למרות הצמיחה הכלכלית בשנתיים האחרונות, נמשכת ההידרדרות במצבן של הקבוצות החלשות בחברה הישראלית, ועמה הגידול בפערים. כך טוענים חוקרי מרכז טאוב בדו"ח לשנת 2005.
במרכז טאוב מציינים כי אופייה הלא מאוזן של הצמיחה הכלכלית, המתמקדת בעיקר בענפים עתירי עבודה מיומנת, תורם להידרדרות. עם זאת, במרכז אומרים כי גם למדיניות הממשלה בתחום המסים ותשלומי העברה ישנה השפעה חשובה על ההתפתחות. החוקרים מדגישים, כי בתקציב 2005 ובהצעת התקציב שאישרה הממשלה לשנת 2006, הוצהר במפורש על יעד של חיזוק חברתי, אך בשנת 2005 החלק היחסי של ההוצאות החברתיות מתוך ההוצאה הממשלתית הפנויה - המשיך לרדת.
במרכז טאוב טוענים כי בתקציב 2005 ובתקציב המתוכנן ל-2006, אין מענה הולם להידרדרות במצבן של האוכלוסיות החלשות. במרכז אומרים כי לא רק שהממשלה מצמצמת את הוצאותיה ליעדים חברתיים, היא גם מערימה קשיים בהוצאת התקציבים כדי להישאר עם רזרבות תקציביות.
חוקרי המרכז סבורים, כי גם אילו הופנתה כל התוספת בתקציב לסעיפים חברתיים, לא היה בכך כדי לאזן את הירידה המצטברת של 11% שחלה בהוצאה החברתית בשנים 2004-2002. בתנאים אלה, התקציבים המופנים בשנה הקרובה לתחום החברתי לא יוכלו לענות על צורכי הקבוצות החלשות בחברה, גם במשק מתפתח בקצב מרשים.
במרכז טאוב מציינים כי לאורך השנים גדלה ההוצאה הלאומית לחינוך ובריאות, בעוד שחלקו של המגזר הממשלתי במימון הולך ויורד. המשמעות היא גידול משמעותי בהוצאות ישירות לחינוך ובריאות של משקי הבית. לדברי מומחים, התפתחות זו טומנת בחובה סכנה של התרחבות אי השוויון בצריכת שירותים אלו.
מחברי הדו"ח מתריעים גם מפני הירידה הנרשמת בשנים האחרונות בהשקעות ובפיתוח תשתיות במערכות החינוך והבריאות. בנוגע לתשלומי העברה, נטען בדו"ח כי חלה ירידה ריאלית מצטברת של 12.4% מרמת השיא בשנת 2001. בין השאר, נרשמה ירידה חדה בשיעור של 45% בקצבאות ילדים, וירידה של 48% בדמי אבטלה. במרכז טאוב טוענים כי השחיקה בתשלומי העברה בארבע השנים האחרונות הינה משמעותית, מכוונת ומגדילה את ממדי העוני.
מחברי הדו"ח קובעים כי ביטולם של חלק מההסדרים היסודיים, כגון ההצמדות למדדים רלוונטים, נעשה ללא דיון מקצועי וציבורי מעמיק. ההצדקה לתיקונים היתה בחלקה מבנית ובחלקה בהיענות לאילוצים כלכליים. "אלה האחרונים הם מעצם מהותם בני-חלוף ולכן התיקונים הנובעים מהם היו צריכים להיות מוגדרים כארעיים, אך לא כך אירע - תיקונים שנתבקשו אולי כהוראת שעה הפכו לתיקונים בני קיימא, ומשמעותם היא, שהקיצוץ בקצבאות יתקיים גם כאשר הגורמים המקוריים לקיצוץ כבר יעברו מן העולם".
חוקרי מרכז טאוב סבורים כי ללא שינוי של ממש בהרכב התקציב, ספק אם מדיניות המגבילה את הגידול בהוצאות הממשלה לשיעור נמוך מקצב גידול האוכלוסייה, יכולה להביא לחיזוק החברתי שעליו הוצהר: "גם אם היה צורך לבלום את מגמת הגידול המהיר בתשלומי העברה, אי אפשר להתעלם מהמחיר הכלכלי-חברתי של הקיצוצים שננקטו".
נשיא המדינה, משה קצב, יארח מחר את הכנס השנתי של מרכז טאוב בתחום המדיניות החברתית-כלכלית לרגל פרסום הדו"ח השנתי של המרכז. בכנס צפויים להשתתף השרים אהוד אולמרט, אופיר פינס, דני נווה וסגן השר, אברהם רביץ. בכנס ישתתפו כמאה מומחים מהתחומים השונים של המדיניות החברתית-כלכלית. יושב ראש הכנס יהיה נגיד בנק ישראל לשעבר, ד"ר דוד קליין.
פרופ' יעקב קופ עומד בראש מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית, מכון עצמאי, הממומן על ידי ארגון הג'וינט האמריקאי וגורמים פרטיים. לצדו עומדים אנשי אקדמיה ומחקר, וביניהם יעקב ליפשיץ, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' חיים אדלר, פרופ' דב צ'רניחובסקי ופרופ' יוסף קטן.
מרכז טאוב: למרות הצמיחה והשיפור הכלכלי נמשכת ההידרדרות במצבן של הקבוצות החלשות
עינב בן יהודה
20.11.2005 / 13:09