנכ"ל הפורש של המשרד, דני רוזן, שלא להיענות לבקשות של חברות נוספות להיכנס לשוק.

מיזוג קווי זהב וברק יאפשר למשרד להעניק רשיונות נוספים בלב קל יותר.