גל-ים: חברי הכנסת בולמים את העברת הרפורמה במס

מאת בועז לוי

"בשנים האחרונות אני מרגישה קושי הולך וגובר לבצע שינויים כלשהם במערכת", אומרת ציפי גל-ים, הממונה על אגף כלכלה והכנסות המדינה במשרד האוצר, שפורשת השבוע מתפקידה. "מקורו של הקושי הוא בפירוש במערכת הפוליטית, ובמיוחד בקרב חברי הכנסת".

גל-ים ממקדת ביקורת רבה במגזר הפוליטי. לדעתה, הכישלון להעביר בכנסת את מסקנות ועדת בן בסט לביצוע רפורמה כוללת במערכת המיסוי הישראלית הדגישו שוב את חוליי השיטה. "בסופו של דבר הרי נגיע למצב שבו לא תהיה ברירה אלא לבצע רפורמה. הבעיה היא כשמביאים את ההצעה לכנסת, ואז תמיד עולה הסיפור על הפנסיונר שחי על קצבת ביטוח לאומי ויש לו חיסכון קטן בבנק, ומפני שהוא ייפגע אי אפשר לעשות רפורמה. אף אחד לא חושב על כלל הציבור".

גל-ים מסכמת תשע וחצי שנים במשרד האוצר, מתוכן כשש שנים בראש אגף מינהל הכנסות המדינה. ביום שלישי הגישה את הדו"ח השנתי האחרון של מינהל הכנסות המדינה המסכם את גביית המסים ב-2000. בעקבות הדו"ח התעוררה הצעקה השנתית בתקשורת ובכנסת בנוגע להתרחבות הפערים בין עשירים לעניים במדינה. גל-ים מוחה על השימוש הפופוליסטי והמוטעה, לטענתה, שנעשה בנתונים שהוצגו בדו"ח.

"מדינת ישראל אינה נמצאת בצמרת העולמית של אי השוויון בחלוקת ההכנסות, ויש נתונים רבים שמעידים על כך", אומרת גל-ים. "בשנה האחרונה חל גידול קל בלבד ברמת אי השוויון, והעשירון העליון בוודאי לא מרוויח פי 44 מהעשירון התחתון".

גל-ים מסבירה כי הנתונים שהוצגו בדו"ח לגבי העשירון התחתון מוטים בצורה חדה כלפי מטה משום שהם כוללים עובדים במשרות חלקיות, פנסיונרים, סטודנטים, תיכוניסטים ואנשים שאינם עובדים כל השנה.

"הוספנו עמודה שמתקנת את הנתונים בגין הכנסות של כאלה שאינם עובדים כל השנה, ולפיה שכר השכירים בעשירון התחתון אינו 678 שקל, אלא 1,960 שקל לחודש, אבל אף אחד לא הסתכל על זה. גם שכר ברוטו של 1,960 שקל לחודש הוא עדיין מוטה כלפי מטה ולא מבטא את השכר האמיתי של העשירון התחתון".

"אי השוויון הוא בעיה וצריך לטפל בו, אבל זה לא נכון שהעשירון התחתון מרוויח כל כך מעט. הטענה ש-10% מהעובדים השכירים - עשרות אלפי אנשים - עובדים ב-700 שקל לחודש, היא מגוחכת לגמרי", אומרת גל-ים.

יחס הפטורים לגבייה - מזעזע

הפופוליזם והסקטוריאליות מרגיזים את גל-ים. "הבעיה בכנסת היא שכל אחד חושב רק על האינטרס המגזרי שהוא מייצג, ועל ההטבה שהוא יכול להשיג למגזר הזה. אף אחד לא מנסה להבין שאם נבטל את כל ההטבות אז הציבור כולו ירוויח".

מינהל הכנסות המדינה צופה כי סך הטבות המס ב-2001 יסתכם ב-29.3 מיליארד שקל, שהם 19% מהכנסות המדינה ממסים. נתון זה כולל הטבות לשוק ההון (61% מהסכום הכולל), הטבות לגורמי ייצור (5%), הטבות לרווחה ופיזור אוכלוסייה (15%) והטבות אחרות המיתווספות מעת לעת לפי מיטב דמיונם של חברי כנסת חרוצים. חישוב זה אינו כולל הטבות נוספות המוענקות דרך הביטוח הלאומי או הארנונה העירונית.

לשם המחשה מציינת גל-ים כי אם יבוטלו כל הטבות המס, ניתן יהיה לבצע, למשל, שורה של הפחתות כדלקמן: הורדת שיעורי מס ההכנסה ב-5-15 נקודות אחוז; קיצוץ שיעור מס חברות מ-36% ל-33%; הפחתה של נקודת אחוז אחת במע"מ ל-16% וגם הורדה של מס הקנייה על רכב מ-95% ל-85%.

"אני לא טוענת שצריך לבטל את כל הטבות המס, אבל המצב הנוכחי, שבו למשל מס הכנסה גובה מיחידים (שכירים, עצמאיים ומנהלי חברות) כ-51 מיליארד שקל, ובמקביל מעניק פטורים לאותה אוכלוסייה בדיוק ב-23 מיליארד שקל, מבטא יחס מזעזע".

מעבר לכך, גל-ים טוענת כי ברוב המכריע של המקרים, חלק הארי של הטבות המס - יישוביות, אישיות או אחרות - מגיע לעשירונים העליונים. היא מנמקת קביעה זו בפרוגרסיוויות המובנית בשיטת המס הישראלית, שבגינה כל הטבת מס תהיה רגרסיווית מטבעה, כלומר טובה לעשירים.

ובמלים אחרות, שיטת המיסוי על יחידים בישראל מבוססת על מדרגות מס, ועל תשלום מס שולי עולה. הטבות המס שעליהן מגנים הצדדים האינטרסנטיים באיצטלה "חברתית" בדרך כלל, משפרות את מצבם של אלה שמשלמים מס. וככל שתשלום המס גדול יותר, כך ההטבה גדולה יותר.

גל-ים מביאה כדוגמה את ההטבות שמעניקה המדינה לחוסכים באמצעות קרן ההשתלמות. הפרשת המעביד ב-2001 פטורה ממס עד לתקרה חודשית של 15.4 אלף שקל, והטבת המס הכוללת נאמדת ב-2.3 מיליארד שקל.

גל-ים קובעת כי הטבת מס זו היא רגרסיווית ביותר (ראו טבלה): ההטבה לשכירים המשתייכים לעשירון העליון יכולה להגיע ל-5,382 שקל לשנה (כ-2% מהברוטו), ואילו בעשירון התחתון היא 26 שקל (כשליש אחוז מהברוטו).

במינהל הכנסות המדינה מצביעים על שלוש סיבות לרגרסיוויות של הטבת מס זו. הראשונה היא ששכיחות הסדרי קרנות ההשתלמות עולה עם ההכנסה (הטור השני בטבלה). השנייה היא שהבסיס להפרשה מהשכר עולה עם עליית השכר ברוטו, והשלישית היא שהטבת המס של העשירונים הגבוהים יותר נהנית מחיסכון מס בשיעור שולי גבוה יותר עקב מדרגות המס.

"יש שורה ארוכה נוספת של הצעות להעניק הטבות מס מסוגים שונים שגם הן אבסורדיות. למשל הכרה בריבית על המשכנתאות, שהיא בפירוש הטבה לעשירים", טוענת גל-ים. "תקציב המדינה כבר מכיל הטבות למשתכנים באמצעות מענקים, שיכולות להיות דוגמה להטבה צודקת ופרוגרסיווית. הכרה בריבית על המשכנתאות היא בהכרח רגרסיווית".

צעדים פיסקליים הם בעיני גל-ים הדרך היחידה להעניק הטבות צודקות. "הטבות אמיתיות לבעלי הכנסות נמוכות ניתן ליצור רק באמצעות תשלומי העברה שמקורם בתקציב".

אין לנו חשבון בנק בשווייץ

"במערכת המיסוי הישראלית יש מידה רבה של חוסר היגיון: מצד אחד היא מאוד מסובכת, כי כמעט לכל אחד יש פטור מסוג כלשהו. מצד שני, התשלום של מס שולי בשיעור של 60% על עבודה, ומתן פטור מס להכנסות מהון וריבית, הם אבסורד גמור", אומרת גל-ים.

אי ההצלחה להעביר בכנסת את הרפורמה במס הוא בעיני גל-ים ההחמצה הגדולה ביותר בתקופתה. "רפורמה במס תהיה לטובת הרוב הגדול של האזרחים, אבל רובם אינם מבינים שאנחנו לא לוקחים את