הורדת הריבית בארה"ב אינה מסוגלת להתניע מחדש את הביקוש למוצרים אמריקאיים מחוץ לארה"ב

מאת גרצ'ן מורגנסון, ניו יורק טיימס

כשהפדרל ריזרב הוריד את הריבית לפני ששה חודשים, נהרו משקיעים למניות, בטוחים בכך ששערי ריבית יותר נמוכים מבטיחים מחירי מניות יותר גבוהים. שלשום, כשהוריד הבנק המרכזי האמריקאי את ריבית הבסיס ב-0.25%, המשקיעים פיהקו.

הפער בין שתי התגובות מראה כיצד מעכירים כמה חודשים של דו"חות כספיים גרועים את האווירה הצוהלת בדרך כלל בקרב משקיעים במניות. כעת, כשהתברר לרבים שפעולה של הפדרל ריזרב לא מיתרגמת לשיפור מיידי בביצועים של חברות אמריקאיות, נוקטים משקיעים גישה של "נמתין ונראה".

"ההרחבה המוניטרית של הפדרל ריזרב לא תסייע לחברות לקצץ בעלויות או להעלות מחירים", אומר ביל קון מנהל המחקר בחברת ההשקעות פוג'י סקיוריטיס בניו יורק. "הן חייבות להתמודד עם הסוגיות האלה בעצמן. מה שהפדרל ריזרב עושה הוא לשמור על הצרכן, ולהבטיח המשך צריכה, עד שהמגזר העסקי יתאים את עצמו למצב החדש".

התגובה הפושרת להורדת הריבית, הששית מאז תחילת 2001, ראויה לציון מכיוון שמדדי המניות המובילים נמצאים כעת ברמות נמוכות יותר מאשר כשהפדרל ריזרב החל להוריד את הריבית בינואר - מ-6.5% ל-3.75% כעת. מדד מניות התעשייה דאו ג'ונס נמוך כעת ב-3.25% מאשר בתחילת 2001, ואילו מדד נאסד"ק ירד בכ-15% באותה תקופה.

נראה כי משקיעים מודאגים לא רק מכך שארה"ב עדיין לא הגיבה לתרופה המוניטרית של אלן גרינספאן, יו"ר הפדרל ריזרב, אלא גם מהחולשה בפעילות הכלכלית הגלובלית, השוחקת עוד יותר את רווחיהן של חברות אמריקאיות וזרות.

בהודעה על הורדת הריבית, העריך הפדרל ריזרב כי כלכלת ארה"ב עדיין לא יצאה מכלל סכנה, והוא הזכיר את ההאטה בצמיחה בכלכלות זרות. מאז ספטמבר, כשההוצאה הגלובלית על טכנולוגיה רשמה שיא, ירד היצוא של ארה"ב ב-4.7%. פתיחת הגבולות שיצרה בעבר צמיחה גלובלית מרשימה מאיימת כעת לדרדר את כלכלת העולם למיתון.

כלכלנים בבנק ההשקעות מורגן סטנלי צופים כי נפח הסחר העולמי יגדל ב-2001 ב-4.3%, לעומת 12.8% ב-2000. זו הירידה החדה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה - חדה עוד יותר מזו שנרשמה ב-1975.

הבעיה היא שסחר גלובלי תורם חלק הולך וגדל של התוצר המקומי הגולמי העולמי. מורגן סטנלי מעריך כי הסחר העולמי תורם 25% מהתוצר העולמי, פי שניים מתרומתו בשנות ה-70. הפדרל ריזרב מסוגל לעשות מעט מאוד כדי להתניע מחדש את הביקוש למוצרים. סטיבן רוץ, הכלכלן הראשי של מורגן סטנלי, אומר: "בשלב זה, ריבית הבסיס בארה"ב לא מסוגלת למנוע הידבקות עולמית. צריך לזכור, בשלב הראשון האטה כלכלת ארה"ב, בשלב השני מאטה כלכלת העולם ובשלב השלישי משפיעה ההאטה הגלובלית על ארה"ב".

קרן האור היחידה בנוף הכלכלי הקודר היא הצרכן האמריקאי, שממשיך לצרוך חרף ההאטה הכלכלית. אך כמה כלכלנים מעריכים כי הפיטורים הנרחבים שעורכות חברות ביחד עם המצב העגום בשוק המניות עלולים לשנות זאת.

ג'ון לוסקי, הכלכלן הראשי של חברת דירוג האשראי מודיס, מציין כי ברבעון הראשון של 2001, ירד שווי השוק של הנכסים שמחזיקים משקי בית אמריקאיים ב-5.8%, לעומת הרבעון המקביל ב-2000. הפעם האחרונה בה ירד שווי הנכסים ברבעון מסוים לעומת הרבעון המקביל בשנה הקודמת היתה ברבעון השלישי של 1974, בעיצומו של מיתון, ואז היתה הירידה 1.4%. ברבעון הרביעי של אותה שנה, אומר לוסקי, ירדה הצריכה הפרטית ב-2%.

עיקר הירידה בשווי הנכסים היא תוצאה של קריסה במחירי המניות. לפי נתונים של הפדרל ריזרב, השווי של מניות וקרנות נאמנות שמחזיקים משקי בית אמריקאיים ירד ב-8.7 טריליון דולר, או 31.6%, לעומת הרבעון הראשון של 2000. עלייה של 12.1% בשווי הנדל"ן חיפתה חלקית על הירידה הזו.

"הפדרל ריזרב יודע שהורדות הריבית לא משפיעות מיידית על כיסו של הצרכן", אומרת, אליזבת מילר, מנהלת תיקים בחברת ההשקעות טרבור ברטון וג'ייקובסן בניו יורק. "אך הוא נכון להמשיך ולהוריד אותה בשל ההשפעה הפסיכולוגית החיובית של הפעולה".