הרישום הכפול: יתרונות בלבד

מאת רותם שטרקמן

מפעילת רשת הטלפונים הסלולריים פרטנר תצטרף בשבוע הבא לחברות הנסחרות בבורסה של תל אביב, ותירשם כחברה ה-12 - הרביעית בשבוע האחרון - שמצטרפות לרישום הכפול מאז שונה החוק. פרטנר תיסחר במסגרת מדד ת"א 25 החל באוגוסט 2001. את חשיבות הרישום הכפול לפרטנר הבינו גם המשקיעים, שהקפיצו את המניה בכ-15% לקראת סיום המסחר.

המהלך של פרטנר משקף אולי יותר מכל את רצון החברות להיות גם זנב לאריות וגם ראש לשועלים בעת ובעונה אחת, בעיקר כשמצב השווקים הוא קשה והסחירות במניות נמוכה. עיתוי הרישום של פרטנר בא עתה, כנראה בעיקר בגלל מועד השינוי במדדים שנערך ב-1 באוגוסט, כשההחלטה על המדד מבוצעת בעוד שבועיים ב-15 ביולי. כך תוכל פרטנר, שהיא החברה בעלת שווי השוק הגדול ביותר שנרשמה ברישום הכפול, לצנוח ישירות למדד ת"א 25.

נראה כי לרישום הכפול בבורסה קיימים כמה יתרונות משמעותיים בעבור חברות ישראליות, שיביאו ללא ספק בחודשים הקרובים חברות נוספות להירשם למסחר. היתרון המשמעותי ביותר מבחינת פרטנר הוא המסחר במסגרת מדד ת"א 25, שיגדיל באופן משמעותי את נפח המסחר במניות החברה. לדוגמה, המסחר במניית ריבוע כחול ישראל שנרשמה במסגרת הרישום הכפול, קפץ פי ארבעה בזכות הרישום הכפול.

מדד ת"א 25 משמש גם קרנות אינדקס רבות (המכונות בעגת השוק "כסף טיפש"), המחויבות לרכוש את המניות על פי שיעורן היחסי באופן "עיוור". גם שחקני המעו"ף הסוחרים בנכס הבסיס יהיו חייבים לסחור במניה.

סמנכ"ל קשרי משקיעים בפרטנר, דן אדלר, אמר אתמול כי בחברה הגיעו למסקנה שכדאי להיסחר בשוק המקומי המהווה לפרטנר בית. "הציבור מכיר ומעריך את החברה", הוסיף. לדבריו, לרישום הכפול יש כמה יתרונות שהביאו את פרטנר לביצוע המהלך, הסיכון הוא נמוך והעלויות אפסיות. היתרון הראשון שמציין אדלר הוא הארכת שעות המסחר ומספר ימי המסחר. במצב החדש תיסחר המניה בששה ימים בשבוע, שעות המסחר יתארכו והמניה תיסחר החל ב-9:45 בבוקר ועד ל-11:00 בלילה.

היתרון השני שמציין אדלר הוא מתן אפשרות למשקיעים ישראליים לסחור במניה ללא תשלום מס רווחי הון. גם קרנות נאמנות, מוסיף אדלר, המוגבלות בגלל הגדרות התשקיף של עצמן ברכישת שיעור מסוים של מניות בישראל, יוכלו לסחור במניה מבלי "להשתמש" בשיעור המותר בעבור פרטנר. כן יוכלו לסחור במניה קופות גמל וקרנות פנסיה המשקיעות בעיקר בישראל.

הרישום הכפול תורם לשוק ההון בכללותו

סמנכ"לית בכירה בבורסה, רונית הראל בן-זאב, אמרה כי לרישום הכפול יש תרומה חשובה לא רק לחברות ולציבור המשקיעים בהן אלא גם לשוק ההון הישראלי בכללותו. "הרישום הכפול מקרב את המניות הישראליות שנסחרו עד כה בארה"ב בלבד למשקיעים הישראליים והאירופאיים, מקל על משקיעים אלה לסחור במניות בשעות נוחות, וכן מוזיל את עלויות העסקות. במקביל, החברות נהנות מהרחבת בסיס המשקיעים והגדלת הסחירות של מניותיהן. הפשטות הרבה של הליך הרישום הכפול הוא רכיב מרכזי בהצלחתו למשוך לבורסה בת"א 12 חברות מאז אישור החוק באוקטובר האחרון", אמרה.

הראל בן-זאב מסרה כי על אף המצב, נמשך העניין הרב ברישום כפול וכי צפויה הצטרפות של חברות נוספות בתקופה הקרובה. לדבריה, בשבעת החודשים מאז שינוי החוק נרשמו חברות בשני גלים, כשהגל השני מתרחש עכשיו עם 4 המניות החדשות. בעקבות החברות הראשונות, אמרה הראל בן-זאב, למדו חברות נוספות את החומר, הבינו שלא מדובר בעלויות נוספות או בדיווחים גם בעברית, וכי הרישום הכפול טומן בחובו רק יתרונות, ולכן החליטו להצטרף.

מאז שינוי החוק הצטרפו לשיטת הרישום הכפול חברות שנסחרו לפני כן גם בחו"ל ובישראל, אך לפי השיטה הקודמת. כיום, לפני הצטרפות פרטנר, מגל ובריזקום , נסחרות בשיטה הדואלית 18 חברות. בעבר נהגו חברות ישראליות שרצו להיסחר גם בחו"ל, להירשם למסחר בישראל ובחו"ל, ולעמוד בתנאים של שני השווקים. כך לדוגמה, חייבות החברות הרשומות שלא על פי שיטת הרישום הכפול לדווח לבורסה בישראל דיווחים בעברית, בניגוד לחברות הנסחרות לפי השיטה החדשה המדווחות רק באנגלית.

עדיין קיימות 13 חברות שנסחרות גם בתל אביב וגם בבורסות חו"ל, אך לא נרשמו לפי שיטת הרישום הכפול.